משה<427> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

427.JPG (655 KiB) נצפה 3157 פעמים

[מתעמק]

מו"ה יצחק יהושע העשיל הכהן אשר חדושי תורה ממנו נמצא בספר "אספת הכהן" הנ"ל ומו"ה נתן נטע הכהן אשר חדושי תורה ממנו נמצא בספר "אספת הכהן" הנ"ל שהיו בניו של הרב החסיד מו"ה אהרן צבי הכהן [חתן הגאון רשכבה"ג מוה"ר יהושע העשיל אבד"ק קראקא הנקרא רבי ר' העשיל הגדול], והרב מו"ה משה הכהן הנ"ל היה נין ונכד להגאון הגדול המפורסם הנשר והטפסר מו"ה שאול וואהל מבריסק דליטא, והרב מו"ה משה הכהן הנ"ל היה גיסו של הגאון המפורסם מו"ה יצחק הכהן אבד"ק לאפניק הנזכר בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא חלק אה"ע סימן מ"ו) מ"ז).
הרב מו"ה משה. הגאון המופלא שהיה בק"ק בוטשאטש, ואח"כ היה דיין דק"ק זאלקווא הובא בספר "נפש יהודה" פשטים על מדרשים תמוהים ועל פסוקי תנ"ך בדף ח"ב ע' הנדפס אח"כ בעיר לבוב בשנת תק"נ, וגם בא בהסכמה על שו"ע יו"ד הנדפס עם באר היטב בעיר זאלקווא בשנת תק"ג.
הרב מו"ה משה יהושע הלוי הורוויץ. הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אבד"ק יערסלב, ואח"כ נתקבל לאבד"ק הוראדנא ושם מנוחתו כבוד בשנת תקכ"ה ו' ניסן (ויהיה אחרי מות משה עבד ה') לפ"ק, והיה אחד מהגאונים המפורסמים בדורו ושמו היו מפארים ומהללים בהלולא דרבנן קשישיא, וגם הוא עמד לימין צדקו של הגאון רשכבה"ג מו"ה יהונתן אייבשיץ אבד"ק אה"ו, בינו ובין הגאון הנודע בדורו מוה"ר יעקב ישראל עמדין, בדבר המחלוקת הידועה (עיין ספר "לוחות עדות" בדף ס"ז ע"ב). ובא בהסכמה על כמה ספרים, מהם על ספר אבן השעות על סימני שו"ע או"ח הנדפס בעיר הוראדנא בשנת תקנ"ו, ועל ספר "בית יעקב אש" באור על ספר איוב הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקכ"ה, ועל ספר "דרכי נועם" על מאמרי רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא הנדפס בעיר קיניגסבערג בשנת תקכ"ד, ועל ספר "הלכה אחרונה" וקונטרס הראיות הנדפס בעיר קיניגסבערג בשנת תקי"ט ועל ספר "המרדכי" הנדפס בעיר קיניגסבערג בשנת תקכ"ד, ונמצא גם בתוכו תשובות ממנו ועל ספר "הלכות עולם" על חדושי גפ"ת הנדפס בעיר זולצבאך בשנת תקט"ז, ועל ספר "זרע יעקב" פירוש על ספר תהלים הנדפס בעיר הוראדנא בשנת תקמ"ח, ועל ספר "עטרת יוסף" על קבלה הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקל"ח, ועל פירוש הרמב"ן ז"ל על שיר השירים הנדפס בעיר אלטונא בשנת תקכ"ג, ועוד על ספרים, אח של הגאונים הגדולים המפורסמים בעולם מאד בדרוש מוה"ר מאיר הלוי הורוויץ אבד"ק טיקטין והגליל ומו"ה אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד ור"מ דק"ק בראד שהיו בניו של הגאון הגדול המפורסם בדורו מו"ה שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ אבד"ק טראנוב בהגאון הגדול הצדיק מו"ה יהושע הארוך אבד"ק פרעמיסלא בהגאון החסיד המקובל מופת דורו מוה"ר פנחס הלוי הורוויץ מחכמי עיר קראקא [גיסו של רבינו הרמ"א ז"ל] ובן הרב הגדול מוה"ר יעקב ישראל הלוי הורוויץ מעיר פראג אחי האלוף התורני והרבני מוה"ר עקיבא הלוי הורוויץ מפראג, שהיו בניו של האלוף החכם המפורסם מו"ה אברהם משולם זלמן הלוי הורוויץ מק"ק פראג, אחי הגאון המפורסם בדורו מוה"ר שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ אבד"ק פראג שהיו בניו של הרב הגדול המופלא והמובהק מוהר"ר ישעיה הלוי נשיא לעדות ישראל בעיר הורוויץ באשכנז = בהמין = ממשפחת רם שלשלת היוחסין חוטר מגזע רבינו יצחק הלוי מחכמי עיר ברצלונה אשר הובא בחדושי הריטב"א למגילה דף כ"ב רבינו פנחס הלוי מברצלונה, אחי רבינו אהרן הלוי מברצלונה בעל ספר "החנוך" על תרי"ג מצות וספר "בדק הבית" ועוד ספרים הנודע בשם [הרא"ה] מזרע נשיאים בן הרב הג' המופלא מוה"ר יוסף בהרב הגדול מו"ה בינבנשת, בהגאון רבינו זרחיה הלוי מגדולי רבני לוניל במגדל ירחו בעל ספר "המאור" הגדול וספר המאור הקטן על רב אלפס וספר הצבע על סוגיות ודרכי כללי הגמרא ומדות התלמוד בי"ג כללים ועוד ספרים. בן הגאון מוה"ר יצחק הלוי גירונדו מגדולי חכמי עיר פרובינצה בהגאון הפלוסוף רבי זרחיה מברצלוני בעל ספר "אמרי דעת" על ספר משלי ופירוש על ספר "מורה נבוכים" ועוד ספרים בן הרב רבי יצחק הלוי בהרב רבי שאלתיאל חן טוב הלוי הספרדי שרשם לבית אבותם מגולי ירושלים מוצאם מגזע אסף סגני לוים סג"ל אשר הגלו מירושלים במלחמת טיטוס ימ"ש לארצותם לזיטאנוס שפאניען ופורטגאל.
הגאון מוה"ר משה יהושע הלוי הנ"ל היה חתן של הגאון הגדול בדורו מוה"ר בנימין וואלף זערקליש אבד"ק ווייסדלוב, וק"ק סימייטוש, בעל מחבר ספר "מסגרת השולחן" על שו"ע חו"מ.
ובניו של הגאון הנ"ל היו הגאונים הגדולים מו"ה אליעזר הלוי הורוויץ אבד"ק מור ואח"כ היה אבד"ק הוראדנא, ומוה"ר יעקב חיים הלוי הורוויץ אבד"ק נאוויפאלי, ותניו היו הגאונים הגדולים מוה"ר יחיאל מיכל אבד"ק לנצהוט, ומוה"ר שלום רוקח אב"ד ור"מ דק"ק טיקטין והגליל [עליו ספר "מגילת יוחסין"] [ועיין ספר "עיר גבורים"].

[חיס]

הרב מו"ה משה יהושע הלוי הורוויץ. הגאון הגדול המפורסם בדורו שהיה אבד"ק יערסלב, ואח"כ נתקבל לאבד"ק הוראדנא ושם מנוחתו כבוד בשנת תקכ"ה ו' ניסן (ויהיה אחרי מות משה עבד ה') לפ"ק,

כנראה שהוא טעות. כי ראה בצילום הסכמה על ספר "זרע יעקב" ממנו מתאריך כ' סיון תקל"ה

[חיס]

וראה עוד בהסכמה על הספר הנ"ל שכותב שם הרב אליעזר בן מהור"ר צבי הירש
(ממלא מקומו בהורדנא אחרי הרב משה יהושע הלוי הורוויץ הנ"ל)
בתאריך כ"ג מנחם אב שהרב משה הרב הגאון המנוח ז"ל.
הרי שנפטר בין כ' סיון ובין כ"ג מנחם אב.

[חיס]

ולפלא מאד שבספר עיר גבורים כותב: ולא נודע זמן פטירתו כי ציוני הפרט כבר נמחקו ושם נמצא הנוסח המצבה ראה בצילום.
ומפיע שם ביום א.... ניסן .

ועדיין צריך בירור.