משה <430> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

430.jpg (1.12 MiB) נצפה 1713 פעמים

[פניני]

הרב מוהר"ר משה שלמה במוה"ר יצחק מטאלאצין הגאון הגדול המקובל איש אלקי שהיה מו"צ ומ"מ דק"ק ווילנא תלמוד מובהק של הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא וחבה יתירה נועדת לו מרבו ללמוד איתו ספר חכמת הקבלה ספר יצירה וזוהר וכתבי האריז"ל, סדר והעתק ספר "הדרת קודש" מרבו הגר"א ז"ל ומת על פני רבו בשנת תקמ"ו כ"ו תשרי, חבר ספר "אבן שלמה" קצת חידושים על כל הש"ס, וספר "שערי השירים" שירים לכל שלשה סעודות שבת ולמוצא[י] שבת שיר נפלא לסיום ש"ס משנה ועוד כמה ענינים [עיין בחלק שני במערכת הספרים],
ובנו היה הגאון המובהק הדרשן הנפלא מוה"ר יום טוב ליפמאן שהיה מו"צ ומ"מ דק"ק איישישאק בעל מחבר ספר "כבוד יום טוב" דרושים על התורה בשני חלקים.

הרב מוה"ר משה פרושקי הגאון המופלא שהיה מרבני עיר קושטאנדינה ובא בהסכמה על ספר "פרדס הגדול" וספר "האורה" על פסקי דינים מרבינו רש"י ז"ל הנדפס בעיר קושטאנדינה בשנת תק"ב.

הרב מוה"ר משה הרב הגדול החכם המופלא המובהק שהיה סופר לדיין מציון דק"ק ווילנא נפטר בשנת תקמ"ט ביום ש"ק כ"א כסליו שהיה רב מפורסם וחכם גדול נמצא חתום על כמה פסקים ד? בווילנא, אחי הרה"ג מ' צמח מעיר ווילנא שנפטר בשנת תקס"א שהיו בניו של הרה"ג מו"ה יהודה ליב כהן מווילנא שנפטר בשנת תקט"ו,
והרב מו"ה משה הנ"ל היה דודו של הרב הגדול מו"ה שלמה צבי הירש מו"צ דק"ק ווילנא שנפטר בשנת תקפ"ז [עיין ספר קרית נאמנה] [עיין ספר עיר ווילנא].

הרב מוה"ר משה אהרן גארדאן הגאון המובהק המפורסם שהיה אבד"ק וואשיישאק פלך ווילנא בא בהסכמה על ספר תפארת ישראל זוטא על חידושי תורה הנדפס בעיר פפד"א בשנת תקל"ד ועל ספר פתח השער ופתחי ה' על סוגיות הש"ס הנדפס בעיר נאווידוואהר בשנת תקמ"ב ועוד על ספרים, בן הרה"ג מוה"ר דוב בער גארדאן מווילנא אחי החכמים הגדולים מו"ה אהרן גארדאן מווילנא ומו"ה אברהם גארדאן מווילנא [אבי הרב הגדול החכם מוה"ר ישראל גארדאן רב העדה בווילנא] שהיו בניו של הראש החכם מוה"ר יחיכל מיכל גארדאן מחכמי עיר ווילנא אחי החכם הראש מו"ה שלמה גארדאן מחכמי ווילנא שהיו בניו של הרב החכם המופלא הרופא המפאור מוה"ר אהרן דאקטאר גארדאן מווילנא שהיה ראש משפחת הגארדאנים בווילנא בשנת תע"ז,
והרב מוה"ר אהרן הזה היה

[כרם]

והרב מוה"ר אהרן דאקטאר גארדין הזה היה למד חכמת הרופא בעיר פאדובה, ובהשלים חק למודיו בפאדובה שוב לארצו דרך אניה, והנה רוח סערה אחזה בכנפות האניה ותתקעה לחופי ארץ שפאניא, האניה נשברה, והוא התמלט בעור שניו ערום וחסר כל בהציגו כף רגליו על אדמת שפאניא אשר קאה את היהודים מתוכה ואסרה על כל איש יהודי לבוא בגבוליה בעונש מות, התנכר הרב ר' אהרן א"ע ויתהלך באשר התהלך להחיות נפשו, ויבוא באחת מערי המדינה ויגר שם כאיזה ימים, והנה חג הפסח קרב לבוא ואין מקור לאכול מצה בעיר הזאת, ויזכור את דבר האנוסים הנמצאים בשפניא לרוב, וישת עצות בנפשו לחפש ולמצוא אחד מהם ולהתודע לו, מה עשה עמד בשוק שמוכרים שם ירקות בערב פסח לראות אם יבוא איש לקנות מן הירקות שעולים על השלחן בסדר, והנה מרכבה מרקדה כאחת המרכבות לגדולי העיר, ותעמוד המרכבה, ואיש נשוא פנים ונכבד נפנה מאת מרכבתו ויצו לעבדו לקנות ירקות, והרב ר' אהרן שמר את פעמי המרכבה והנה היא באה אל היכל גדול למראה, ומשרתים רבים יוצאים ונכנסים כבהיכלי שרים, ויעמוד הרב ר' אהרן בפתח השער ויבקש את העבדים להגיד לאדוניהם [כי איש אחד רוצה לדבר עמו, אדוני הבית הרשהו לבוא], ובבואו אמר לו, הנני מוסר נפשי בידך למען אשר תוכל למסור את נפשך בידי, עברי אנכי, וגם אתה עברי כמוני ואת אלהי השמים אתה ירא כמוני, היום ערב חג פסחנו ספחני נא אל שולחנך למען לא אמות ברעב, ויגער בו האדון כמה פעמים, עד אשר השביעהו בה' כי לא יודע הדבר, אז התודע אליו, ויהי בערב ויוליכהו אדוני הבית אל שדרות חדרים מתחת לארץ ערוכים ביופי והדר, ושמורים לחג הפסח ושולחן ערוך כהלכות הסדר, ועמו רק אשתו ובנו הבכור, כי גם משאר בניו העלים כי יהודי הוא, לאשר לא מצאם עוד ראוים לגלות להם סודו זה, הרב מו"ה אהרן גארדין היה עמו כל ימי החג וכחדש ימים אחריו, אז שכר לו האדון האנוס הזה אניה לשוב לארצו וישא פניו במשאות ולהראות הדרך, ובא לעיר ווילנא והיה רופא העיר והיה זה בשנת תע"ז, ועשה לו שם בחכמתו ויתייצב לפני מלך פולין להיות לו לרופא, והמלך מאהבתו אותו עשה את משפחתו חפשי בישראל ורשות נתן לבניו אחריו לדור גם באותן הרוחות בווינא שאסור לכל יהודי לדור שם [המעשה הזה לקחתי מספר קריה נאמנה בדף ק"ה] והגאון מוה"ר משה אהרן גארדין הנ"ל היה חתן של הגאון מוה"ר אברהם יצחק הלוי רש מתיבתא בקלויז דק"ק קארלין, בהגאון הגדול מוה"ר אליעזר הלוי רב ומו"צ דקלויז הגדול בק"ק קארלין בעל מחבר ספר "שיח השדה" דרושים על התורה וספר "רוח השדה" גם דרושים על התורה ועל הספדים על הגאונים בן הרב הגדול מוה"ר מאיר הלוי בהגאון מוה"ר יהודה ליב הלוי הנקרא ר' ליב הגדול