אשר הניא בשחרית

[מזמור שיר]

ראיתי בעלון של קופת צדקה במודיעין עילית, שם הביאו הלכות לפורים מהגר"י שוב, והוא כותב בשם מרן הגריש"א שכיון שכל הטעם לאי אמירת אשר הניא בשחרית הוא משום שבשחרית אומרים פיוטים, א"כ האידנא שלא נוהגים לומר פיוטים, הדר דינא לומר אשר הניא גם בשחרית.
ותמוה בעיני שלא ראיתי אף בית כנסת של בני תורה שנוהגים כן. האם מישהו יודע סיבה על כך, או לחילופין מכיר מנהג אחר בזה?

[כרם]

מנהג כחו בעצם העובדה שכך נהגו בעבר, כך עשינו, ולכן כך ממשיכים לנהוג.
כאשר יש קושיא על המנהג, הקושיא נשארת קושיא, והמנהג נשאר מנהג.
מקום חדש, שאין בו מנהגים קודמים, יכול להתחשב בקושיות וליצור מנהג חדש, וגם זה לא אוהבים לעשות (בדרך כלל מנהג חדש נוצר משילוב מנהגים של מתפללים ממקומות שונים).
כך שהחשבון הוא חשבון, הקושיא היא קושיא, והמנהג נשאר מנהג.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שכבר מרן האדר"ת אמר לנהוג כן

[חיס]

כמדומני שכבר מרן האדר"ת אמר לנהוג כן

מרן האדר"ת כותב כך בספרו "תפילת דוד" (עמוד 118) בשם לוח ארץ ישראל :
"מנהגנו שאין אומרים פיוטים בתפילה בפורים, על כן יש לומר את הפיוט "אשר הניא" גם ביום"

[מאירי]

יש מקומות שנוהגים לומר בשחרית גם במודיעין עילית ראיתי השנה באיזה בית כנסת של יוצאי ישיבה חשובה שאמרו בשחרית,