הכפרים מקדימין ליום הכניסה

[ארזי ביתר]

ידוע לכל טעם הדבר, שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, כמבואר במגילה דף ד, כדי שיספקו או מפני שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכים.

ואני עומד משתומם, למה זה ראה רש"י במשנה לפרש, שמקדימין ליום הכניסה, משום שאינם בקיאים בקריאה, ולא רצו להטריחם להיכנס גם ביום הכניסה וגם ביום הפורים. למה שינה רש"י מהטעם המובא בגמרא?

מה גם, שייתכן שדברי הגמרא סותרים את פירוש רש"י. משום שלדעת רש"י לא רצו להטריח את בני הכפרים להיכנס ביום הפורים, ולכאורה בגמרא מבואר שהם כן היו נכנסים ביום הפורים בכדי לספק מים ומזון.


גלו לדרועיכם והפילו נהורא...

[ידידיה]

איך כבוד תורתו סבור לפרש את מסקנת הגמ' "מפני שמספקין"?

[ארזי ביתר]

מפני שמספקין, קיבלו פרס להקדים.

[אוצר החכמה]

כנראה לזה התכוון ידידיה שהרי אם מסבירים כך אזלא לה שאלת השואל, שהרי צריך לתת טעם למה זה נוח להם לקרא ביום הכניסה ולא בפורים עצמו ועל זה השיב רש"י

[ידידיה]

כנראה לזה התכוון ידידיה

אכן, ומר הסביר זאת בבהירות ובתמצית, יישר כח.

[ארזי ביתר]

רק שלכאורה העיקר חסר מן הספר. רש"י אמנם הסביר למה זה נוח להם, אבל לא הביא את ביאור הגמרא למה הם זוכים להתחשבות בנוחותם.

[ארזי ביתר]

עלה בידי ליישב הדבר, כפי הנראה לעניות דעתי.

בגמ' בדף ב. מובא הטעם כדי שיספקו מים ומזון. לאחר מכן, בדף ד, שקיל וטרי בגמ', האם 'כדי שיספקו' או 'מפני שמספקין'. כיון שכך, לא רצה רש"י לכנוס עצמו בשקו"ט, וביאר רק, מפני מה נוח להם ביום הכניסה, והטעם שהתחשבו בנוחותם - הריהו מבואר בגמרא.

מקובל עליכם?


ייתכן, שמישהו כבר כתב זאת כאן, אך אני לא זכיתי להבין זאת עד עתה.

[ידידיה]

ייש"כ
דבריך אמת הם לענ"ד

[י. אברהם]

כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים. קצת צ"ע וכי בני העיר לא היה להם מים (ועוד איך יביאו מים לעיר).
ונראה כי תיבת מים הוא אשיגרא דלישנא, כיון דבעלמא נקט להו בהדדי כמו גבי המילדות וגבי נוב.

ועי' בכללי גמרא הנוספים למרן אות י' שהביא כעי"ז מכמ"ק, והמהדיר ציין לרמב"ן ב"ב עז. שכתב שנמצאו בתלמוד למאות ולאלפים כן.

ובירושלמי ליתא לתיבת מים.

[כדכד]

לא כל כך הבנתי מה קשה כאן
ברזים הרי לא היו לאף אחד
את המים היו שואבים מבארות ומעינות הנמצאים מחוץ לעיר שהיו בהישג ידם של בני הכפרים המשקים שדותיהם יותר מאשר בידי בני העיר

[י. אברהם]

בעיירות לא חסר מים בימות הגשמים (אדר), גם בימות החמה שתו מימי בורות.

[כדכד]

סביר להניח שהיו מים אבל הגיוני שהמים היו מצויים יותר בשפע אצל בני הכפרים

[י. אברהם]

זה לא ענין של סברא. היה צורך למי שתיה בעיירות והיה מים.
הבקיאים יידעו לציין לדברי חז"ל, כעת ידוע לי רק כל צרכי הרבים בריש שקלים ובראשונים שם, קלקולי המים בריש מו"ק.