יאיר כתב:בעז"ה אעיין שם, אך אם תוכל לכתוב בקצרה פירושו לפי זכרונך יהיה זה לתועלת כולנו..
יאיר כתב:סליחה אבל לא הבנתי מה זה שימעכו...
יאיר כתב:
וראיתי בספר מעשה איש על החזון איש שאמר על אגדה זו שאם כתוב בגמרא שקם רבה ושחטיה את ר' זירא אי אפשר לפרש את זה לא כפשוטו!!!
[/b]
משמע מזה שיתרה מזאת נאמר אם מדובר על ספר קדוש/ם מהגמרא...
אוצר החכמה כתב:יש מבארים שלפי שת"ח המנגחים זה לזה בהלכה נקראים אויבים כמבואר בקידושין אם מבטל לגמרי דבריו של השני מיקרי שהרגו, וזה הביאור כאן.
ונ"ל שיש כאן בפורום כאלה שמרגישים "ר' זירא" ושקיימו בהם מצוות קם רבה וושחטיה עוד לפני הפורים.
ר' גרונם יקום פורקן כתב:אוצר החכמה כתב:יש מבארים שלפי שת"ח המנגחים זה לזה בהלכה נקראים אויבים כמבואר בקידושין אם מבטל לגמרי דבריו של השני מיקרי שהרגו, וזה הביאור כאן.
ונ"ל שיש כאן בפורום כאלה שמרגישים "ר' זירא" ושקיימו בהם מצוות קם רבה וושחטיה עוד לפני הפורים.
מה כוונתך?
נוטר הכרמים כתב:אגב, ראה בחידושי חת"ס חולין ח בשם מורו ורבו בעל הפלאה דהא דפשיטא ליה לר"ז התם דחידודה קודם לליבונה ומרווח רווח, משום האי מעשה דמגילה דקם רבה ושחטי דלר"ז, דאפשר שהיה בסכין רותח שהיה מונח על השולחן בסעודת פורים וידע ר"ז והרגיש בנפשיה.
אוצר החכמה כתב:משמע מזה שיתרה מזאת נאמר אם מדובר על ספר קדוש/ם מהגמרא...
מה כוונתך?
גוראריה כתב:למה החייהו רק למחרת?
נוטר הכרמים כתב:ר' גרונם יקום פורקן כתב:אוצר החכמה כתב:יש מבארים שלפי שת"ח המנגחים זה לזה בהלכה נקראים אויבים כמבואר בקידושין אם מבטל לגמרי דבריו של השני מיקרי שהרגו, וזה הביאור כאן.
ונ"ל שיש כאן בפורום כאלה שמרגישים "ר' זירא" ושקיימו בהם מצוות קם רבה וושחטיה עוד לפני הפורים.
מה כוונתך?
ר' גרונם, אתה חפץ בכך שיפרט את רשימת ה'ר' ז[ע]ירא'עס המעודכנת, ויקיים בכך 'גברא קטילא קטלת'?
בצפייתינו נצפה ל'ואת והב בסופה', לא זזין משם עד שנעשים אוהבים זה לזה.
יאיר כתב:אוצר החכמה כתב:משמע מזה שיתרה מזאת נאמר אם מדובר על ספר קדוש/ם מהגמרא...
מה כוונתך?
כוונתו כנראה לפס' התנ"ך, הקדום לגמ'..
דראל..מי אמר שלא?..
בענין זה חלוקים מקראות שבתורה ממקראות שבנ"ך.אוצר החכמה כתב:לא הבנתי, ברור שפסוקי התנ"ך הם כפשוטם מלבד המקומות שעניינם מוכיח שהוא בדרך משל, דוגמת גור אריה יהודה או במקומות שחז"ל דרשו אחרת כמו עין תחת עין ודומיהם.
ענין זה חלוקים מקראות שבתורה ממקראות שבנ"ך.
ברמב"ם מלכים פי"ב: וזה שאמרו וגר זאב וכו' משל וחידה. והראב"ד השיגו: והלא בתורה והשבתי חיה רעה וגו'. ולפו"ר לא מובן מה זו השגה. והמחוור בזה מה שפירש במרכה"מ דנקודת השגת הראב"ד הוא דבתורה מפורש ולא רק בנ"ך. [ויש שפירשו דחלוק תורה מנ"ך, כחילוק נבואת משה שאינו משל, מנבואת שאר הנביאים. ואכ"מ]. וכמדפורש בבריתא דל"ב מדות, מדה כו: 'וכן אתה מוצא בנביאים ובכתובים שדיברו משלים. במה דברים אמורים, בדברי קבלה, אבל בדברי תורה ומצווה אי אתה יכול לדרשן בלשון משל חוץ מג' דברים שהיה רבי ישמעאל דורשן בלשון משל והלכה כדבריו בשניים: (א) (שמות כ"א, יט) 'אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו' - על בוריו [- בריאותו]. שאם אתה אומר 'על מקלו' - חולה הוא. אלא מלמד שקרא הכתוב משענת גופו כאילו נשען על מקלו.(ב) כיוצא בו (שם כ"ב, ב) 'אם זרחה השמש עליו' - וכי השמש לו לבדו זרחה? אלא מה השמש שלום בעולם, אף הגנב - אם ידוע שלא ביקש רק שלום, הרי בעל הבית חייב עליו בדמיו. באלו שניים הלכה כרבי ישמעאל, והשלישי:(ג) (דברים כ"ב, יז) 'ופרשו השמלה' - מחוורים הדברים כשמלה'. ע"כ. [ובגוף הענין כבר תמהו על הרמ"מ שהרי בתו"כ פירשוה כפשוטו].
וראה אריכות בזה בתורה שלימה חי"ז מילואים סי' כב.
אוצר החכמה כתב:ענין זה חלוקים מקראות שבתורה ממקראות שבנ"ך.
ברמב"ם מלכים פי"ב: וזה שאמרו וגר זאב וכו' משל וחידה. והראב"ד השיגו: והלא בתורה והשבתי חיה רעה וגו'. ולפו"ר לא מובן מה זו השגה. והמחוור בזה מה שפירש במרכה"מ דנקודת השגת הראב"ד הוא דבתורה מפורש ולא רק בנ"ך. [ויש שפירשו דחלוק תורה מנ"ך, כחילוק נבואת משה שאינו משל, מנבואת שאר הנביאים. ואכ"מ]. וכמדפורש בבריתא דל"ב מדות, מדה כו: 'וכן אתה מוצא בנביאים ובכתובים שדיברו משלים. במה דברים אמורים, בדברי קבלה, אבל בדברי תורה ומצווה אי אתה יכול לדרשן בלשון משל חוץ מג' דברים שהיה רבי ישמעאל דורשן בלשון משל והלכה כדבריו בשניים: (א) (שמות כ"א, יט) 'אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו' - על בוריו [- בריאותו]. שאם אתה אומר 'על מקלו' - חולה הוא. אלא מלמד שקרא הכתוב משענת גופו כאילו נשען על מקלו.(ב) כיוצא בו (שם כ"ב, ב) 'אם זרחה השמש עליו' - וכי השמש לו לבדו זרחה? אלא מה השמש שלום בעולם, אף הגנב - אם ידוע שלא ביקש רק שלום, הרי בעל הבית חייב עליו בדמיו. באלו שניים הלכה כרבי ישמעאל, והשלישי:(ג) (דברים כ"ב, יז) 'ופרשו השמלה' - מחוורים הדברים כשמלה'. ע"כ. [ובגוף הענין כבר תמהו על הרמ"מ שהרי בתו"כ פירשוה כפשוטו].
וראה אריכות בזה בתורה שלימה חי"ז מילואים סי' כב.
כמובן כל זה על הנבואות, אבל הסיפורים והמעשים הכתובים בין בתורה ובין בנ"ך ודאי היו כפשוטם, ואין חולק בזה, וכידוע מה שכתב הרשב"א על המפרשים שאברהם ושרה הוא חומר וצורה.
אוצר החכמה כתב:ובפשוטו נ"ל שאין כוונת הברייתא לחלק בין תורה לנ"ך אלא בין דברי תורה ומצווה (זה לשון הברייתא) לבין שאר דברים והכוונה כאן שבצוויים והלכות אי אפשר לדרוש לשון משל חוץ משלשה שהיה דורש ר' ישמעאל וכולי
יאיר כתב:בהקשר לאשכול, אולי במליצה אפשר למצוא רמז למקור לשון העם "לא כל יום פורים" בסוף מעשה זה, שאמר ר"ז לרבה "לא בכל שעתא ושעתא מתרחש ניסא"...
אוצר החכמה כתב:כמובן כל זה על הנבואות, אבל הסיפורים והמעשים הכתובים בין בתורה ובין בנ"ך ודאי היו כפשוטם, ואין חולק בזה, וכידוע מה שכתב הרשב"א על המפרשים שאברהם ושרה הוא חומר וצורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים