מצווה חביבה עד מאוד - חנוכה לעומת פורים

[סליחות]

הרמב"ם (בסו' הל' מגילה וחנוכה) כותב על חנוכה שהיא מצווה חביבה עד מאוד. נשאלת השאלה למה לא כתב באופן דומה על פורים, הרי יש ביניהן דימיון רב.

[דרומי]

המעיין בדברי הרמב"ם בסוף הל' פורים יראה בחוש את גודל חביבותם של ימי הפורים בעיניו!

וק"ל

[ביליצר]

הרמב"ם (בסו' הל' מגילה וחנוכה) כותב על חנוכה שהיא מצווה חביבה עד מאוד. נשאלת השאלה למה לא כתב באופן דומה על פורים, הרי יש ביניהן דימיון רב.

נכתב למען המשך דבריו דמוכר כסותו!

[גל של אגוזים]

ולמה באמת אינו צריך למכור כסותו בשביל קריאת המגילה, הרי גם היא 'פרסומי ניסא'?
[ובפשטות י"ל כי בשביל קריאת המגילה אי"צ לבזבז ממון כי יוצא יד"ח בשמיעה לחוד, אבל מ"מ צ"ע אטו נימא דמי שאין לו מגילה ובעל קורא וכו' צריך לבזבז בשביל מצוה זו יותר מחומש נכסיו?]

ובגוף התמיהה [מ"ש פורים מחנוכה] היה נראה לומר, כיון דנס חנוכה היה נס גלוי משא"כ פורים היה נס מלובש בתוך הטבע כידוע לכל, ע"כ ה'חביבות' מתבטא יותר בנס חנוכה.

[סליחות]

המעיין בדברי הרמב"ם בסוף הל' פורים יראה בחוש את גודל חביבותם של ימי הפורים בעיניו!

לא מצינו שם שהזהיר או כתב בסגנון דומה לנאמר בדיני חנוכה:

יב מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם להיזהר בה, כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח האל והודיה לו, על הניסים שעשה. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.

[סליחות]

הרמב"ם (בסו' הל' מגילה וחנוכה) כותב על חנוכה שהיא מצווה חביבה עד מאוד. נשאלת השאלה למה לא כתב באופן דומה על פורים, הרי יש ביניהן דימיון רב.

נכתב למען המשך דבריו דמוכר כסותו!

ייש"כ, אבל קשה קצת להבין.
ההקדמה ארוכה מההלכה עצמה לפי דבריך.

[גל של אגוזים]

עי' ס' המפתח שציין כדבר הנ"ל בשם ס' אמרי שפר (פרידלר) מועד סוס"י נ"א
ברם אם נימא דהטעם של 'מוכר כסותו' היא משום פרסומי ניסא א"כ מאי שנא מגילה?