סיפור של ציור
נהגו בק"ק בתפוצות ישראל, עם כניסת 'חודש אדר' לתלות בבתי כנסיות ובבתים דף שעליו היה כתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' עם עיטורים וכו'. על כך בעז"ה במאמר שלפנינו
זכור אזכור בהיותי ילד קט, צועד הייתי עם אבי ז"ל לבית הכנסת 'צאנז' בב"ב (רח' רבי יהודה הלוי. שם בת"ת, החילותי את צעדי הראשונים בתורה), לתפילת מנחה גדולה בערש"ק. בזמן זה התפללו שם גדולי ארץ, רבנים ראשי ישיבות יושבים על מדין זצ"ל, ויבלחט"א. א' מהמנהגים שתמיד סיקרנו אותי שם היה, בעת שנכנס חודש השמחה 'אדר' – שלט ובו הכיתוב 'משנכנס אדר וכו' בצירוף איורים עתיקים בענין משתה ושמחה, וכמו"כ ציורי דגים של מזל החודש (כמובא לעיל), מודבק היה מעל פתח בית הכנסת. ושאלתי הייתה למה ועל מה ראו כך לעשות? כמובן שלאחר עיון קצר בספרים ראו ראיתי שכך נהגו בהרבה מקהילות ישראל מקדמא דנא, ואף על פתחי או כתלי הבתים נהגו כך ומנהג ישראל תורה.
בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. סי' תרפ"ו י"ל במונקאטש בשנת תרצ"א) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו', אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס'), שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים. (עי' בס' שערי נחמה עמ' קפב')
בשו"ת אפרקסתא דעניא (לרבי דוד שפערבער, אבד"ק בראשוו. ח"ב או"ח סי' לו', אות ד'. י"ל בסאטו – מארע. רומעניען) כתב (במענה לשאלה): ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובספרי המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא. ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים - ישן וחדש (לרבי יצחק ליפיעץ, משעדליץ, י"ל בוורשא בשנת תרס"ד. ספר זה י"ל בשני מהדורות), ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון (לרבי אברהם אליעזר הירשאוויץ, מקאוונא. י"ל בווילנא בשנת תרנ"ט). ועוד, וגם יש לעיין בספר פחד יצחק (לרבי יצחק רפאל חזקיה לאמפרונטי, י"ל בוורשא בשנת תרמ"ה. ערך – משנכנס אדר), אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'.
ויען כי מנהג ישראל תורה היא. (ובתוס' מנחות כ' ע"ב, ד"ה נפסל, איתא מנהג אבותינו וכו'). וכתב בספר שפתי צדיקים (הובא בספר טעמי המנהגים, בסוף קו"א), שפי' דכשתסתכל בכל מנהג שבישראל תלמד ליראה את ה' כמו מן התורה, כי התורה ומנהג ישראל אחד הוא, ע"ש. ונ"ל להוסיף תבלין, דמנהג במספר קטן כמס"ק תורה. על כן בוודאי מצוה לשים לב להתבונן בכל מנהג שבישראל למצוא בו טעם לשבח.
והנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, על מה שכתוב: הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ע"ש ברש"י). ופי' בס' בני יששכר (במאמרי אדר - מאמר א' סי' ט' וי'), עפמ"ש האריז"ל, דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו, וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף. ע"ש דברות קדשו. השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו. ורמוז במאמר קרא הנ"ל, הדודאים, כמו הדודים רמז למרדכי ואסתר, שהם מארי דריחין טבין, ולכך נקראו, מירא דכיא בתרגום על הפסוק 'מור דרור', והדסה. ועל כל פתחינו מגדים, אנו קובעים על פתחי בתינו לוח המזכיר מגדים של חודש אדר וכו', ע"ש עוד מש"כ.
וראיתי בספרים עוד טעם למנהג הנ"ל, בשם הרה"ק רבי זאב מזבארז, שתולים על בית הכנסת זה הכיתוב, כדי שכותלי בית המדרש יוכיחו ויכריזו הלכה זו שנשמטה ברמב"ם ובשו"ע (ובאמת צ"ע מדוע השמיטו זה, ומאידך תחילת המימרא בגמ' תענית כט' ע"א 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' כתבו? ובעז"ה עוד חזון למועד ואכתוב ע"כ).
ובקונטרס שמחת יהושע (לרבי יהושע מנחם אהרנברג, ראב"ד ת"א יפו) כתב, ויש מקומות נוהגין לדבק על הכותל לוח עליו כתוב 'משנכנס אדר וכו' שמחמת טירדא עלול לשכחה ומנהג ישראל תורה היא.
רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ביאר שמה שאמרו חז"ל, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', אין הכוונה שיש להרבות בפעולות של שמחה דוקא, אלא עיקר הכוונה להסיר מלבו אלו כל דאגה ועצב. ולשואלים הזכיר רבי שלמה זלמן גם את המנהג לקבוע שלט 'משנכנס אדר וכו' בבתים ובבתי כנסיות (הליכות שלמה).
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)