האם יש נפ"מ לפרזים ביום ראשון דפורים משולש

[מן הדרום]

האם באיזשהו ענין יש דינים מיוחדים או איזו נפ"מ לפרזים, בט"ז אדר השנה?

[יוצא פוניבז']

יש שחידשו שלא לומר תחנון.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=17&t=13268&p=557289&hilit=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%98+%D7%96#p557289

[בקרו טלה]

-

[עושה חדשות]

בדרך אגב, ראיתי דיון בקובץ בית אהרן וישראל על מעלותיו וחסרונותיו של פורים המשולש.

מצורף ההתחלה והסיום.

משולש א.png (12.78 KiB) נצפה 2743 פעמים

משולש ב.png (12.75 KiB) נצפה 2743 פעמים

[מן הדרום]

בתשובות והנהגות ח"ז סימן צ"ב, י"ד:
אנשי עיירות ..שחיבין בדיני פורים רק בי"ד בע"ש, ומ"מ נוהגין שמחה בשני הימים כדעת פוסקים הרבה ומקובלים, יש נוהגין לסדר סעודה נאה במוצש"ק בבשר ויין כסעודת פורים, ויש נוהגין בסעודת פורים כעיקר זמנה בכרכים ביום א' , וכל אחד כמנהגו נוהג..
ובהערה כתב:
..יש נוהגין בסעודה גדולה במוצש"ק במשתה ושמחה , וכן מבואר במג"א תי"ט דלזכר לתשלומין עביד במוצאי שבת, ןבמשך חכמה..שבכרכים דעבדינן ביום א' היינו במוצאי שבת..ואף דלא קיימא לן כן בכרכים..לבני עיירות שעיקרה מצוה בעלמא יש יסוד למעבד כן..

[איש_ספר]

מתוך ספרו של סבי זצ"ל פורים משולש.

דיני יום ט''ז באדר לערי הפרזות.pdf

(1.17 MiB) הורד 186 פעמים

[יוצא פוניבז']

לגבי תחנון לכאורה זה חידוש גדול שלא לומר בפרזים
ומצד המנהגים כנראה שאין שום מקור למנהג זה בדורות קודמים
ויתירה מכך גם בחברון שהיא עיר מסופקת אמרו תחנון, משום שבפועל גם לא נהגו שמחה באותו יום (כנראה מחמת הפר"ח או אולי גם בצירוף המהרלב"ח)
כמבואר בתשובת הגר"א מאני לבן איש חי

מקבציאל לו עמ' לו.JPG (37.42 KiB) נצפה 2637 פעמים

[פרי יהושע]

מה הדין אם אני נוסע לירושלים בליל שישי לאחר השקיעה, לפי החזון איש נשארתי בן פרזי לכא'
ואם כן, אני חייב מד"ק במגילה, ואני צריך לקרוא ביחיד
אבל אם לא ננקוט כדבריו אלא כדברי הר צבי נניח כמנהג ירושלים שרק האיר מזרח קובע
נעשיתי בן כרך
ואם כן, אני חייב לקרוא בעשרה דווקא
ואם כן איך אני ייצא שניהם
אם אקרא עם הבעל קורא בשקט
לפי הבריסקר זה לא נחשב כעשרה

[יוצא פוניבז']

מה הדין אם אני נוסע לירושלים בליל שישי לאחר השקיעה, לפי החזון איש נשארתי בן פרזי לכא'
ואם כן, אני חייב מד"ק במגילה, ואני צריך לקרוא ביחיד
אבל אם לא ננקוט כדבריו אלא כדברי הר צבי נניח כמנהג ירושלים שרק האיר מזרח קובע
נעשיתי בן כרך
ואם כן, אני חייב לקרוא בעשרה דווקא
ואם כן איך אני ייצא שניהם
אם אקרא עם הבעל קורא בשקט
לפי הבריסקר זה לא נחשב כעשרה

למי שמצרף כל החומרות יחד, מסתמא לא יקשה לו לקרוא מגילה ב' פעמים

[פרי יהושע]

מה הדין אם אני נוסע לירושלים בליל שישי לאחר השקיעה, לפי החזון איש נשארתי בן פרזי לכא'
ואם כן, אני חייב מד"ק במגילה, ואני צריך לקרוא ביחיד
אבל אם לא ננקוט כדבריו אלא כדברי הר צבי נניח כמנהג ירושלים שרק האיר מזרח קובע
נעשיתי בן כרך
ואם כן, אני חייב לקרוא בעשרה דווקא
ואם כן איך אני ייצא שניהם
אם אקרא עם הבעל קורא בשקט
לפי הבריסקר זה לא נחשב כעשרה

למי שמצרף כל החומרות יחד, מסתמא לא יקשה לו לקרוא מגילה ב' פעמים

יש עצה יותר טובה שהוא יקרא לאחרים, אם ימצא, זו עצה מאד מועילה
אבל לגוף השאלה לא עונה

[כדכד]

לאיזה אחרים הוא יקרא?
האם ברור שפרזי יכול להציא מוקף ולהיפך?

[שומע ומשמיע]

אם אקרא עם הבעל קורא בשקט
לפי הבריסקר זה לא נחשב כעשרה

אפשר לפרט?

[מן הדרום]

מדברי הגר"א ויס-
ידוע מה שחידש הגרי"ז מבריסק דבקריאה בי"ד למוקפין אין ראוי לומר בלחש עם השליח ציבור דאז הוי קריאת יחיד ולא קריאת ציבור, אך החזון איש בסי' קנ"ב כתב דכל שקורין עשרה ביחד אף שכל אחד קורא גם לעצמו אין בכך קפידא עי"ש.

והנה כיוצא בזה נחלקו בנוגע לתפלה בציבור דבליקוטי שו"ת החת"ס סי' ג' כתב דעיקר תפילה בציבור הוי חזרת הש"צ דבתפלת הלחש כל אחד מתפלל לעצמו וזה תפלת יחידים ולא תפלה בציבור.

והנה גם באשל אברהם סי' נ"ב כתב דהמתפלל עם הש"צ יוצא יד"ח תפלה בציבור, וגם הפמ"ג בא"א שם סק"א נסתפק בזה, אך הם לא העלו על דעתם דחזרת הש"צ היא עיקר תפלת הציבור אלא שאף היא נחשבת תפלה בציבור, אך החת"ס כתב דתפלת הלחש היא תפלת יחידים ודוקא חזרת הש"צ היא עיקר תפלת הציבור. ועל זה יצא קצפו של האגרות משה באו"ח ח"ג סי' ט' שתמה דהלא מאחר ובזמנינו אין הש"צ מוציא איש בתפלתו וכל ענינו אינו משום מנהג אבותנו שבידנו כמ"ש הטור בסימן קכ"ד משו"ת הרמב"ם, ודאי שאין זה תפלת הציבור אלא תפלת הלחש לבדה עי"ש.

אך כבר מצינו בשלטי גבורים סוף ר"ה דתקיעות דמלכויות זכרונות ושופרות אינן אלא בחזרת הש"צ דזה גדר "חבר עיר" אבל תפלת הלחש אינה אלא תפלה של הרבה יחידים עי"ש.

ונראה ברור לענ"ד דכל ענין לגופו ולאו בחדא מחתא מחתינן להו, דלגבי תקיעות דר"ה צריך חבר עיר וזה חזרת הש"צ, ולגבי תפלה בציבור עיקרה תפלת הלחש שבה הציבור מתפלל, ונראה דמסתבר מאוד כדעת החזון איש דלגבי מקרא מגילה אין צריך גדר ציבור אלא גדר פרהסיא משום פרסומי ניסא דצריך עשרה וא"כ מה איכפת לן במה שכל אחד מהם קורא בלחש.

ה

[שומע ומשמיע]

לכאורה לא שייך לנידון דידן, הוא מדבר במי שבגלל זה לא יקשיב טוב לש"ץ. אבל כאן שרוצה לצאת בממה נפשך מה החסרון?

[פרי יהושע]

אם אקרא עם הבעל קורא בשקט
לפי הבריסקר זה לא נחשב כעשרה

אפשר לפרט?

בשנה כמו זה היה נוהג לומר שהשנה כולנו נסמוך על הבעל קורא
כי סבר שלא נחשב כעשרה אם קורא במגילה כשירה לעצמו
ושלא בזמנה בעי עשרה, והוא גם ט"ו בי"ד לדעת הרמב"ם
וזה לא בגלל שמא לא יקשיב טוב לש"ץ
זו הסיבה שתמיד מי שקורא קורא מתוך מגילה בגלל מה שכתב בשו"ת הרא"ש
שמינה מחריב בה, ולכן מחשבה מקלקלת מחשבה
אולם בשנה זו היה מתאמץ ומקשיב מהש"ץ דייקא
והגר"ד בהר"ן ועוד גדולים נהגו בכל שנה
להקשיב דווקא מהחזן ולא לאחוז מגילה בידם
כדי לקיים ציבור
ופרסומא ניסא

[פרי יהושע]

לאיזה אחרים הוא יקרא?
האם ברור שפרזי יכול להציא מוקף ולהיפך?

פרזי בוודאי יכול להוציא מוקף
כל השאלה להפך, כיון שהם חיובם מדרבנן כעת
ויש שסברו שרבנן הפקיעו אצלם, וכעת אין הבדל בחיובם
ויש בזה אריכות ידועה
שהיו שסברו שמי שנעשה בר מצוה בשבת כזו
יקרא אפי' בשבת
כי חכמים לא עקרו אלא למי שיכול ביום שישי
וכמובן אין כן המנהג, ומעוד סברות, שלא גרע מספירת העומר
שעכ"פ אשכנזים כולם ממשיכים לספור בברכה, וחזינן כר' טוביא מווינא שדרבנן מוציא דאו', כמו בקידוש בפלג, ובסומא ב"ב

[כדכד]

לא הבנתי מ"ש כת"ר שהמוקפים חיובם מדרבנן?
אטו פרזים דאורייתא נינהו?