קריאת עשרת בני המן בע"פ

[יוסף חיים אוהב ציון]

כתב הגר"א נבנצאל בירושלים במועדיה חידוש עצום.
"הגר"ד ארנד זצ"ל אמר שיש לקרוא את כל הואת בעל פה ולא מתוך המגילה כיוון שאם יקרא מתוך המגילה ויקרא ואת של פרשנדתא על ואת של דלפון לא יצא כיוון שזו קריאה למפרע, אבל אם יקרא את הואת בעל פה הרי זו קריאה, ונראה שאם יקרא בפנים ויראה באצבעו שפיר דמי.

[רציני]

ברכת רפאל (עמוד קכח): וכששאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א הורה דעדיף טפי שיקרא מתוך הכתב ולא יקפיד על נשימה אחת משום דלהלכה פסקינן דנשימה אחת לא הוי לעיכובא ולא חיישינן לספיקו של הראב"י לחזור ולקרות וכיון דדין דמתוך הכתב הוי בקריאה גופא לכן יש להקפיד ע"ז יותר עכ"ד

[כדכד]

באשכול אחר כתבתי

"]אוסיף שגם אני נוהג לקרוא עשרת בני המן עם טעמים ועם הארכה בו' דויזתא בנשימה אחת ובאמת זה קשה אך דומני שאני מצליח.
תלמיד חכם חשוב אחד זצ"ל העיר לי פעם בנוגע ל"ואת" שעדיף לשים אצבע כל פעם על ה"ואת" הנכון כי שלא יהיה קורא למפרע ואם לא אז עדיף לקרוא את כל ה"ואת" בעל פה.
אך לא שמעתי לעצתו ואני מעריך שאני יכול לקרוא נכון גם בלא זה והנחת האצבע עשויה לעכב את הקריאה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ברכת רפאל (עמוד קכח): וכששאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א הורה דעדיף טפי שיקרא מתוך הכתב ולא יקפיד על נשימה אחת משום דלהלכה פסקינן דנשימה אחת לא הוי לעיכובא ולא חיישינן לספיקו של הראב"י לחזור ולקרות וכיון דדין דמתוך הכתב הוי בקריאה גופא לכן יש להקפיד ע"ז יותר עכ"ד

ומה זה נוגע להנ"ל?

[דורשי יחודך]

כתב הגר"א נבנצאל בירושלים במועדיה חידוש עצום.
"הגר"ד ארנד זצ"ל אמר שיש לקרוא את כל הואת בעל פה ולא מתוך המגילה כיוון שאם יקרא מתוך המגילה ויקרא ואת של פרשנדתא על ואת של דלפון לא יצא כיוון שזו קריאה למפרע, אבל אם יקרא את הואת בעל פה הרי זו קריאה, ונראה שאם יקרא בפנים ויראה באצבעו שפיר דמי.

אני מתקשה להבין את החשש כאן.
הפסול של למפרע לכאורה לכאורה איננו קשור למילים של דיו כפי שהם כתובים במגילה אלא למילים עצמם.
כאן, אילו היה קורא את האמן של דלפון בעל פה היה יוצא, ומשום שנדמה לו שהוא קורא אותה מתוך מקום אחר במגילה זה נקרא למפרע? הרי הוא כעת קורא את המילה הנכונה.

חוץ מזה לענ"ד זה ממש לא קשור לפסול למפרע. פסול למפרע הוא שקורא למילה ב' לפני שקרא מילה א'. והתחדש שא"א להקדים את המאוחר. כאן היה בדיוק להיפך, הרי כבר קרא את ה"את" של פרשנדתא, אלא שכאן חוזר לשם, ומה זה מקלקל, רק שאם היה צריך לקרוא הכל מתוך הכתב, היה זה מסתמא פוסל משום שלא מן הכתב, אבל הרי מילה א' שלא מן הכתב איננה מעכבת.

[מגדל]

וכבר דרשו הדרשנים על הבעל קורא הרוצה לקרות עשרת בני המן כהלכה שיקיים בעצמו "וקנה לך חבר", וכך א"צ לא לטעויות ולא לעיכובים.

[רציני]

ברכת רפאל (עמוד קכח): וכששאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א הורה דעדיף טפי שיקרא מתוך הכתב ולא יקפיד על נשימה אחת משום דלהלכה פסקינן דנשימה אחת לא הוי לעיכובא ולא חיישינן לספיקו של הראב"י לחזור ולקרות וכיון דדין דמתוך הכתב הוי בקריאה גופא לכן יש להקפיד ע"ז יותר עכ"ד

ומה זה נוגע להנ"ל?

נראה שאם לא קוראים בנשימה אחת יותר קל להקפיד לקרוא את ה"ואת" מתוך הכתב, אבל משום שצריך לקרוא בנשימה אחת ובדרך כלל צריכים לעשות את זה מהר אז קשה לבדוק איפה ה'ואת'. [וכן כתב בקובץ והאר עינינו חלק טז עמוד 55 בסוגריים, שהמאמץ לקרוא בנשימה אחת הוא א' מהגורמים לומר את ה'ואת' הלא נכון. וכן משמע מהמקראי קודש (המצויין לקמן) שאם לא קוראים בנשימה אחת יותר קל להקפיד].
ודרך אגב אציין:
דקדוקים בשמועה: בנתיבות הלכה (כח, עמוד 223) שהרב ארנד אמר בשם אביו. בקובץ והאר עינינו (הנ"ל) שהרב ארנד היה רבו של הרב נבנצל שלימדו לקרוא בתורה.
חליפת מכתבים עם הגר"א נבנצל והרב רובין על זה במוריה (שסד - שסו, עמוד ריח).
ע"ע: מקראי קודש (הררי. פורים עמוד 151). קובץ והאר עינינו (הנ"ל). שפתי יצחק (גולדשטיין. מגילה עמוד קעה).

[דורשי יחודך]

ייש"כ הרב רציני על מראי המקומות.
עיינתי במוריה ואכן הרב רובין כבר עמד על חלק ממה שכתבתי למעלה. תשובת הרב נבנצל אליו איננה ברורה כלל לענ"ד.

[רציני]

ייש"כ הרב רציני על מראי המקומות.
עיינתי במוריה ואכן הרב רובין כבר עמד על חלק ממה שכתבתי למעלה. תשובת הרב נבנצל אליו איננה ברורה כלל לענ"ד.

תראה מה כתוב בהערה בירושלים במועדיה (עמוד עא) וז"ל: עי' כה"ח סי' תר"צ סקצ"ז שיזהר לקרוא את כל א' מבני המן בתיבת ואת' שלו עכ"ד אמנם בדיעבד מסתבר דלא גרע זה מקורא על פה תיבה אחת שמסתבר שיצא שהרי מתכוון לקרא ואת של בן זה שקורא. ע"כ.

[דורשי יחודך]

ייש"כ הרב רציני על מראי המקומות.
עיינתי במוריה ואכן הרב רובין כבר עמד על חלק ממה שכתבתי למעלה. תשובת הרב נבנצל אליו איננה ברורה כלל לענ"ד.

תראה מה כתוב בהערה בירושלים במועדיה (עמוד עא) וז"ל: עי' כה"ח סי' תר"צ סקצ"ז שיזהר לקרוא את כל א' מבני המן בתיבת ואת' שלו עכ"ד אמנם בדיעבד מסתבר דלא גרע זה מקורא על פה תיבה אחת שמסתבר שיצא שהרי מתכוון לקרא ואת של בן זה שקורא. ע"כ.

יפה. זאת אומרת שאין כאן בעיה של קרא למפרע, אלא קרא על פה, וא"כ פשיטא שאין לקרוא לכתחילה על פה כדי להנצל מחשש קריאה על פה!

[יוצא פוניבז']

עיקר הבעיה במגילות החדשות שכל המרחיק את הואתין מהפרשנתדא הרי זה משובח, והעצה לזה להרחיק מעט את הראש לאחור, עד שהעין תקלוט את שני הצדדים יחד ללא צורך לנוד כל העת מצד אחד למשנהו.

[כדכד]

וכבר דרשו הדרשנים על הבעל קורא הרוצה לקרות עשרת בני המן כהלכה שיקיים בעצמו "וקנה לך חבר", וכך א"צ לא לטעויות ולא לעיכובים.

מה כוונתו? שחברו יראה לו על הקריאה הנכונה?

[לבי במערב]

כנראה: 'וְקָנֶה'.

[מגדל]

כנראה: 'וְקָנֶה'.

אכן, ואפשר אף בסרגל; רק יש ליזהר שלא לגרד את הדיו חלילה.

[עושה חדשות]

חליפת מכתבים עם הגר"א נבנצל והרב רובין על זה במוריה (שסד - שסו, עמוד ריח).

אם אפשר בבקשה להעלות כאן.

[רציני]

חליפת מכתבים עם הגר"א נבנצל והרב רובין על זה במוריה (שסד - שסו, עמוד ריח).

אם אפשר בבקשה להעלות כאן.

מוריה.PDF

(126.81 KiB) הורד 139 פעמים

[יוצא פוניבז']

וע"ע באדני פז סי' תרפד לענין אם קראו בחנוכה ללוי פר אחד וכו' בנשיא אחר וסיימו זה קרבן וכו' בנשיא של אותו היום.