האם חלב אֵם נחשבת למנה למשלוח מנות
שאלה. ראובן פרסם מודעה שהוא זקוק מאוד למנה של חלב אֵם, בשביל התינוק שלו, שמעון ראה את המודעה ואשתו המינקת תרמה חלב אֵם פחות מרביעית בשביל התינוק, וגם שלחה מנה של מזון מרוסק, האם האשה יצאה בזה מצות משלוח מנות, כי מן הדין חלב אם מותר לכל אדם, [ורק לינוק אסור, כמבואר בשו"ע (יו"ד סימן פא ס"ז), ובש"ך (ס"ק יז) הוסיף שאפילו לכתחילה מותר לשתותו], אך בני אדם אינם שותים אותו?
תשובה. הנה כתב הבן איש חי בספר אמרי בינה (חידודים במילי דעלמא אות צ) חידה: איך יתכן שאשה אחת גזר עליה המלך שתשב בבית האסורים לבדה עד שתמות, ולא יביאו לה אכילה ושתיה, והיה לה בת, והתחננה לפני המלך שיתן לה רשות שתבוא בכל יום חצי שעה עד שתמות, ונתן לה רשות בתנאי שיחפשו היטב בכליה, שמא תביא לה אוכל או מים, וכן עשו, וזאת האשה חיתה ארבע שבועות ולא מתה, ויתפלא המלך על הדבר הזה, והרבו לחקור ולדרוש איך יתכן שחיתה? והשיב: זאת הבת היה לה חלב הרבה, והיתה מינקת את אמה וחיתה בכך. ונראה שבאופן כזה הוה משלוח מנות ואם הביאה עוד מנה, יצאה ידי חובתה בהידור.
אך אם הביאה עבור קטן יש לעיין, דהנה נחלקו הפוסקים אם מהני משלוח מנות לקטן, דהכף החיים (סימן תרצד ס"ק יב) כתב בשם המועד לכל חי (אות פו) ובשם הבן איש חי (פרשת תצוה אות טז) שמתנות לאביונים מהני לקטן, אך משלוח מנות כיון דכתיב רעהו, אינו יוצא ידי חובתו כששולח לקטן.
אך מאידך בספר אגורה אהלך (דף כ) הו"ד בעיקרי הד"ט (סימן לו אות לו) כתב שאם נתן משלוח מנות לקטן יצא ידי חובתו, וראייתו ממה שכתב הפר"ח (מים חיים סימן ד) שהמזכה לכהן קטן אחד מכ"ד מתנות כהונה דמהני, וגם הכנה"ג (סימן שה הגה"ט אות ג) כתב שהעיד מהר"א לפפא, שעשה מהר"א מוטל מעשה, שפדה את בנו עם כהן קטן, והוא הדין בנידון דידן. עוד הוסיף שם, שאע"פ שלענין מתנות כהונה הצריך הפר"ח קטן שהגיע לעונת הפעוטות, במשלוח מנות כשר אף קטן ממש. [ויעוין בפתחי תשובה (יו"ד סימן שה סק"ד) בשם שו"ת חת"ס (יו"ד סימן רנב) שדן בדבר פדיון הבן על ידי כהן קטן, והעלה שם צד שאינו מועיל כי אין לקטן קנין מהתורה, ודחה סברא זו מכיון שבמתנות כהונה לא כתיב ונתן בידו דצריך יד לקנות, וסברא זו שייכת אף במשלוח מנות]. וכן כתב בערוך השולחן (סימן תרצה סי"ח) שאם שלח לקטן שיצא, דכתיב לרעהו, וגם קטן בכלל, כדמוכח בקרא 'כי יגוף שור איש את שור רעהו', והנוגח שור של קטן חייב.
ובעניננו נראה שאף לסוברים שאין יוצאים כששלח לקטן, מ"מ דין זה תלוי בשני הטעמים של משלוח מנות, דהתרומת הדשן (סימן קיא) כתב שהטעם כדי שיהא לכל אחד די סיפוקו לקיים הסעודה כדינא. אך בספר מנות הלוי (מגילת אסתר, ט יט) כתב שהטעם הוא להרבות השלום והריעות, והנה לטעם המנות הלוי נראה שלכו"ע יצא, כיון שאת המנות נתן לגדול, וזה ירבה אחוה וריעות כי הוא צריך לזה, אבל לטעם התרומת הדשן יש לעיין, דיתכן לומר כיון שחלב אם מותר לאוכלו, יתכן דיצא, ואף על פי שאין אדם אוכל, והגע עצמך, מי שהביא משלוח מנות דגים ובשר עבור סעודת פורים, והוא נתנם לבניו הקטנים לאכול, ומסתמא לכו"ע יצא, והוא הדין הכא. ועוד וכי מי שישלח לחבירו מנות שאין רגילות לאוכלם כי אם ילדים קטנים, וכי לא יצא כאשר חבירו לא יפגע כי הוא אדם עני שאין ביכולתו לקנותם לילדיו?!
ונראה שאע"פ ששלח כמות קטנה של חלב, יצא ידי חובתו, דהנה המהרש"א במגילה דף ז ע"ב (ד"ה שדר) כתב דאין שיעור למשלוח מנות, דמנה משמע כל דהו, ומשום הכי צריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד. אך הביאור הלכה (סימן תרצה ד"ה חייב) הביא שהחיי אדם הוכיח מן הירושלמי, דאם שולח לעשיר דבר פחות, אינו יוצא בזה ידי משלוח מנות, וכן משמע בריטב"א לפי גירסא אחת שם בגמרא. אכן שאר פוסקים לא הזכירו דבר זה ונכון ליזהר בזה לכתחילה. ונראה דבעניננו יצא בזה אף לכתחילה, דאין הענין הולך אחר הכמות, אלא אחר החשיבות, כדכתב הברכי יוסף (סק"ד) שעיקר המצוה שיהיה המנות יקרות הערך ועריבות. והכא למי שחסר לו עבור ילדו חלב אם, הרי זה מנה יקרת ערך. לכן מסתבר שהוא משלוח מנות מהודר.