'יָמִים רַבִּים' לשם מה הוצרך לומר כן, אחר שמפרש ואומר 'שמונים ומאת יום'?
י"ל טעם שאמר מספר הימים, כי הנה היו לו קכ"ז שרי מדינות כנגד מדינות ממשלתו, והן 'שרי מדינות לפניו', 'וחיל פרס ומדי הפרתמים' הם משרתים שהיו לפניו כל אחד מהן שבוע בשנה והן נ"ג שבועות לשס"ה ימי השנה (ואף ששבוע האחרון אינו מלא) נמצא קכ"ז שרים ונ"ג משרתים הן ק"פ ועשה כל יום משתה לשר אחד מכל השרים האלו, כדרך משתה אסתר שעשה משתה לשמה. (הרד"ל).
עוד י"ל שרצה לומר שימים אלו הם הימים הארוכים ביותר שיש בימי השנה, והן ימות הקיץ, שהימים ארוכים, והמשתה התחיל ביום א' ניסן, שאחד בניסן הוא ראש השנה למלכים, וכן לחורבן ובנין הבית מנה מניסן. וכשהגיע אחד בניסן בשנת שלש למולכו, וראה שעדין לא נפקדו, התחיל במשתה ושמחה לכל שריו ועבדיו שבכל מלכותו. ולפי קביעות החודשים שלנו, חודש מלא וחודש חסר, נשלמו מאה ושמונים יום בששה חודשים ושלשה ימים דהיינו בג' בתשרי. (מנות הלוי, לרבי שלמה אלקבץ).
עוד י"ל כדי שלא תטעה לפרש שהיו מאה ושמונים יום מפוזרים. לכן אמר שהסעודה היתה "ימים רבים" ברציפות, וארכה מאה ושמונים יום. (מהר"ל, אור חדש).
עוד היה אפשר לפרש, שכל אחד היה משתתף מספר ימים בלבד, אלא שלכל האנשים יחד נתארכה הסעודה מאה ושמונים יום. לכן כלל ואמר "ימים רבים" שלכולם עשה משתה "ימים רבים", וכמה הם - מאה ושמונים יום. (שפת אמת).
עוד אפשר לומר בס"ד שכן מאחר שכתוב: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו" ואח"כ נכתב: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם". היה אפ"ל שאמנם בתחילה עשה משתה, אך מנ"ל שנמשך המשתה מאה ושמונים יום, אפשר שבמשך המאה שמונים יום רק הראה את עושר כבוד מלכותו וכו'. לכן אמר: 'ימים רבים'. ולענ"ד הוא מש"כ רש"י 'ימים רבים - עשה להם משתה'. לאפוקי מהנז"ל. (המחבר).
ולולא דברי רש"י, עוד עלה בליבי בס"ד לפרש הפסוק בעניין אחר באם כך נפסקוֹ: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ - יָמִים רַבִּים, שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם". ר"ל מאחר שעשה אחשורוש את המשתה לאחר ג' שנים שמלך, התפאר במשך מאה ושמונים יום גם בזה שמולך ימים רבים . וזהו בהראותו וכו' ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים, דהיינו שמלך ימים רבים. ויומתק עוד ע"פ הגמ' בכתובות (עה ע"א) ימים - שנים, רבים - שלשה. וכן איתא בספרי (דברים, שופטים פיסקא רג). ואף כאן "רבים" שלשה, כנגד ג' שנים שמלך. (המחבר).