הודעהעל ידי בעלזער » א' מרץ 04, 2012 10:36 am
זלמן, תודה על ההפניה.
ולעצם העניין, חושבני אדרבא משם ראיה שהיה משתכר כל הזמן, ולכן הקשו בגמ' מדוע דווקא ביום השביעי שהרי גם לפני כן היה משתכר, ולפי"ז הדרא קושיא לדוכתיה מדוע לא השתכר במשך המאת ושמונים יום, בהנחה שהיה זה שתי סעודות תחילה מאת ושמונים יום ובהמשך סעודה של שבעת ימים. {וכן מבואר להדיא גם בתרגום יעו"ש}.
ושמא תאמר שאכן היה משתכר כל העת, דבר זה לא יתכן, שהרי השכרות הביאה אותו לעשות שטויות וכפי שמבואר בהמשך המגילה שהתחרט על זה שאמר להמית את ושתי וכו' ולא יתכן שכל הזמן נתנו לו לעשות שטויות, וראה גם מה שושתי שלחה להגיד לו ..אבא היה שותה ...כך וכך יין ולא יצאה מדעתו וכו' משמע שהוא אכן היה שיכור כלוט עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן. {והשיכרות היא שהביאה אותו להראות את יופייה של ושתי ולאו דווקא מפני יופיים של הנשים הבבליות וכפי שכתב שייך}.
ולפי"ז עדיין יש מקום למה ששאלתי איך זה שבמשך המאת ושמונים יום לא השתכר, ובהכרח שלא השתכר, שאילו היה משתכר ועושה שטויות לא היו נותנים לו להמשיך במשתה.
ואכן הפשט שלך שביום האחרון היה משתכר יותר מתרץ את הקושיא אך הוא נסתר מדברי חז"ל שהבינו שהיה משתכר כל העת, ועל כן אמרתי לפרש בזה באופן אחר. ולכשאפנה בעז"ה אכתוב מה שאמרתי בזה.