השל"ה הקדוש על פורים

[גאולה בקרוב]

של"ה מסכת מגילה פרק נר מצוה:

טו. ומצאתי כתוב (מטה משה סי' תתרי"ב), ואף אותן המשתכרין, יהיה כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס שבא במשתה היין. ולא כאותם המשתכרין כדי למלאות גרונם, כאשר ראיתי רבים בני אדם אשר המה ביין שגו פקו פלילים, ומרבים בימי הפורים האלה לעשות שחוק וקלות ראש, ואינם חוששים להתפלל בימים האלה. ואדרבה, מרימים קולות בשעת התפילה וקריאת מגילה, ומערבבים החזן עד כי קולו לא ישמע. גם באכלם, לבם ועיניהם שם על מעדניהם, ולא נשאו את ראשם, לא הביטו העולם העליון אשר ה' אלהי ישראל בא בו, ולא יחושו לא על נטילת ידים, ולא על ברכת המוציא, ולא על ברכת המזון, עד כי נדמה לרוב המון שבשני הימים האלה הותר לכל אדם לפרוק עול תורה ומצות מעליו, וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח. וכל זה הוא בלי ספק רע ומר והוא עון פלילי, כי לא הותר לנו רק שמחה, לא שחוק וקלות ראש, וכל המבטל תפילה ואינו שומע מקרא מגילה מלה במלה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. ואי אפשר לכל אשר בשם ישראל יכונה, לפרוק מעליו עול מלכות שמים אפילו שעה אחת.
ולא מצינו לראשונים שהיו מתעסקים בקלות ראש בפורים חס ושלום, אבל בדברי מצוה היו מתעסקין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בסנהדרין (יב ב) מכדי מפוריא עד פסחא תלתין יומין, ובפורים דרשינן בהלכות פסח כו', הרי שבפורים היו דורשין בהלכות פסח. והנה, ביום ט"ו נצטוו לישב בכל עיר להזכיר לכל אדם לתת מחצית השקל (שקלים פ"א מ"ג). גם מהרי"ל היה כותב תשובה על שאלה בפורים (כדלעיל, אות ח), ולא היו חס ושלום מבטלים שמחת פורים, אבל זה דרכם: היו מתפללים תפילתם בבית הכנסת בכל דיני תפילה ובכוונה הראוי כבכל שאר הימים, והיו שומעים קריאת מגילה מלה במלה מפי החזן, ולא משיחים אפילו שיחה קלה, והיו מחלקין צדקה איש כפי מסת ידו בשמחה ובטוב לב, והיו הולכים לבתיהם והיו אוכלין ושותין ומדקדקים בנטילת ידים ובברכת המוציא ובברכת המזון, שמחים בזכרם את כל הניסים אשר עשה ה' לאבותינו, ומשבחים לשמו הגדול אשר בכל דור ודור מפליא חסדו עמנו, ושמחים בתלמוד תורה, כמו שנאמר (תהלים יט, ט) 'פקודי ה' ישרים משמחי לב'. וקודם כל השמחה, מטיילים בשמחת לימוד תורה כדדרשינן (מגילה טז ב) 'ליהודים היתה אורה' (אסתר ח, טז) זו תורה, 'ושמחה', כלומר, אחר כך שמחה, וחוזרין ומתפללין בכוונה ובשמחה. וכי יחזרו לקרות המגילה, ישמע בכוונה ובלי הפסק שום שיחת חולין חס ושלום, והכל בעבודת ה' וביראתו, כמו שאמר (תהלים ב, יא) 'עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה'. וכל היוצא בעקבי הרועים לעשות את כל המעשים האלה על פי דרכם, כמוהם יהיו צאצאי מעיו, וכל אשר חפץ ה' בידו יצליח, וה' הוא האומר אליך, 'לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך' (קהלת ט, ז), עד כאן.

שאלה:
מהו בסוף "יחזרו לקרוא את המגילה"?

[צביב]

בספר מישרים מגיד כותב שעל פי סוד יש עניין לקרוא את המגילה ב' פעמים ביום
וזה נרמז במאמרם ז"ל ולשנותה ביום -ב' פעמים
ואמרו שאחרי פרסום הנס יש לומר הלל [יסוד זה מהרב קלופט על עצם הקריאה ביום]

[משה ששון]

בפשטות מדובר שחוזרים לקרוא בבית למי שלא שמע בבית הכנסת
ועוד אפשר שדיבר לענים פראג לנוהגים לקרוא יומיים

אומנם כתב כשחוזרים להתפלל הרי שלשחרית קורא חוזרים להתפלל, וה"נ קריאת מגילה של שחרית
ואחרי עיון בשל"ה נדמה לי שכך כוונתו ולא כמ"ש לעיל ולא כמ"ש צביב

[גאולה בקרוב]

שמעתי שהמובא בשל"ה הקדוש, ממטה משה, מקורו בספר מעגלי צדק, ואינו תחת ידי לבדוק

[בגולה]

אכן מצאתיו שם בעמ' מג, בשינוי לשון קצת:

מעגלי צדק פורים.jpg (262.49 KiB) נצפה 2864 פעמים

ויש לציין שהדברים מובאים גם ב'עמק ברכה' לאביו של השל"ה, בלי להזכיר שהדברים לקוחים ממקו"א.
(בספר 'מטה משה' מהדו"ח לא ציין לזה).