כתב הרמ"א סי' תרצה,ב: י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל. (כל בו). ומקור דבריו בכל בו הל' פורים סי' מה ובארחות חיים (הובא בב"י) הל' סעודת פורים סי' לה.
ובמשנ"ב ס"ק יא ביאר דהיינו בלילה הראשונה. ומקורו במג"א. ואמנם כך איתא בכל בו שכתב לאכול באותו הלילה. וכ"כ בכנסת הגדולה. ובערה"ש כתב שהמנהג לאכול גם ביום, וצ"ע.
ובס"ק יב הוסיף המשנ"ב שבגמ' מבואר שגם אסתר אכלה זרעונים כדדרשינן ליה מדכתיב וישנה לטוב וכו' שהאכילה זרעונים. וכן בלבושי שרד.
וכבר תמהו ע"ד הרמ"א, חדא, מה ענין אכילת דניאל וחבריו לליל פורים בדווקא, עי' פר"ח וערה"ש. ואמנם כ"כ הלבוש שהרי אחז"ל שהתך זה דניאל, וא"כ מובן שייכותו למעשה הנס. [ויש להוסיף לזה דברי תוס' שם יב,ב ד"ה ממוכן בשם המדרש שממוכן זה דניאל שיעץ למלך אחשורוש להרוג את ושתי, ונמצא שבזכותו הומלכה אסתר והתרחש הנס]. ועדיין צ"ב, אף כי האיש דניאל שייך לנס הפורים, מ"מ מה ענין זה שאכל זרעונים שייך לכאן.
ועוד, כיון שגם אסתר אכלה זרעונים, למה נביא ממרחק לחמנו מדניאל וחבריו. [וע"ז היה מקום לבאר בפשיטות, דאכילת הזרעונים ע"י אסתר אינה מפורשת בקרא להדיא כמו בדניאל, וילפינן לה רק מדרשא, וביותר, דזה שנוי בפלוגתא בגמ' שם אם האכילה זרעונים או קדלי דחזירי].
ועוד, למה המנהג הוא דווקא בליל פורים ולא ביומו, ובלילה הראשונה דהיינו ליל י"ד ולא בליל ט"ו ליושבים בערי המוקפות.
ובכלל צ"ב מהו הענין לאכול זרעונים דווקא, ובכה"ח כתב שמתוך כך יזכור הנס, וצ"ב אטו אין די במקרא מגילה להזכירו הנס.
והגאון המובהק ר' שריה דבליצקי שליט"א בספרו פורים המשולש (פרק ב הערה לח) ביאר שהטעם שאוכלים דווקא בלילה הראשונה, היינו משום שאוכלים זאת לאחר התענית כיון שדניאל וחבריו וכן אסתר נזהרו ממאכלות אסורות ולא אכלו כלום זולתי זרעונים, וכיו"ב גם אנו נהי דביום התענית א"א לנו לאכול זרעונים מחמת הצום, אנו עושים זכר לזה במה שאוכלים זרעונים במוצאי התענית, וזה מחודש.
ונראה טעם חדש בס"ד, דהנה בדברי רש"י במגילה שם מבואר ש'הזרעונים טובים לצדיקים להבדילם ממאכל טמא'. ונראה מזה דיש בזרעונים ענין מיוחד של הבדלה ממאכלות אסורות, ומעתה י"ל דענין זה שההבדלה ממאכלות אסורות ומן העמים, מביאה רווח והצלה לבית ישראל, היפך המושכל ראשון כי אם יתקרבו לגויים במאכלם ובמשקיהם יועיל להם, זה למדה אסתר המלכה מדניאל וחבריו, שדווקא אחר שהתבדלו דניאל וחביריו מפת בג המלך נתן להם ה' כח והשכל בכל ספר וחכמה עד שלא נמצא בכל הנערים אשר כח בהם לעמוד לפני המלך יותר מהם, וזאת בזכות שלא נתגאלו ונתגעלו במאכלי העכו"ם.
וכך זכתה אסתר המלכה להיות נושאת חן לפני המלך יותר מכל הנשים, ובאתה ישועת ישראל על ידה דווקא בזכות שלא אכלה מאכלות האסורות והתבדלה מהם, שכן הפרישות מפת המלך ענינה הבדלה שגזרו על פתם משום בנותיהם.
וזה היה התיקון לחטאם של בני אותו הדור שנתחייבו כליה מפני שנתערבו בגויים ונהנו מסעודתו של אותו רשע, כמו שהשיב רשב"י לתלמידיו, וזהו לימוד נפלא לדורות.
ונראה דמה"ט המנהג הוא דווקא בלילה ראשונה בכל דוכתי, שכן זוהי ההקדמה לנס הפורים, ומדגישים שרק בזכות זה אירע הנס, ואין זה זכר לנס עצמו, אלא למה שגרם לנס שיבוא.
(מעין רעיון זה מצאתי בספר נטעי איתן תנינא לר' אברהם זקהיים, ירושלים תרפ"ו, עמ' 125 מעמ' האוצר).