פורום אוצר החכמה

משהו כתב למשהו על "חומרא חדשה" לפרשת זכור:

ראיתי גם ראה המופלגים בדעתם הצלולה נקיי הדעת שבבני ברק וקרית ספר יע"א, מי שנוהג בפרשת זכור לרכוב על כתפי הבעל קורא בעת קריאתו בפרשה קטנה זו, כדי להתאחד עמו מבחינת תרי רעי דלא מתפרשי, וכשהוא מתחיל ופותח קורא עמו במתון גדול, ומכוון ב' כוונות בחינת עומד ורואה ובחינת רוכב ומאזין.

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

איזה יופי של כישרון, ואיזה כאב על בזבוזו. וגדול האחרון וכו'.

היה מועיל, לצד כשרון הכתיבה המתפרץ, גם מעט כשרון מחיקה. נראה שזה נכתב כמעט בהשבעת קולמוס.
אני אגב מתרשם כך מכל כתיבותיו של המחבר שליט"א (אם אני מבין במי מדובר).

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

מדהים

מאחד האשכולות כאן:

ברזילי כתב:ד״ר עילם גינדין היא בלשנית המתמחה בפרסית עתיקה, וזכורני שקראתי ראיון עימה ובו כמה חידושים בפשט המגילה (לדוגמה, לדבריה הפירוש המילולי של ושתי הוא: 'הטובה ביותר', מה שמעמיד באור אחר את הפסוק ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה; כמו כן, לטענתה הפירוש המילולי של הכסף נתון לך, בפרסית, הוא: 'נתת את הכסף').
דוק ותשכח (בלי אחריות...)

צופר הנעמתי כתב:גם אני ראיתי את המאמר הנ"ל, ונהניתי מן הפירוש ל"הכסף נתון לך", עד שהשפלתי לסיפיה דקרא - "ויאמר המלך להמן נתת את הכסף ואת העם לעשות בו כטוב בעיניך???
"...

וכתב ע"כ מנהלנו שיחיה:

אוצר החכמה כתב:יש ליישב שאחשוורוש מלך טיפש היה, ועד שהגיע לסיפיה דקרא שכח את הפרסית שלימדתו תמר עילם-גינדין...

ליצנותא דע"ז במיטבה...

הרב יורה דעות. אנא אל תמחק. אני בטוח שרק כשמך, כשאתה יורה לתוך הדף במרוצה זה עובד.
לכתיבה מדהימה כזו צריך להיכנס לתוך הדמות, וזה בא רק בהשראה שמגיעה בלי הודעה מראש (בעברית קלילה- להיכנס לקריזה).
אם זה רבי נחמן, או קבלה או תשובה של רב מזרחניק וכד'.

מדהים! אין דברים כאלה.

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

תודה רבה, ומצטרף לבקשה
אנא אל תמנע בר, ותן לציבור עוד קצת [ועדיף הרבה] מהחומר אין סופי הנ"ל.

פרי יהושע כתב:משהו כתב למשהו על "חומרא חדשה" לפרשת זכור:

ראיתי גם ראה המופלגים בדעתם הצלולה נקיי הדעת שבבני ברק וקרית ספר יע"א, מי שנוהג בפרשת זכור לרכוב על כתפי הבעל קורא בעת קריאתו בפרשה קטנה זו, כדי להתאחד עמו מבחינת תרי רעי דלא מתפרשי, וכשהוא מתחיל ופותח קורא עמו במתון גדול, ומכוון ב' כוונות בחינת עומד ורואה ובחינת רוכב ומאזין.

ועוד חומרא

'סדנא לשיפור הזיכרון' לקיום מצות זכור בהידור

זנב לאריות כתב:

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

תודה רבה, ומצטרף לבקשה
אנא אל תמנע בר, ותן לציבור עוד קצת [ועדיף הרבה] מהחומר אין סופי הנ"ל.

אחד מהסאטירות הטובות שלו זכתה להתפרסם בירחון האוצר גליון י"א [ותמוה שלא המתינו לחדש אדר, מה שגרם לכמה אנשים לקחת את המאמר ברצינות, וחבל] קחנו משם.

אוצרניק כתב:

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

איזה יופי של כישרון, ואיזה כאב על בזבוזו. וגדול האחרון וכו'.

אשרינו מה טוב חלקינו, כל אחד מאיתנו כבר יודע להצביע בבירור על כשרונותיו של זולתו ועל היותם מבוזבזים.


את הכאב על הבזבוז כדאי לשמור עבור הבזבוז האישי שלנו, הוא הרבה יותר גדול ממה שאנו מעלים בדעתינו.
יהי רצון מלפני חונן כל כשרונות, שנזכה לאמוד את כשרונותינו האישיים, ותחת לבזבזם, לנצלם עד תומם.
על הדרך אולי גם נינצל מאיסורי לשוה"ר/הוצש"ר ברבים על זולתינו.

לפעמים כשרואים את החסרון אצל הזולת זה מעורר לחשוב שאולי גם אנו נגועים בזה. ואכן איתא בספרים שלפעמים כשרוצים שהאדם יחזור בתשובה על פרט מסויים שעליו לשפר והוא לא שם לבו לזה - מראים לו את זה אצל מישהו אחר (שם זה יותר שקוף וברור), וכך הרואה מתעורר לחשוב שבעצם גם אצלו זה קיים.

אני לא צריך להגיד שפלוני הוא כשרון מבוזבז כדי שאלמד מזה לעצמי.
כי הבעייה שלי היא לא שיש לי כשרון כמוהו רק הוא מבוזבז. פשוט אין לי. (וכנראה לעוד כמה מחברי הפורום אין).

אני מוחה על כבוד חברי הפורום הכשרוניים...

לכל אחד מהמשתתפים כאן יש כשרונות רבים, ואריכות שפתיים אך למותר.

[וזהו עוד אחד מתחבולות היצר הרע, כידוע בספרי מוסר וחסידות, לומר לאדם שהוא אין ואפס ורק השני מוכשר ומוצלח]

ועוד יותר מתחבולות היצה"ר לקנא בכשרונו של השני ולהגיד עליו שהוא מבוזבז.

המעיין כתב:ועוד יותר מתחבולות היצה"ר לקנא בכשרונו של השני ולהגיד עליו שהוא מבוזבז.

אבל אם זה עושה טוב על הלב, שפיר דמי.

יושב ירושלים כתב:

זנב לאריות כתב:

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

תודה רבה, ומצטרף לבקשה
אנא אל תמנע בר, ותן לציבור עוד קצת [ועדיף הרבה] מהחומר אין סופי הנ"ל.

אחד מהסאטירות הטובות שלו זכתה להתפרסם בירחון האוצר גליון י"א [ותמוה שלא המתינו לחדש אדר, מה שגרם לכמה אנשים לקחת את המאמר ברצינות, וחבל] קחנו משם.

איזה מאמר ותחת איזה שם?

איזה מאמר ותחת איזה שם?[/quote]
הכותב מנסה לצחוק על מאמרו המצויין של הגר''י ענבל שליט''א על ספרו של הרב מרגלית, ובניגוד לדרכם של ת''ח שמתקיים בהם והב בסופה, ומרבים שלום בעולם, דעת בעה"ב היפך מדע''ת ומנסים להיות מכת ליצנים שלא רואים פני שכינה, וממבזי ת"ח שאין רפואה וכו', וכדאי מהר לבקש את סליחתו של הרב ענבל,

יושב ירושלים כתב:אחד מהסאטירות הטובות שלו זכתה להתפרסם בירחון האוצר גליון י"א [ותמוה שלא המתינו לחדש אדר, מה שגרם לכמה אנשים לקחת את המאמר ברצינות, וחבל] קחנו משם.

רק תבהיר שאתה כן המתנת בהודעתך לחודש אדר, בכדי שאנשים לא יקחו אותך ברצינות.

המעיין כתב:אני לא צריך להגיד שפלוני הוא כשרון מבוזבז כדי שאלמד מזה לעצמי.
כי הבעייה שלי היא לא שיש לי כשרון כמוהו רק הוא מבוזבז. פשוט אין לי. (וכנראה לעוד כמה מחברי הפורום אין).

אני מקווה שכתבת זאת כמילתא דבדיחותא כדי למלא את ייעודו של האשכול, שאל"כ, אתה כמובן טועה לחלוטין.
מבלי להכירך אישית, ברור לי שיש לך את הכשרונות שלך או את היכולות שלך, לכאו"א מאיתנו יש כשרונות/יכולות, ולמרבה הצער רבים מאיתנו לא מנצלים אותם כראוי או לא מנצלים אותם בכלל. הקל ביותר הוא להתנער ולומר: אין לי כישרון וממילא גם אינני מבזבז אותו.
(וסליחה שהתלבשתי על התפקיד של "המשגיח"...).

זנב לאריות כתב:איזה מאמר ותחת איזה שם?

הכותב מנסה לצחוק על מאמרו המצויין של הגר''י ענבל שליט''א על ספרו של הרב מרגלית, ובניגוד לדרכם של ת''ח שמתקיים בהם והב בסופה, ומרבים שלום בעולם, דעת בעה"ב היפך מדע''ת ומנסים להיות מכת ליצנים שלא רואים פני שכינה, וממבזי ת"ח שאין רפואה וכו', וכדאי מהר לבקש את סליחתו של הרב ענבל,[/quote]
הכוונה כמובן למאמר 'קוציו של ארגמון' שחלק מתומכי התכלת אינם מוכנים לתת לשום טיעון או עובדה לבלבל אותם, וכל מי שרק מעז להעלות טיעון כנגד התכלת אחת דינו... (לא שאין תשובות לטענותיו של הרב ענבל, אבל המאמר הזה רחוק מלהיות מושא לצחוק, ואין מאמר אחר ברמתו בשני הצדדים).

דמשק כתב:

יושב ירושלים כתב:אחד מהסאטירות הטובות שלו זכתה להתפרסם בירחון האוצר גליון י"א [ותמוה שלא המתינו לחדש אדר, מה שגרם לכמה אנשים לקחת את המאמר ברצינות, וחבל] קחנו משם.

רק תבהיר שאתה כן המתנת בהודעתך לחודש אדר, בכדי שאנשים לא יקחו אותך ברצינות.

חלש.

ישנו כתב:

זנב לאריות כתב:איזה מאמר ותחת איזה שם?

הכותב מנסה לצחוק על מאמרו המצויין של הגר''י ענבל שליט''א על ספרו של הרב מרגלית, ובניגוד לדרכם של ת''ח שמתקיים בהם והב בסופה, ומרבים שלום בעולם, דעת בעה"ב היפך מדע''ת ומנסים להיות מכת ליצנים שלא רואים פני שכינה, וממבזי ת"ח שאין רפואה וכו', וכדאי מהר לבקש את סליחתו של הרב ענבל,

הכוונה כמובן למאמר 'קוציו של ארגמון' שחלק מתומכי התכלת אינם מוכנים לתת לשום טיעון או עובדה לבלבל אותם, וכל מי שרק מעז להעלות טיעון כנגד התכלת אחת דינו... (לא שאין תשובות לטענותיו של הרב ענבל, אבל המאמר הזה רחוק מלהיות מושא לצחוק, ואין מאמר אחר ברמתו בשני הצדדים).[/quote]
טעות החלש זה על התגובה הזאת.

פרנקל תאומים כתב:

המעיין כתב:אני לא צריך להגיד שפלוני הוא כשרון מבוזבז כדי שאלמד מזה לעצמי.
כי הבעייה שלי היא לא שיש לי כשרון כמוהו רק הוא מבוזבז. פשוט אין לי. (וכנראה לעוד כמה מחברי הפורום אין).

אני מקווה שכתבת זאת כמילתא דבדיחותא כדי למלא את ייעודו של האשכול, שאל"כ, אתה כמובן טועה לחלוטין.
מבלי להכירך אישית, ברור לי שיש לך את הכשרונות שלך או את היכולות שלך, לכאו"א מאיתנו יש כשרונות/יכולות, ולמרבה הצער רבים מאיתנו לא מנצלים אותם כראוי או לא מנצלים אותם בכלל. הקל ביותר הוא להתנער ולומר: אין לי כישרון וממילא גם אינני מבזבז אותו.
(וסליחה שהתלבשתי על התפקיד של "המשגיח"...).

תודה על ההערה ואקח לתשומת לבי.

אבל אני התכוונתי ללגלג או להתקיף את הרעיון שיש הצדקה למה שנאמר על הרב יורה דעות שכשרונותיו באמת יוצאי דופן אפילו ביחס לכשרונות חברי הפורום, וכתבו כאן שכשרונותיו מבוזבזים. וההצדקה לאמירה הזאת היא כביכול שהקב"ה הראה לנו אדם שכשרונותיו מבוזבזים כדי שנשים לב שגם אנחנו מבזבזים את כשרונותינו ולכן כתבתי מה שכתבתי.

אגב כפי שהוזכר כאן בפורום הרב הנ"ל כתב ספר מקיף על השו"ע בשם יורה דעות כך שאיני יודע מה השטות הזאת על בזבוז כשרונותיו שלא לדבר על הדרך המגונה בכלל לבקר אנשים ות"ח בצורה שכזאת ומן הראוי שהמנהלים כאן יעשו משהו בנידון.

מתנצל מראש, אך שיח דנן, זה כפירוש חי על מאמר חז"ל לא יספר בשבחו וכו' [המובא להלכה ברמב"ם ובח"ח, ועי"ש הטעמים השייכים מאוד כאן..], ובפרט ביזו ת"ח.
ואני את נפשי הצלתי..

ישנו כתב:הכוונה כמובן למאמר 'קוציו של ארגמון' שחלק מתומכי התכלת אינם מוכנים לתת לשום טיעון או עובדה לבלבל אותם, וכל מי שרק מעז להעלות טיעון כנגד התכלת אחת דינו... (לא שאין תשובות לטענותיו של הרב ענבל, אבל המאמר הזה רחוק מלהיות מושא לצחוק, ואין מאמר אחר ברמתו בשני הצדדים).

א. 'סאטירה' היא צורה מסוימת של העברת מסרים [בדרך של ליצנות] המאמר הנ"ל נכתב בדרך זו וכמובן אין זה אומר דבר על מידת הנכונות של המסקנא שלו.
ב. לא חששתי לגחך על תוכן המאמר כיון שכפי שהוכחתי כאן הרהמ"ח עצמו גם לא כ"כ מאמין במה שהוא כתב.

מדהים איך צבע התכלת מכתים את כל אשכולות הפורום לסוגיהם על מחניהם ועל דגליהם.
ואולי מדין ונהפוך הוא היה צריך אשכול זה להשאר על טהרת הלבן.

עבד הזמן כתב:מדהים איך צבע התכלת מכתים את כל אשכולות הפורום לסוגיהם על מחניהם ועל דגליהם.
ואולי מדין ונהפוך הוא היה צריך אשכול זה להשאר על טהרת הלבן.

אדרבה, לקיים מה שנאמר "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי".

זה בגלל הצבע של כל אתר הפורום...

זקני דרום כתב:מהארכיון ויש לי חומר אין סופי ממנו

המחבר של הדברים שהועלו כאן כתב לי
מישהו העלה כאן קובץ של בדיחות שכתבתי לפני עשרים שנה... , ואינו מיועד לפרסום, מן הראוי למחקו בהקדם

ומחקתי בהתאם לבקשתו.

אני רואה לנכון להתנצל בפני הכותב, לפני כמה שנים שלחתי מישהו שיתקשר לבקש את החוברת ההיא והוא סירב.
כעת בקשתי כאן באשכול להעלות את זה, למפרע אני חושב שגרמתי שיעלו את זה בניגוד לרצונו, ע"כ אני מבקש את סליחתו.

יוֹם הַשַׁבָּת - זָכוֹר וְשָׁמוֹר
יוֹם הַפּוּרִים - שָׁכוֹר וְזָמוֹר

יש שיִרְאוּ להכות בקריאת "נקהלו"...

באר בשדה כתב:יש שיִרְאוּ להכות בקריאת "נקהלו"...

או בכל מקום שנזכר במגילה "כתר"...

האם יש מקור כל שהוא, שמשנכנס אב ממעט והולך עד ראש חדש אדר?

נאשער כתב:אני רואה שמקדימים את שמחת חודש אדר, אכי"ר.
-----------
בעולם רווח הדיון איזה יום הוא היום העצוב ביותר בשנה, ונמנו וגמרו בער"ח אדר, כי משנכנס אס ממעטין בשמחה ולא כתוב זמן סוף למיעוט כ"א ע"י מה שנאמר בר"ח אדר להרבות [מה שמיעטו] בשמחה, וא"כ ער"ח אדר הוא הכי עצוב בשנה, [לעומת ער"ח אב שהוא היום הכי שמח בשנה אחרי שמר"ח אדר מרבים ומרבים בשמחה...], וא"כ מה שנאמר מרבים בשמחה יל"ע הלא לפני"ז אין שמחה בכלל, ומה שייך להרבות בו, משנכנס אדר מתחילים לשמוח הול"ל.

הוה אמינא כתב:שאלה שדשו בה רבים:
"בקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש" כלומר שהם היו שומרי הסף וכדין שומרים בקשו לעשות שליחות יד.
והרי אין שמירה לאדם שהוקש לקרקעות?
וחשבתי לתרץ דדין אדם הוקש לקרקע נלמד מוהתנחלתם אותם לבניכם לרשת וגו' שעבר הוקש לקרקע, ובן חורין נלמד מעבד. אבל מלך אי אפשר שיהיה למד מעבד!
לכן למלך אחשוורוש היה דין מטלטלין.

הזכרתני

נעקר הבסיס ונפל מעשה בראשית שבת אות וחוק לחפץ קודש וחול כבודו במקומו מונח ודלתו נעולה ומפתחו חלוד וצירו שבור ולית נגר פרנקינע היושב ואינו יכול לקום יוציא אחרים ידי חובת פיזור החוצה והוא כעין שסתום דו כיווני ששואב את תחמוצת החנקן וכך נהפך כל זהב לאדום והצללית ניכרת אחרי עונת הפריחה ובפרט בעצי סרק המלבלבים באביב כך עתיד כל אחד מישראל לישא משא עשר אתונות צחורות מלאות בר והגם שהשאלה בעינה קיימת וחוסר הבנה מבצבץ מאליו בכל אשר תאבה ללכת אתה דע לך כי כל אמת מבוססת על מכון גלוי וכפליים בנסתר ואין ציפור מגלה סוד אלא כשהיא שותה בקש מתוך כוס מרוצת ירושת הדורות מתחלקת ואינה חוזרת ונאספת וכל חלק מתרבה יותר מיסודו המקורי והעושר לא מניח לישון ואינו נזוף עד שיצא לו חרון אף ארוך ומשתפל וקצפו ממנו ולמטה הוא סוד עמידה על כלים הפוכים שמגביה את חזות ערפל עננו ואין בית קיבול וכך שפכי המעיין נפוצים הרחק בן בנו ובן בתו לא יבינו ולא יראו כל פסוק חובש פצע מגליד קרח קרסים אהל שועלים.

מאיר סובל כתב:נעקר הבסיס ונפל מעשה בראשית שבת אות וחוק לחפץ קודש וחול כבודו במקומו מונח ודלתו נעולה ומפתחו חלוד וצירו שבור ולית נגר פרנקינע היושב ואינו יכול לקום יוציא אחרים ידי חובת פיזור החוצה והוא כעין שסתום דו כיווני ששואב את תחמוצת החנקן וכך נהפך כל זהב לאדום והצללית ניכרת אחרי עונת הפריחה ובפרט בעצי סרק המלבלבים באביב כך עתיד כל אחד מישראל לישא משא עשר אתונות צחורות מלאות בר והגם שהשאלה בעינה קיימת וחוסר הבנה מבצבץ מאליו בכל אשר תאבה ללכת אתה דע לך כי כל אמת מבוססת על מכון גלוי וכפליים בנסתר ואין ציפור מגלה סוד אלא כשהיא שותה בקש מתוך כוס מרוצת ירושת הדורות מתחלקת ואינה חוזרת ונאספת וכל חלק מתרבה יותר מיסודו המקורי והעושר לא מניח לישון ואינו נזוף עד שיצא לו חרון אף ארוך ומשתפל וקצפו ממנו ולמטה הוא סוד עמידה על כלים הפוכים שמגביה את חזות ערפל עננו ואין בית קיבול וכך שפכי המעיין נפוצים הרחק בן בנו ובן בתו לא יבינו ולא יראו כל פסוק חובש פצע מגליד קרח קרסים אהל שועלים.

כמדומה שכבודו נכנס בגבולו של רבינו 'חלוחיל שבע רוגז'...

מעגל טוב חיד"א

הנה לכאו' קשה קושיא אלימתא, מה ראו לענוש את המן בתליה ולא בשאר מיתה אחרת כגון שיסוף וכמו שעשו לזקנו אגג וכד' משאר מיתות משונות,
ונראה ליישב בס"ד, דהנה איתא בתלמוד המן מן התורה מנין שנא' המן העץ, ועץ הדעת חטה היה, וביותר, שלפני החטא כשלא נגזר עדיין על האדם 'בזיעת אפך' לכאו' גדל הלחם על העץ, ומכיון שהיה זה ער"ש י"ל שגדלו חלות וא"כ חזי' להדיא שהמן הוא בחינת חלה. עוד איתא במדרש שאדם הראשון חלתו של עולם וא"כ יש לנו כאן שתי חלות.
והנה איתא במשנת פסחים, שתי חלות היו על גב האיצטבא, כל זמן שמונחות-כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן- תולין לא אוכלין ולא שורפין וכו', והנה כל עוד שהיו שתי החלות קיימות, יתכן שהיה צריך לקבל עונש אחר, אבל לאחר שנשפכו על המן מי שופכין וכבר אינו ראוי (לכאו') לשם חלה, נשארה רק חלה אחת והיא חלת אדם הראשון ובכה"ג יש לנו דין מפורש במשנה ש'תולין'!