עזריאל ברגר כתב:לגבי האפשרות של קריאת "ויבוא עמלק" בשני הימים, שנראית תמוהה לכאורה - עתה ראיתי בכף החיים (תפרח, כח) שאומר שאין בזה ברכה לבטלה, ושזה פחות חמור מאשר להוסיף "ועל הניסים"!
בס"ד
נראה שכבר העירו בזה בעבר ושאלו את מרן הב"י וכך ענה בחיים חיותו.
לשון תיקון יששכר (דף כג.):
"והמקומות שקורין בהם המגלה שני ימים
מפני שספק אם עיירות הם אם כרכים הם כמו שכתבתי למעלה בביאור הקביעות בחדשי אדר, הסדר להם בקריא' התור' ביום השני כסדר היום הראשון. ומנהג זה פשוט פה בכל המוסתערבים תושבי ארץ צפת והגליל העליון תוב"ב וכפריה ביריה ועין אל זיתון. ושמענו שכן נוהגין גם בעזה ובדמשק, אלא אם יחול יום שני בשבת אין נוהגין בשום מקו' מהם להוציא בו ספר שני לפרשת עמלק.
ועדיין אכתוב בזה למטה בפורים של בני כרכים ודאי, וקהילות הספרדים יצ"ו שנתוספו מח"ל פה צפת שבגליל העליון תוב"ב על התושבי' יצ"ו הקדמונים אינן מעלין ספר תורה ביום שני שאומרים שאם מעלין צריך לברך על הקריאות בו ויהיו ברכות על קריאת ספק.ונראה לי הואיל וכך הוא יום שני בספק עומד, אין כח לאלו להכריח מנהגם לאלו ולא אלו לאלו ובפרט החדשי' בארץ לקדמונים בארץ שספיקי (דאי) ערי א"י הם יותר קרובים לודאי מוקפים חומה היו בימי יהושע בן נון מספיקי ח"ל, דבר פשוט בלא צורך ראיות לכך, כל שכן וכ"ש שמנהג אבותיהם בידיהם קדמון מקדמוניהם מימות חכמי וגאוני הארץ הראשוני' זצ"ל.
ובאמת שכמה חכמים מספרדים רבנים גדולים גדולי הדורות זצ"ל שדרו עמהם בצפת חוב"ב אף על פי שהם בקהילותיהם לא היו מעלים, ולא שמענו ששום אחד מהם דבר נגד מנהג המעלים, אלא שאלו אחזו במנהגם בפני אלו, ואלו אחזו במנהגם בפני אלו".
ואחר שמאריך להצדיק את טעם המנהג לקרוא בתורה בב' ימים אע"פ שאין מברכים על המגילה בט"ו, ממשיך שם (בדף ס:):
"הגה"ה אחר תשלום הספר בשנה זו שנת השי"ט ליצירה
התחיל החזן שלנו יצ"ו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה, לפי שראה כאן קהלות אחינו הספרדים יצ"ו שלא להעלות, והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק. ואמרתי לו ממקומי בקיצור, לפי שהקהל יצ"ו היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום (- כלומר בטענה שהספרדים לא נהגו כן), שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקרות ולברך ולא נשנה ממנהגנו, כמו שאנו אומרים על הנסים בתפלת היום. ואם לאו, אם כן אפילו לעל הנסים יש לחוש שלא לאומרו בתפלה והעלו הס"ת כמנהג.
והיה שם תלמיד אחד שגם הוא היה מרנן עמו שלא להעלות, והלך אחר כך וספר הדברים לפני החכם השלם גדול דורנו הרב הגדול מהר"ר יוסף קארו נר"ו ואמר לו יפה עשה. ומנהג טוב הוא לומר היום על הנסים בתפלה ולהעלות בו ספר תורה אלא שקהילותנו הספרדים יצ"ו לא נהגו להעלות, ואני כמו שמצאתי המנהגות מזמן רב נוהגין הנחתי אותם.בכן בא אלי ואמר לי 'הלכתי אצל החכם יצ"ו, וסיפרתי לו המאורע וכך אמרתי לו וכך השיבני' כמו שכתבתי, ולא חששתי לילך אצל החכם יצ"ו לשמוע מפי עצמו, לפי שהמנהג קדמון הוא ואין כאן חדוש מנהג אלא קיום מנהג, ועוד שכל כך הדברים ברורים בעיני,
עכ"ל שם.
אמנם כתב שם שאם חל ביום שני קוראים את הקריאה הרגילה. ואין מוציאים ס"ת נוסף לויבא עמלק.
מדובר שם בסמוכים לערי הספקות!!!
אכן מנהג המוסתערבים בצפת ובגליל העליון בצפת בטל, כמו שכתב הפאת השולחן ואין מוציאים ס"ת אלא בי"ד. (מה עושים היום בצפת?).
אבל כל זה לבאר את מה שנהגו בצפת ודומיו. אבל בלוד הדברים ברורים שדיה בט"ו בלבד, ורק הרוצה לחוש למנהג יקרא מגילה בי"ד ללא ברכה ובט"ו עם ברכה כמ"ש המ"ב בשם היד אפרים למקום שאין בו י' בטלנים, והשרף מבריסק בציץ הקודש סימן נד בנידון דומה, אבל וודאי אין מקום להוציא ס"ת בי"ד אלא בט"ו בלבד.
מלבד עצם הנידון עוד רווחנא הלכתא רבתא, שכל דור דעה ההוא האריז"ל ומרן הב"י וכן נהגו כל הקהילות ללא יוצא מן הכלל במשך מאות שנים עד תלמידי הגר"א ועד בכלל, כולל כל קדושים אשר בארץ המה פה אחד- לנהוג ב' ימים גם בסמוכים לערי הספקות, וכדברי רבינו מרן החזו"א ולא כמשאת משה שהביאו הברכ"י והמ"ב.
וכמה תמוהים המלקטים בזמננו שיש הביאו דבר זה, ולהלכה כתבו להפך משום ש'רוב הפוסקים' פסקו כמשא"מ, או תלמיד חכם אחר ז"ל שכתב איזה רעיון תיאורטי ש'ברור' שכבר ידוע מכך אז ואעפ"כ פסקו אחרת וכו'.
ועוד היו שדייקו מהפאת השולחן שהסתפקו על צפת עצמה שמא היא מוק"ח, אבל לא יועיל משום שהתיקון יששכר כתב ג"כ על בירי' ועין זיתון. שהם וודאי רק סמוכות לספק, והרי מרן הב"י פסק עקרונית על מנהג הקהילות, וככלל כך נהגו כולם כלומר כולם.
מלבד שתמוה למה צפת עצמה היא ספק.