פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:

בעלזער כתב:ג. רצוי לרוב אחד ולא לכל אחד.
הפשט בזה שהרי מרדכי הצדיק תיקן לתת מתנות לאביונים, והגבירים בעלי ההון לא היו מרוצים מזה ועל כן רק רוב אחיו ולא כל אחיו.
והוא פשוט.

תמוה ביותר, שכן דרשו על מקרא 'לא תקלל את אחיך', בעושה מעשה אחיך, ובא לאפוקי את העשירים שאינם חומלים על אחיהם. משמע, שהעשירים אינם בכלל 'אחיך', וכיצד הפסוק 'רצוי לרוב אחיו' בא למעט אותם?

שייף נפיק כתב:בשם הגרב"מ אזרחי לבאר מה שמשה יצא המימה לפרעה כשהלך לנקביו, על פי המעשה הידוע ברה"י / משגיח אחד שעלה בחכתו בחורהאחד שקנה ארטיק באמצע הסדר ונכנס עמו בשיחה ארוכה עד שנמס כמים, וה"נ. וד"ל.

חכם באשי כתב:

בעלזער כתב:ב. סיפרו חכמינו מגלה ט"ז א' כי בתו של המן השליכה חרס על ראשו של המן, ויש להטעים בזה מדוע בחרה לזרוק עליו כלי.
ובאמת דקושיא מעיקרא ליתא שהרי אמרו (חולין קל"ט עמוד ב) המן העץ הזה, ולדעת אחד המ"ד במדרש עץ שאכל אדם הראשון, חטה היה, ומעשהו של המן כפי הנראה הייתה בפסח, והלכה פסוקה היא (פסחים ז' עמוד א) המוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.
והוא פשוט ואינו צריך לפנים.

הדין שהמוצא חמץ בפסח כופה עליו את הכלי הוא רק בחמץ הראוי לאכילת כלב.
והמן לא היה ראוי לאכילת כלב!
והדרא קושיא לדוכתא.

דמשק כתב:

שייף נפיק כתב:בשם הגרב"מ אזרחי לבאר מה שמשה יצא המימה לפרעה כשהלך לנקביו, על פי המעשה הידוע ברה"י / משגיח אחד שעלה בחכתו בחורהאחד שקנה ארטיק באמצע הסדר ונכנס עמו בשיחה ארוכה עד שנמס כמים, וה"נ. וד"ל.

ישא ברכה כתב:אגב, זה הושמט במהדורות האחרנות.

ישא ברכה כתב:

דמשק כתב:

שייף נפיק כתב:בשם הגרב"מ אזרחי לבאר מה שמשה יצא המימה לפרעה כשהלך לנקביו, על פי המעשה הידוע ברה"י / משגיח אחד שעלה בחכתו בחורהאחד שקנה ארטיק באמצע הסדר ונכנס עמו בשיחה ארוכה עד שנמס כמים, וה"נ. וד"ל.

אגב, זה הושמט במהדורות האחרנות.

סופר-סתם כתב:איתא במגילה (טז.) והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש, אבל - על בתו, וחפוי ראש - על שאירע לו.
וקשה: דהכי הוי לי למיכתב, והמן נדחף אל ביתו חפוי ראש ואבל, דתחילה שדתא עציצא דבית הכסא, והדר דחזת דאביה הוא ונפלה מאיגרא.
ויש ליישב: דהא כתבו התוספות (ב"ק יז: ד"ה זרק) שסברא פשוטה היא לחלק בין זורק אבן לזורק כלי עצמו, ואם כן עד דלא כלו מיא לא חשיבי זרוקים, אבל מיד שנפלה מן הגג כבר חשיבא מתה.

ישא ברכה כתב:

דמשק כתב:

שייף נפיק כתב:בשם הגרב"מ אזרחי לבאר מה שמשה יצא המימה לפרעה כשהלך לנקביו, על פי המעשה הידוע ברה"י / משגיח אחד שעלה בחכתו בחורהאחד שקנה ארטיק באמצע הסדר ונכנס עמו בשיחה ארוכה עד שנמס כמים, וה"נ. וד"ל.

אגב, זה הושמט במהדורות האחרנות.