פורום אוצר החכמה

האם כל הענין של השתכרות היא בגלל שושתי נתלתה ע"י שאחשוורש היה שיכור ?

ראה בה"ל סימן תרצה.

בפשטות אפשר לומר שימי משתה כתיב
אלא שמפחד אני לומר מה שלא ראיתי

עי' בהלכה שכבר ציינו לעיל,
ומבלד הפן ההלכתי יש את הענין שספרי החסידות מביאים מהמקובלים, זה כתוב בשער הכוונות מהאריז"ל ועוד, שהאריז"ל גילה שעיקר ההארה של פורים, האור והקדושה וכו' מהיו"ט מקבלים ע"י ריבוי שתיית היין, ובספרי ר' צבי הירש מזידיטשויב הוא כותב שסגולת ההשתכרות ביין שווה לסגולת שבוע שלם של תענית!

מגילה ז, ב: מחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

אליעזר שלום כתב:בפשטות אפשר לומר שימי משתה כתיב .

ארזי ביתר כתב:מגילה ז, ב: מחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

לא שאלתי מקור.
שאלתי מדוע .

יש באוצר קונטרס בשם 'החדש אשר נהפך' ובו ל"א דרכים וביאורים בהחיוב לבסומי בפוריא

יש ספר יפה מאד ומקיף מאד את הנושא, קוראים לו "לבסומי בפוריא",
לא בטוח אם יש באוצר.

אנא הביאו לכאן המסקנות בקצרה.

יאיר כתב:אנא הביאו לכאן המסקנות בקצרה.

מסקנות של מה? של הטעם למה משתכרים?
זה אחד מהמצוות שנאמרו עליו מאות אם לא אלפי טעמים מכל הצדיקים מכל גווני הקשת,
עפ"י נגלה יש טעמים פשוטים בשו"ע ובמפרשי הש"ס, או מחמת שמחה או זכר לנס וכו' וכן שכתוב בפסוק ימי משתה ולא ימי סעודה, ועפ"י נסתר יש טעמים למכביר, ועל כולם הוא הטעם שהאריז"ל עצמו אומר שע"י ריבוי שתיית היין דוקא, בזה מקבלים את האור של היו"ט, וכן הוא אומר עוד כמה טעמים.

יפה, אך השאלה היא למה דוקא משתכרים ומתבסמים (ולא מספיק שתיה יותר מהרגיל) ולמה דוקא בפורים?

[כל' עיקר השאלה היא למה דוקא להשתכר] את טעם האריז"ל עדיין לא הבנתי לעומקו.

איך אתה רוצה להבין את טעם האריז"ל לעומקו מע"ג פורום...? תפתח שער הכונות או פרי עץ חיים (יש באוצר) ותסתכל בשער הפורים, יש שם הרבה דברים שכ"א יכול להבין...
בקצרה - הוא מסביר עפ"י קבלה שהאור של יו"ט פורים (כמובן שהוא מגדיר זאת במושגים קבליים שאין כאן מקומו...) יורד דוקא ע"י ריבוי שתיית יין, ולא כמו שאר ימים טובים שאז מקבלים האור ע"י הסעודות והחיוב של בשר וכו'. ועוד טעם הוא כותב שכיון שיורד אור גדול כ"כ בפורים (אור גדול שהוא מגדיר שבבחי' מסויימת לא יורד אור גדול כזה לא בשום יו"ט או שבתות) צריך שהאור יגיע גם לניצוץ הקדוש המחיה את הקליפה (כידוע שכל דבר, אפילו טמא מוכרח להיות ניצוץ קדוש שמחיהו, כי בלא קדושה מעט אין לו קיום בכלל), וע"י שהאדם שמקבל את האור יברך את אותו ניצוץ קדוש, עי"ז יקבל גם הוא את האור, אמנם אם יברך האדם בדעת, יוכל גם לקליפה ולכח הטומאה עצמו להיות יניקה וכח מאותו אור, לכן יש להשתכר ולברך בלא דעת ואז יואיל הברכה בלי דעת שרק הניצוץ קדוש יקבל מהאור, והמקובלים ביארו שאפילו בלי שיברך בשכרותו, אלא בעצם ריבוי שתיית היין לבד כבר יורד הברכה לאותו ניצוץ קדוש, אמנם כאמור זה רק טעם שני.

יישר כח!

גם אני מצטרף להנ"ל

אנא הביאו עוד תבן {תבונה} לעבדיך...

יסוד הדברים, הם כפי שהובאו לעיל מהפרי עץ חיים. על בסיס זה, רבו כמו רבו, דברי צדיקי הדורות. בל"נ אעלה לכאן בימים הבאים, קטעים נבחרים בענין.

כמדומה שעשרות (!) טעמים ניתנו לשאלה זו. כנראה בחוש - מהכא ומכמה דוכתי - בד"כ הבאת ריבוי טעמים מצביעה על העבודה שאף טעם איננו חזק דיו...
הרבה מהם הובאו ב'נטעי גבריאל' על הלכות פורים ועליהם הוסיף ב'מועדים לשמחה' על חג הפורים. עיי"ש.

בברכת הצמח לנו ישועה בקרוב.

-----
"הוא אחשורש מראש גידל המן / ואז לדורות נתן לו סימן / ביקש להשמיד אוכלי המן / ובטל מחשבתו אב הרחמן" (מתוך פיוט עתיק לפורים - נוטירקיון)

השכור אומר: אין צורך בטעמים נוספים,
טעם היין מספיק...

חבל מאוד שבאתרא קדישא הדין, מזלזלים כ"כ בהוראת חז"ל חייב איניש לבסומי בפוריא. בל"נ אני אשתדל ללקט מעט מגודל עניין השתיה כדת בפורים.