עמוד 1 מתוך 1

למה השיכור שמח?

פורסם: ב' מרץ 02, 2015 10:43 pm
על ידי אישי
מה ההסבר הפשוט לכך שהשיכור מרגיש שמח? וכי משום שאיבד את הדעת ושכח מהמעיק עליו מוכרח הוא לדמיין שהוא מאושר? ולמה לא ידמיין שהוא אומלל?

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ב' מרץ 02, 2015 10:54 pm
על ידי יאיר
הפס' "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" מתאים כאן.

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ב' מרץ 02, 2015 11:29 pm
על ידי אישי
יאיר כתב:הפס' "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" מתאים כאן.

נסביר את השאלה ביתר פירוט.
מקובל כיום שיש במח האדם ב' חלקים, הא' מוגדר כ'הכרה במודע', והב' מוגדר כ'תת הכרה שלא במודע'. לכאורה השיכור מאבד את החלק של 'המודע', ושולט בו יותר החלק של ה'תת מודע'. אך א"כ היה ראוי שכל הצרות והמועקות שעברו עליו ורשומים ב'תת מודע' שלו יצופו ויעלו על פני השטח, ואדרבה, במקום לשמוח, היה עליו להרגיש מסכן ואבוד. אך המציאות מוכיחה, שבדרך כלל השיכור הוא שמח. [וזה הטעם הפשוט שיש מצוה להשתכר, מלבד הענין של זכר לנס שנעשה ע"י משתה]. וצריך להבין מבחינה טבעית, מה הסיבה לכך?

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ג' מרץ 03, 2015 8:21 pm
על ידי סופר מסופרים
כנראה האדם במקורו על אף מה שיש לו בתת מודע (או שנאמר שבתת מודע המצב דלהלן יותר חזק משאר הדברים שנמצאים שם), הוא נפש חלקה בלי מעוקות, ומעין מ"ש "האלוקים עשה את האדם ישר", ולכן כשהאדם בטל את הדעת הרגילה שמכבידה עליו ומעיקה לו, הרי הוא חוזר לשורשו ונהי' שמח.

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ג' מרץ 03, 2015 10:06 pm
על ידי ארזי ביתר
א. אתה מניח הנחה ושואל שאלה. אני מכיר שיכורים רבים שמתרגשים עד דמעות. אני מכיר שיכורים עצובים. אני מכיר שיכורים מדוכאים. יש כל מיני שיכורים, וההנחה שלך היא טעות.

באופן כללי, האלכוהול הופך בן אדם ל'לא שפוי', וממילא מצבי רוחו אין להם הסבר.

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ג' מרץ 03, 2015 10:37 pm
על ידי אישי
ארזי ביתר כתב:א. אתה מניח הנחה ושואל שאלה. אני מכיר שיכורים רבים שמתרגשים עד דמעות. אני מכיר שיכורים עצובים. אני מכיר שיכורים מדוכאים. יש כל מיני שיכורים, וההנחה שלך היא טעות.

באופן כללי, האלכוהול הופך בן אדם ל'לא שפוי', וממילא מצבי רוחו אין להם הסבר.

א. נכון שיש שיכורים עצובים ואף מיללים... אך לכאורה אחת הסיבות למצות שיכרות בפורים הוא להוסיף שמחה, וזה גם המצב ברוב השיכורים.
ב. הרי כתוב ויין ישמח לבב אנוש, וכתיב תנו שכר למרי נפש, ואמנם לא מדובר על מצב של שיכרות, אבל מסתבר שיש קשר.
ג. שלחו לי בפרטי, הסבר מפורט מד"ר על הענין, ומתברר שכאשר הכהל מתערב בדם, הוא יוצר מצב של הרדמה בחלקים מסויימים במח, האחראים על העצבות.

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ה' מרץ 05, 2015 7:14 pm
על ידי עדיאל ברויאר
אישי כתב:
ארזי ביתר כתב:א. אתה מניח הנחה ושואל שאלה. אני מכיר שיכורים רבים שמתרגשים עד דמעות. אני מכיר שיכורים עצובים. אני מכיר שיכורים מדוכאים. יש כל מיני שיכורים, וההנחה שלך היא טעות.

באופן כללי, האלכוהול הופך בן אדם ל'לא שפוי', וממילא מצבי רוחו אין להם הסבר.

א. נכון שיש שיכורים עצובים ואף מיללים... אך לכאורה אחת הסיבות למצות שיכרות בפורים הוא להוסיף שמחה, וזה גם המצב ברוב השיכורים.
ב. הרי כתוב ויין ישמח לבב אנוש, וכתיב תנו שכר למרי נפש, ואמנם לא מדובר על מצב של שיכרות, אבל מסתבר שיש קשר.
ג. שלחו לי בפרטי, הסבר מפורט מד"ר על הענין, ומתברר שכאשר הכהל מתערב בדם, הוא יוצר מצב של הרדמה בחלקים מסויימים במח, האחראים על העצבות.


על כל פנים יש עדיין מקום לנסות להבין מדוע הקב"ה ברא את האדם כך. ובהחלט ניתן להבין שכשאין דעת יש יותר מקום לנשמה להתגלות, וודאי שהנשמה מלאה בשמחה (ההסבר לשיכורים שאינם שמחים [ולענ"ד המתרגשים עד דמעות כן שמחים בד"כ, משא"כ האומללים ממש] הוא משום שזה לא גילוי גמור של הנשמה, ומי שיש אצלו הרבה עצבות בנפש אז היא מתגלת, אמנם בדרך כלל בדרך שקשורה יותר לנשמה שלו)

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ה' מרץ 05, 2015 10:52 pm
על ידי אישי
עדיאל ברויאר כתב
על כל פנים יש עדיין מקום לנסות להבין מדוע הקב"ה ברא את האדם כך. ובהחלט ניתן להבין שכשאין דעת יש יותר מקום לנשמה להתגלות, וודאי שהנשמה מלאה בשמחה (ההסבר לשיכורים שאינם שמחים [ולענ"ד המתרגשים עד דמעות כן שמחים בד"כ, משא"כ האומללים ממש] הוא משום שזה לא גילוי גמור של הנשמה, ומי שיש אצלו הרבה עצבות בנפש אז היא מתגלת, אמנם בדרך כלל בדרך שקשורה יותר לנשמה שלו)

לא ברור ההפרדה בין הנשמה לבין הדעת. וגם מה פירוש שהנשמה מלאה שמחה, הרי שמחה היא תכונה נפשית, וגם בהמה יש לה תכונה כזו. הדעת שניטלת בזמן השיכרות, היא רק מחלקים מסויימים, אבל הדעת עצמה קיימת במלואה, וגם שיכור מסוגל לדבר בלימוד.

Re: למה השיכור שמח?

פורסם: ש' מרץ 07, 2015 11:40 pm
על ידי משך חכמה
היין משפיע על הדופמין במוח. אבל באמת מי עצוב יוצא סודו והוא בוכה שהרי רשעים מלאים חרטות כרימון. כמה יפה ומקדש את ה' לראות בני תורה אמיתיים שמחים בשכרותם באמת - באמיתה של תורה.