חידה לפורים

[טברייני]

שמעתי חידה מעניינת לפורים ואשמח לשתף את החברים

בתורה יש לו כנפיים
בגמרא יש לו קרניים
ונמצא במגילה פעמיים.

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=541&p=165578&hilit#p165578

[טברייני]

תשובה נכונה מאוד 20 נקודות!

"תור"

[מתפעל]

שני יהודים הכינו משלוח מנות ושניהם הכינו בדיוק את אותו משלוח מנות.

פגשם הרב ואמר לראשון: המשלוח מנות שלך בסדר גמור ותצא בו ידי המצוה.
ולשני אמר: המשלוח מנות שלך לא טוב, ואינך יכול לצאת בו.
שאל השני את הרב בהשתוממות: אבל יש לי על המגש בדיוק נמרץ את מה שיש לחברי ומאי שנא?

יש למישהו רעיון?

[בברכה המשולשת]

לכאורה ע"פ הריטב"א בעניין התאמת המשלוח למעלת השולח והמקבל

[מתפעל]

חזק וברוך, הביאו הביאור הלכה.
שמשלוח מנות פשוט לעשיר לא יוצא ידי חובה.
לפי זה יש להסתפק במי ששולח לצדיקים גדולים, דמה נחשב בעיניהם מאכלים.
ומצד שני ניתן לדון הפוך, שאצלם אפילו דבר הכי קטן חשוב הוא מצד המצוה ואין להם נ"מ בין יין פשוט מאד ובין יין יקר מאד.

[מתפעל]

המשולשת, איפה ראית שזה תלוי גם במשלח? אינו מזכיר שם אלא רק את המקבל.
ומביא שהחיי אדם הוכיח דין זה מהירושלמי.

[מה שנכון נכון]

בריטב"א מפורש שתלוי בערך הנותן, הן מלשונו והן מהראיה שהביא.
גם תחלת דברי הח"א והראיה שהביא אמורים כלפי ערך הנותן, וסוף לשונו "משמע מזה שאם שולח דבר פחות לעשיר" אינו מובן, וכבר תמה ע"ז השד"ח מערכת פורים סימן ח, וע"ש מה שניסה לדחוק בלשונו. [ואולי זו ט"ס וצ"ל לעני, ור"ל מתנה שאין דרך לשולחה בין אדם לחבירו ואינה לפי ערך אף שולח, ורק לעני רגילים ליתן כן].

[עושה חדשות]

בענין האי דינא דהמנות צריכות להיות ראויות ביחס לנותן/המקבל. יש להעיר, דהנה מצוי הרבה פעמים שחשיבות המנה אינה נמדדת לפי נפחה, אלא לפי צורתה החיצונית, אדרבה, מנות יוקרה הרבה פעמים הם מעטות בכמות משום ריבוי הקישוטים, ונראה דחשיב ראוי אע"ג דהכמות מועטת, כי סו"ס מתכבדים ונהנים במנה כזו. אבל יש לדקדק דפעמים המנה עצמה היא עלובה ממש, אלא שמונחת היא על טס של זהב וכד' ובזה חשיבותה, ולכאו' כה"ג ל"מ. וצריך לידע הכלל בזה, אימתי המארז והצלופנים וכו' מחשיבים את גוף המנה, ומתי הם נחשבים כדברים צדדיים ואילו המנה בעליבותה עומדת. ודו"ק.

[עושה חדשות]

ועל זו הדרך, חידה נוספת:

ראובן נתן לשמעון מיד בבוקר יום הפורים 2 מנות, אבל שמעון פסק לו שהוא לא קיים בזה מצות משלו"מ.
חמתו של ראובן בערה בו, והוא עשה מעשה כל שהוא (אשר לא ייעשה!), ובצהריים בא לשמעון ונתן לו כמו בבוקר.
עכשיו גם שמעון הודה שראובן קיים מצות משלו"מ.

(בבוקר הוא לא יצא יד"ח כי שמעון היה עשיר, ומעמדו היה בהתאם. הלך ראובן ופירסם עליו שהוא פשט רגל וכו', ומעמדו התרסק מידית. עכשיו כבר אפשר לצאת יד"ח גם בשטיק'ל דג מלוח...)

[קראקובער]

זה שהוא פרסם עליו שמועות לא נכונות לא משנה את המציאות (ואולי לגבי קידושין זה כן נכון שהכול מכבדים אותו לפי עשרו כמבואר בגמרא)

[עזריאל ברגר]

זה שהוא פרסם עליו שמועות לא נכונות לא משנה את המציאות (ואולי לגבי קידושין זה כן נכון שהכול מכבדים אותו לפי עשרו כמבואר בגמרא)

הפצת שמועה שפלוני פשט רגל:
א. יכולה לגרום שזה יקרה באמת.
ב. מורידה בפועל את מעמדו וחשיבותו.

[כדכד]

חידה נוספת (לשאול את הילדים):
שלש נשים במגילה: אחת קראו לה ולא באה, אחת לא קראו לה והיא באה ואחת קראו לה והיא באה.
מי השלש?

[עזריאל ברגר]

חידה נוספת (לשאול את הילדים):
שלש נשים במגילה: אחת קראו לה ולא באה, אחת לא קראו לה והיא באה ואחת קראו לה והיא באה.
מי השלש?

לפי הסדר:
ושתי
אסתר
זרש