בוצינא כתב:אולי כאן המקום לתמוה מדוע ראו לנהוג תענית נגד האיסור המוזכר במגילת תענית
"... בתליסר באדר יום ניקנור הוא". "ואסור בהספד ותענית" (רש"י שם).
ובברייתא (תענית יח,ב; ירושלמי תענית פ"ב,הי"ב) מהו יום ניקנור: אמרו ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש ומחרף ומגדף ומנאץ ואומר מתי תפל בידי ואהרסנה וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש אמרו פה שדבר בגאוה ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש נקמה זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב".
והלכתא בטלה מגילת תענית, ואם תשאל דאסור להתענות בגלל פורים ששנינו כל הימים הללו אסורים בתענית לפניהם ולאחריהם. התירוץ [איני זוכר ממי אבל אחד מהראשונים] שבטלה מגילת תענית כולל הכל, חוץ מעצם ימי חנוכה ופורים שהם לא בטלו אך לפניהם ולאחריהם בטלו, כנ"ל.