פורום אוצר החכמה

אם אסור להתפלל שאדם שתוי וכד', הכיצד יהיה מותר לברך ברכת מזון אחר סעודת פורים?
אני מדבר על אדם ששתה בצורה חריגה שלכל הדעות אסור לו להתפלל אולם עדיין יכול לומר את ברכת המזון 'מלה במלה'.

מותר לברך בהמ"ז בכה"ג. ראה סימן קפה.

יש"כ!

ראוי להדגיש שמה שהתיר השו"ע הוא רק ביכול לעמוד לפני המלך, אבל באינו יכול לעמוד לפני המלך כתב השו"ע שם בס"ה שהסתפקו התוס' והרא"ש האם צריך לחזור ולברך, [ויעו"ש בביה"ל] וכתב המ"ב סוסק"ו וז"ל, ולדינא מסקי האחרונים דאם אירע שנשתכר כ"כ אעפ"כ יברך ולכתחלה יזהר לברך קודם שיבוא לידי כך, עכ"ל. וכמדומני שהרבה אנשים כהיום מגיעים למצב זה, ויצא שכרם בהפסדם.

כהמשך לזה הנידון, אם יברך ברה"מ לכתחילה עוד בזמן שהוא 'מפוקח', וימשיך לשתות לאחר מכן, האם שאר השתיה נחשבת לו למצות היום של 'לבסומי' מכיוון שכבר סיים את סעודת המצוה?

לשון הרמב"ם לענ"ד די ברורה. 'כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות'. ובכן פותח אדם בסעודה, משתכר ונרדם מיינו. נראה אפוא לדעתו, כפי שכתב הראי"ה באגרת לאדר"ת, שכיון שעוסק אדם מצווה (והרי המצווה להשתכר), אנוס הוא ופטור ממצווה אחרת. גם בשו"ע הרי העתיק את הגמרא בסתם, 'ואם הי' הכרח לשמור להסיר יינו עד תפילת מנחה איך קאמר בגמרא סתם, וגם מאן יימר שבידו להסיר יינו' (השמטות לאורח משפט).

עי' כאן viewtopic.php?f=17&p=438502#p438502
בגיליון רוממות האחרון בדברי הגר"מ פטרפרוינד