פורום אוצר החכמה

לענ"ד (הקובעת) ראוי שבימים אלה ישוחרר החבל קמעא ויתאפשר לחברי הפורום להעלות הגיגים, פרפראות נחמדות ומילתא דבדיחותא מעלייתא בתחום התורני...

מי בעד?

אפתח במס' ספרים :

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142065
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?21026
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14457
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?63899

מי יכול להוסיף?

מה יעזרו הליניקים אם בדיוק בזמן שאמורים להרבות בשמחה - 'חתך' לנו האוצר את האפשרות לעיון מקוון?!

הלינקים מפנים לשמות הספרים אותם אפשר למצוא בדיסקשיח.
(מלבד העובדה שרוב הספרים פחות מ-40 עמ' ולכן ניתן לקרוא בהם בשופי).

מתוך מתנה לבר מצוה ח"ב (ר' אהרן זכאי) ("דברי חכמה ומליצה" מעמ' 324).

צריך להוריד את הקישור לספר הצחוק מן הרשימה.
זה ספר של הראב"ע, שיר שבח למשחק השחמט, ואין עניינו צחוק והלצה, אלא צחוק מלשון משחק.
תודה רבה על ההקשבה.

תודה.
הורדתי

איש אחד בא אל הגדול ממינסק והקשה לו קושיא חלשה ביותר, כשהגדול ממינסק ענה לאיש שקושיא זו אינה קושיא, ענה האיש "אני יודע שהקושיא לא כ"כ חזקה, אבל התירוץ הוא נפלא מאוד" והמשיך להגיד לו את התירוץ.
הגדול ממינסק אמר לאיש "היה לי סיפור דומה, היה לי קושיא לא כ"כ חזקה, אבל תירוץ חסון כאלונים, וכך היה מעשה:
נתקשיתי, בזה שהוצרך הקב"ה לברוא את חוה ע"י צלע של אדם הראשון, כמה כרכורים כרכר, הרי יכל אדם לישא את אלמנתו של הבל, שהרי הותרו זה בזה משום עולם חסד יבנה!...."
כשהאיש ניסה להעיר להגדול ממינסק על הגיחוך שיש בקושיא, הוסיף הגדול ממינסק ואמר "אני יודע שהקושיא לא כ"כ טובה אבל התירוץ הוא נפלא ממש! שבירושלמי ובב"ר איתא שבגדי אדה"ר היו בגדי כהונה גדולה, ואי הכי היה אדם הראשון כהן גדול, והרי הוא אסור באלמנה..."

כד הוינא טליא למדתי בת"ת עץ חיים.
שלא נדע מצרות אבל להיזכר ברבע'ס האלו של פעם השם ירחם.
פעם בערב פורים שאלתי את הרבע', ילמדנו מר ואיך אדע שאני כבר שיכור.
בא איתי החוצה לחצר אמר לי הרבי ואסביר לך.
אתה רואה שם שם שם... שתי אנשים משוחחים, ברגע שתראה אותם שלוש תדע שאתה שיכור.
רבי צעקתי!
אני רואה שם רק אחד...

בעלזער כתב:כד הוינא טליא למדתי בת"ת עץ חיים.
שלא נדע מצרות אבל להיזכר ברבע'ס האלו של פעם השם ירחם.
פעם בערב פורים שאלתי את הרבע', ילמדנו מר ואיך אדע שאני כבר שיכור.
בא איתי החוצה לחצר אמר לי הרבי ואסביר לך.
אתה רואה שם שם שם... שתי אנשים משוחחים, ברגע שתראה אותם שלוש תדע שאתה שיכור.
רבי צעקתי!
אני רואה שם רק אחד...

צ"ל ארבע! שיכור רואה כפול! לא מוסיף אחד

ידוע מה שכתב חד מקמאי הטעם שפורים חל בי"ד אדר משום שמשה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, ואם כן יוצא הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים.
אם מישהו יוכל להפנות אותי למקור אודה לו מאוד.

לפי הזכור לי, ראיתי הדבר בתורת משה להחת"ס, אולי בשם היעב"ץ.

הח"ס כותב בנוגע לי"ג ניסן מדוע אין אומרים בה תחנון שלפי החשבון יצא אז בריתו של א"א עליו השלום אך לא כתב בנוגע למה שכתבתי.

טרחתי לחפש את החת"ס בפנים ומצאתיו. אכן לא כתב החת"ס דבר זה ממש שכתבת, אלא מביא (בפר' שמות) בשם היעב"ץ כך:

ניצחתני!
הייתי בטוח שיש לי בדיחה, שהרי מרע"ה נולד מהול.
ועתה ראיתי שהח"ס אכן לקח את זה בחשבון.
יישר כוח.

בימי חורפי היו אומרים זאת בתור בדיחה, א' שנולד מהול. ב' מצרים מוקף חומה היתה (שהרי יוכבד נולדה בין החומות), וממילא פורים היה למחרת.
ובעצם עוד יש להוסיף בזה, שלפי חד מאן דאמר במדרש הרי שמשרע"ה נולד באדר ראשון ולא באדר שני (עי' ילקו', שלשה ירחים נסתיים בשביעי של פסח, רוב אדר א, אדר ב', ורוב ניסן), ודו"ק.

עם הארץ אחד שאל את חברו: משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר, אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים, והשאלה היא במה התחילו אז, אם במגילה או בברית? חברו ה"גאון" עיין, יגע ומצא, ענה ואמר לו: העיר גושן מסתמא היא מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון, ואם כן אין מקום כלל לשאלתך, כי שם קורים את המגילה ביום ט"ו ולא ביום י"ד...

בנוהג שבעולם מעוברת יולדת קטן - אשה מעוברת יולדת אדם קטן, כלומר, תינוק, בהמה מעוברת יולדת בהמה קטנה.
שנה מעוברת מה קטן יולדתו?
שנה מעוברת עוברה הוא פורים קטן... ודוק.

בעלזער,
ומה תאמר על 'פסח קטן' החל בכל שנה, אפילו פשוטה?...

מכאן ראיה שבזמנם כבר ידעו מתופעת השיבוט הגנטי :)

שכחת להוסיף:
ושכחום וחזרו חכמי האקדעמיה ויסדום...

ועוד יש לומר:
זהו ששנינו: פסח קטן שנפל יהא מונח עד שיבוא אליהו ויעבר את השנה.

לכבוד פורים:

א. אסתר ציותה להגיד למרדכי "לך 'כנוס' את כל היהודים, ותמוה מדוע 'לקנוס' את כל היהודים.
ויש לתרץ בדרך אפשר על פי דעת ר"מ במגיה כ"ט עמוד א' "כל מקום שיש קנס אין מכר"
ועדיין קושיא במקומה עומדת שהרי ר"מ דעת יחיד הוא ומדוע פסקה אסתר כדעת ר"מ ש"כל מקום שיש קנס אין מכר".
כי מלכתחילה שאלתי רק לפי שיטתו של ר"מ שמגילה י"ח עמוד ב' שקרא את כל המגילה בעל פה וממילא אין כל הבדל בין כנוס לקנוס.
והוא נכון.

ב. סיפרו חכמינו מגלה ט"ז א' כי בתו של המן השליכה חרס על ראשו של המן, ויש להטעים בזה מדוע בחרה לזרוק עליו כלי.
ובאמת דקושיא מעיקרא ליתא שהרי אמרו (חולין קל"ט עמוד ב) המן העץ הזה, ולדעת אחד המ"ד במדרש עץ שאכל אדם הראשון, חטה היה, ומעשהו של המן כפי הנראה הייתה בפסח, והלכה פסוקה היא (פסחים ז' עמוד א) המוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.
והוא פשוט ואינו צריך לפנים.

ג. רצוי לרוב אחד ולא לכל אחד.
הפשט בזה שהרי מרדכי הצדיק תיקן לתת מתנות לאביונים, והגבירים בעלי ההון לא היו מרוצים מזה ועל כן רק רוב אחיו ולא כל אחיו.
והוא פשוט.

ד. נזכרתי זה עתה בעת שעמדתי על הפרק נפגשתי עם איזה הונגרי ודיברתי עימו בעיני סוכה, ומעניין לעניין אמרתי לו למעלה מעשרים אמה פסולה והכוונה בזה שבחור מעל גיל עשרים הוא פסול.ההונגרי תיכף ומיד צעק עלי ואמר לי, נו, והרי זהו פשטות הכוונה של המשנה אני מבקש לשמוע פלפול ולא פשט פשוט בדברי המשנה.

ה. מעניין לעניין: הגיע לוולאזין נגיד שחיפש בחור לבתו הראש ישיבה הציע לו הכי טוב שיש כעבור זמן נפגש הנגיד עם הבחור ושאל אותו בין השאר מה התוכניות שלך, מהיכן תתפרנס, ענה לו הבחור "השם" יעזור ומהיכן יהיה לך קורת גג והבחור שוב עונה השם יעזור.
למחר שאל אותו הראש ישיבה נו נהנתה מן הבחור, פלאי פלאים ענה לו הגביר, ממה התרשמת כך כל שאלו הראש ישיבה.
פשוט מאוד.
יש לו תפיסה וכושר הבחנה יוצא מן הכלל, מכמה המשפטים שדיברתי איתו הוא תפס וקלט שאני "השם".

לבינתיים אלך לנוח קצת חוששני שהגזמתי וגם חברי למסע השנור טוענים שאני שיכור ואני בהחלט חולק עליהם, וראו באיזה צלילות חשבנתי בענייני המגילה.
בל"נ המשך יבוא סבלות חברים.
ו. אבוי לי, פגשתי היום נהג מונית אתיופי, לדעתו זה גזענות לקרוא להם אותיופי, ולשאלתי מדוע בכל זאת קוראים לכם אתיופי, ותיכף על אתר השיב לי, פשוט מאוד.
בבואנו לארץ וראינו את הים והחופים מלמעלה צעקתי איזה יופי = והם היו בטוחים שצעקנו אתיופי ובאת צעקנו איזה יופי.
אתיופי = איזהיופי.
מקווה שהובנתי.

בעלזער כתב:ג. רצוי לרוב אחד ולא לכל אחד.
הפשט בזה שהרי מרדכי הצדיק תיקן לתת מתנות לאביונים, והגבירים בעלי ההון לא היו מרוצים מזה ועל כן רק רוב אחיו ולא כל אחיו.
והוא פשוט.

תמוה ביותר, שכן דרשו על מקרא 'לא תקלל את אחיך', בעושה מעשה אחיך, ובא לאפוקי את העשירים שאינם חומלים על אחיהם. משמע, שהעשירים אינם בכלל 'אחיך', וכיצד הפסוק 'רצוי לרוב אחיו' בא למעט אותם?

בעלזער כתב:ב. סיפרו חכמינו מגלה ט"ז א' כי בתו של המן השליכה חרס על ראשו של המן, ויש להטעים בזה מדוע בחרה לזרוק עליו כלי.
ובאמת דקושיא מעיקרא ליתא שהרי אמרו (חולין קל"ט עמוד ב) המן העץ הזה, ולדעת אחד המ"ד במדרש עץ שאכל אדם הראשון, חטה היה, ומעשהו של המן כפי הנראה הייתה בפסח, והלכה פסוקה היא (פסחים ז' עמוד א) המוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.
והוא פשוט ואינו צריך לפנים.

הדין שהמוצא חמץ בפסח כופה עליו את הכלי הוא רק בחמץ הראוי לאכילת כלב.
והמן לא היה ראוי לאכילת כלב!
והדרא קושיא לדוכתא.

המן כמו הסבא עשו זכותו יגון ואנחה היה מחמיר מאוד ולא רק מעשר את המלח כעשיו - הוא לקח את פרימקייט הרבה יותר קיצוני.
ומטעם זה החמירה בתו לכסותו בכלי. כנלע"ד.

חכמינו חכם באשי החברה פה טוענים שהמן היה יהודי מדין עבד שנשתחרר שדינו כגר. - יש לזה מקור כל שהוא.

חכם באשי כתב:

בעלזער כתב:ב. סיפרו חכמינו מגלה ט"ז א' כי בתו של המן השליכה חרס על ראשו של המן, ויש להטעים בזה מדוע בחרה לזרוק עליו כלי.
ובאמת דקושיא מעיקרא ליתא שהרי אמרו (חולין קל"ט עמוד ב) המן העץ הזה, ולדעת אחד המ"ד במדרש עץ שאכל אדם הראשון, חטה היה, ומעשהו של המן כפי הנראה הייתה בפסח, והלכה פסוקה היא (פסחים ז' עמוד א) המוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי.
והוא פשוט ואינו צריך לפנים.

הדין שהמוצא חמץ בפסח כופה עליו את הכלי הוא רק בחמץ הראוי לאכילת כלב.
והמן לא היה ראוי לאכילת כלב!
והדרא קושיא לדוכתא.

לק"מ שכן במעשה דפורים נתנו לכלב לאכול אפילו סם המוות.

רק עכשיו נתקלתי באשכול זה.
זה לא הוגן להטמין אשכול עסיסי כל כך בפורום כזה זניח שאין יד הכל ממשמשת בו.

נו, לשם כך יש 'הצג נושאים פעילים'.

הקפצה.

הקפצה...

למי יש עוד גמרות של מסכת פורים? או לחילופין היכן ניתן להשיג אותן?

הקפצה.

כנראה שגם עד שנה הבאה תהיה הקפצה בלבד.

נאשער כתב:למי יש עוד גמרות של מסכת פורים? או לחילופין היכן ניתן להשיג אותן?

viewtopic.php?f=26&t=4321

בבקשה.

בעלזער כתב:חכמינו חכם באשי החברה פה טוענים שהמן היה יהודי מדין עבד שנשתחרר שדינו כגר. - יש לזה מקור כל שהוא.

כסא דוד (לחיד"א) - דרוש י' - לשבת זכור (וכן כתב בנחל אשכול) וז"ל ואני שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות דכיון שהמן היה עבד למרדכי אם היינו בארץ ישראל מלין וטובלין אותו לשם עבדות וחייב בכל המצות שהנשים חייבות, וא"כ אפשר שמרדכי אמר להם על המן שהוא עבדו ודין עבדי ישראל למול ולטבול ולקיים מצות שהנשים חייבות כמבואר בהר"מ פי"ד דאיסו"ב וביו"ד סי' רס"ז, ונמצא שהמן אם היה בא"י וידינו תקיפה היה יהודי, וז"ש ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, כלומר הוא המן יהודי כדין העבדים וימלא המן חמה ע"כ שמעתי:

בקרו טלה כתב:כסא דוד (לחיד"א) - דרוש י' - לשבת זכור (וכן כתב בנחל אשכול) וז"ל ואני שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות דכיון שהמן היה עבד למרדכי אם היינו בארץ ישראל מלין וטובלין אותו לשם עבדות וחייב בכל המצות שהנשים חייבות, וא"כ אפשר שמרדכי אמר להם על המן שהוא עבדו ודין עבדי ישראל למול ולטבול ולקיים מצות שהנשים חייבות כמבואר בהר"מ פי"ד דאיסו"ב וביו"ד סי' רס"ז, ונמצא שהמן אם היה בא"י וידינו תקיפה היה יהודי, וז"ש ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, כלומר הוא המן יהודי כדין העבדים וימלא המן חמה ע"כ שמעתי:

המילים שהדגשתי "אם היינו בארץ ישראל" "אם היה בארץ ישראל וידינו תקיפה", נראה שנכתבו מחמת צנזורה עצמית, מטעמים מובנים. [כי אליבא דאמת נראה שאין הבדל בדיני עבד כנעני בין ארץ ישראל לחוץ לארץ].