פורום אוצר החכמה

שלום רב לאוהבי תורתך!
בסידור ר' שבתי - בהכוונות לפורים איתא, שיש לקרות את המגילה לאחר ששולח מתנות לאביונים. וכן משמע בפרי עץ חיים לפורים פ"ו, שקודם כתב כוונות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ואחר כך כוונות מקרא מגילה.
אכן בשער הכוונות לפורים משמע להדיא, שקודם קורין המגילה, ואחר כך מקיימין מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ובאמת כן מוסכם בנגלה, כמו שכתב המגן אברהם בשם השל"ה, שיש לכוון בברכת שהחיינו לפני מקרא מגילה, על מצות היום גם כן.
האם יש בין החברים שבפורום שעברו על נושא זה, או יודעים על איזה מאמרים שנכתבו בנושא זה?

שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

מצו"ב מאמר מהגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א מספרו טוב להודות ח"א בענין זה

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

הבני יששכר במאמרי חודש אדר מאמר ד אות י כתב שהשחיינו שעושין ביום פורים קאי גם על ביעור חמץ, מפני שהוא ל' יום לפני החג, עיי"ש.

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

ומי הם ה"יש אומרים"?

צבי-שפייר כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

ומי הם ה"יש אומרים"?

איני זוכר. שמעתי בדרשה בבית כנסת.

עזריאל ברגר כתב:

צבי-שפייר כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

ומי הם ה"יש אומרים"?

איני זוכר. שמעתי בדרשה בבית כנסת.

יש את שיטת הירושלמי לגבי בניית הסוכה.

צבי-שפייר כתב:ובאמת כן מוסכם בנגלה, כמו שכתב המגן אברהם בשם השל"ה, שיש לכוון בברכת שהחיינו לפני מקרא מגילה, על מצות היום גם כן.

למען הדיוק, ידוע ששם כתוב רק משלוח מנות וסעודה. ורגילים לבאר שמצות מתנות לאביונים היא בכלל מצות צדקה ואינה מתחדשת בפורים.

במסתרים כתב:

צבי-שפייר כתב:ובאמת כן מוסכם בנגלה, כמו שכתב המגן אברהם בשם השל"ה, שיש לכוון בברכת שהחיינו לפני מקרא מגילה, על מצות היום גם כן.

למען הדיוק, ידוע ששם כתוב רק משלוח מנות וסעודה. ורגילים לבאר שמצות מתנות לאביונים היא בכלל מצות צדקה ואינה מתחדשת בפורים.

אבל יש גם שמחלקים בין מצות צדקה דבכל השנה, ומצות מתנות לאביונים.

צבי-שפייר כתב:

במסתרים כתב:

צבי-שפייר כתב:ובאמת כן מוסכם בנגלה, כמו שכתב המגן אברהם בשם השל"ה, שיש לכוון בברכת שהחיינו לפני מקרא מגילה, על מצות היום גם כן.

למען הדיוק, ידוע ששם כתוב רק משלוח מנות וסעודה. ורגילים לבאר שמצות מתנות לאביונים היא בכלל מצות צדקה ואינה מתחדשת בפורים.

אבל יש גם שמחלקים בין מצות צדקה דבכל השנה, ומצות מתנות לאביונים.

אבל לא כ"כ שייך לברך "שהחינו" על מצווה דאורייתא שקיימת אותה גם אתמול ושלשום, והיום יש בה עוד כמה דינים דרבנן.
כמו שלא מברכים "שהחינו" על קריאת התורה של החגים וכיו"ב.

צבי-שפייר כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

ומי הם ה"יש אומרים"?

הרא"ש בפסקיו למסכת פסחים פרק א, י.
וראה מ"מ נוספים שנסמנו בהוצאה החדשה דשו"ע אדה"ז תלב,ג.

וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם, שמדבריו משתמע חילוק בין ביעור חמץ לבין מצוות הפורים. ועדיין יש מקצת ראיה.

עזריאל ברגר כתב:

צבי-שפייר כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי יש אומרים שהטעם שאין מברכים שהחינו על מצוות ביעור חמץ, היא משום שנפטר בשהחינו של הקידוש.
ומדבריהם למדנו שהשהחינו יכול להיאמר גם אחרי קיום המצווה.

ומי הם ה"יש אומרים"?

הרא"ש בפסקיו למסכת פסחים פרק א, י.
וראה מ"מ נוספים שנסמנו בהוצאה החדשה דשו"ע אדה"ז תלב,ג.

וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם, שמדבריו משתמע חילוק בין ביעור חמץ לבין מצוות הפורים. ועדיין יש מקצת ראיה.

יישר כח.