פורום אוצר החכמה

חידוש גדול נזדמן לידי בדברי הגאון ר' בצלאל זולטי זצ"ל בשו"ת משנת יעבץ או"ח הלכות פורים סימן עט, שכתב לחדש שאין מצוה של שמחה ביום הפורים אלא רק בשעת הסעודה בזמן משתה היין ומחמת אריכות דבריו הבאתי את העמוד הראשון בתשובה והרוצה להחכים יעין בכל דבריו שם.
ושמעתי מת"ח דכן כתוב בשם הגרי"ז ולא ידע מקומו אשמח מישהו יודע היכן המקור

כמדומני שהגרשז"א התחתן בפורים המשולש בירושללים, והדרשה בחתונה הייתה שבפורים אין בעיה של מערבין שמחה בשמחה כי המצווה היא לשמחו בכל דבר שגורם לשמחה, ואם כן שפיר אפשר להתחתן בפורים אם זה גורם לשמחה

עיין שם בתשובה שהביא ראיה מדברי הפוסקים בענין נישואין בפורים, וכתב דלפי דבריו מובן מדוע אין כאן אין מערבין שמחה בשמחה דכל חיוב השמחה הוא רק בשעת סעודת פורים ואת מצוות היום יכול לקיים אחר שנשא אשה, ושונה הוא מנישואין ביום טוב ששם יש דין שמחה בכל רגע ורגע מיו"ט.

עבד הזמן כתב:כמדומני שהגרשז"א התחתן בפורים המשולש בירושללים, והדרשה בחתונה הייתה שבפורים אין בעיה של מערבין שמחה בשמחה כי המצווה היא לשמחו בכל דבר שגורם לשמחה, ואם כן שפיר אפשר להתחתן בפורים אם זה גורם לשמחה

חשבתי פעם דלכן לא הזכיר הרמבם בפורים כביום טוב דמעקרי השמחה הוא לשמח לב עניים וכו, וכל שאינו משמחם הוי שמחת כריסו דבפורים אכן השמחה הוא בגופו,ואכן חיוב הסעודה ומתנות לאביונים נפרדים הם במצותם .

אריה מרדכי כתב:ושמעתי מת"ח דכן כתוב בשם הגרי"ז ולא ידע מקומו אשמח מישהו יודע היכן המקור

עי' בעמק ברכה (פומרנצ'יק) עמ' 124 מעמודי האוצר

כמדומה שביום טוב עיקר החיוב הוא נהוג שמחה, היינו, לעשות מעשים המעוררים את השמחה, ובשבת, אין דין זה כי השמחה קביעא וקיימא, (עיין בן מלך לשבת קודש בענין הראשון, שיום טוב הוא זמן שמחה שלנו, אבל שבת הוא זמן שמחתו של הקב"ה, ואנחנו מצטרפים לשמחתו,) ועל כן אין חובת ניהוג, כי השמחה כבר ישנה.
ונראה אולי על דרך זה גם בפורים, שאין צריך לניהוג שמחה, רק להצטרף אל השמחה בפועל, ולא צריך דוקא לניהוגים החיצוניים, (ובפרט מובן להשיטות שא"צ יין דווקא) כי השמחה קביעא וקיימא לגודל השמחה, ואין דין ניהוג. ודו"ק.

יש ספר בשם ימי שמחה להרב דוד רייכמן, ומאריך טובא בהאי ענינא,
יש לו כמה וכמה סימנים בענין השמחה בפורים. ומאריך בכל הנידונים.

בקרו טלה כתב:

אריה מרדכי כתב:ושמעתי מת"ח דכן כתוב בשם הגרי"ז ולא ידע מקומו אשמח מישהו יודע היכן המקור

עי' בעמק ברכה (פומרנצ'יק) עמ' 124 מעמודי האוצר

הרב בקרו טלה
ישכ"ח גדול,
אשמל להבין מהו ביאור דבריו "שהמשתה עצמה היא היא גוף המצוה בלי שום תכליתים של שמחה".

שייף נפיק כתב:יש ספר בשם ימי שמחה להרב דוד רייכמן, ומאריך טובא בהאי ענינא,
יש לו כמה וכמה סימנים בענין השמחה בפורים. ומאריך בכל הנידונים.

האם ניתן לעלות דבריו