פורום אוצר החכמה

לא כתוב איזה תפלה, ומשמע שהיה אחרי מנחה, אחרת מתי התפלל מנחה?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא כתוב איזה תפלה, ומשמע שהיה אחרי מנחה, אחרת מתי התפלל מנחה?

במהדורה אחרת כתב כך: ומכאן משמע שזה היה בשחרית, מה עשה עם מנחה איני יודע.

בפשטות התפלל הגאון הגר"א מנחה גדולה כפי שמבואר בשעה”צ בסימן רלג סק”ג דלדעת הגר”א בכל מקרה ניתן להתפלל לכתחלה מנחה גדולה ועיין עוד במעשה רב שהגאון התפלל תפלת מנחה במוקדם

אז מה הפשט במש"כ: הנכון לכוין לצאת בסעודת שחרית

הגר"ד כהן דרכו מדי פורים להביא את הגר"א לבאר ע"פ הרמב"ם שכל השמחה היא בסעודה ולכן ישב בסעודה בכל העת.
ובכך הוא מנסה לשכנע את הבחורים באי ביתו לבל ישתו שהרי אינם בסעודה עדיין...

הבי' הוא פשוט, המנהג בזמנו ובמקומו [וכן המנהג היום בהרבה מקומות] שמתחילים הסעודה סמוך לשקיעה"ח ואת עיקר הסעודה עושים במוצאי פורים, וע"ז קאי שעיקר הסעודה צריך להיות ביום, ולכן אדם שאינו משנה מהמנהג הנ"ל מאיזה טעם שיהיה [שתלוי במשפחתו וכדו'] יכון לצאת בסעודת שחרית, והוא בעצמו לא הוצרך לזה ושינה מהמנהג ועשה סעודתו כולה ביום [ודו"ק, כולה ביום ולא 'כל היום']. והבי' המפורסם שהיה סועד כל היום כולו מדין 'ימי משתה' לבד מה שהוא זר מסברא, הוא נסתר מתלמוד ערוך:

בבלי מגילה ז:
רב אשי הוה יתיב קמיה דאמימר נגה ולא אתו רבנן אמר ליה מאי טעמא לא אתו רבנן דלמא טרידי בסעודת פורים אמר ליה ולא הוה אפשר למיכלה באורתא אמר ליה לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו

מבו' להדיא שאם היו יוצאים יד"ח בלילה אין להם לסעוד גם ביום, וה"ה לדידן אין צריך לסעוד כל היום ופ'.