פורום אוצר החכמה

מעודי תמהתי שמצינו לענין כמה דברים רצה אחשורוש לסעודת המלך מאפיינים של בית המקדש, בגדי כהונה, כלי המקדש, אכילה מרובה משתיה, חיפשתי אבל עדיין לא מצאתי דברים ברורים בזה, אשמח לקבל חומר בענין.

תקופת אחשוורוש היא תקופת העיכוב בבניית ביהמ"ק, כאמור ובימי אחשוורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה וגו'. [וראה רמבן עה"ת בפ' תולדות על הבאר השנית שטנה - ביהמ"ק השני].
כל אירועי המגילה מתרחשים על רקע זה וזה עובר כחוט השני בין דברי חז"ל בגמ' ומדרשים, המפרשים וגדולי המחשבה.

דרשו חז"ל כי אחשוורוש אחיו של ראש ובן גילו של ראש. כלומר - הרי הוא מקבילו של נבוכדנצר "רישיה די דהבא" וכדברי חז"ל במדרש עה"פ גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית, שאחשוורוש שכביכול רק התרפה עקב בעיות פורמליות ממתן רשיון הבניה, היתה כוונתו תואמת למחריב בעצם, נבוכדנצר.
[ובר' צדוק שכשם שנ"נ מקבילו בקליפה של דוהמ"ע כדרש חז"ל דזה ראש וזה ראש כנא' ודוד הגיע עד הראש אשר ישתחוו שם לאלקים - הרי שהאח שלו - אחשוורוש - הוא הלעו"ז של שלמה המלך ע"ה. ושניהם בחי' חזה ולב. פרס 'חדוהי ודרעוהי די כסף' כנא' בדניאל ושהע"ה 'חשק שלמה', והמוח והלב אחים, עיין בדבריו בכ"מ].

כיון שכך ואחשוורוש היה המתנגד הגדול של בניין הבית, הוא עשה ככל יכולתו להלחם בסיכויי הבניה. היתה לו ממש 'פאראנויה' מהענין עכ"כ שכאשר הגיעה לפניו אסתר - והוא לא ידע מאיזה עם היא ופחות מאחוז שהיא מזרע ישראל - מיד קפץ ואמר 'עד חצי המלכות', כלומר בנין ביהמ"ק כדרש חז"ל. ומפורש דרשו שבנין הבית הוא 'דבר החוצץ במלכותי' ומאיים על שלטונו.

ועוד לאלוק מילין בזה אלא שדי כעת במפתח זה ואידך זיל גמור.

ולי נ"ל, עפ"י המבואר במהרש"א שכל זמן שאסתר היתה באונס, היתה משמשת במוך, ועכשיו ברצון , וכותב שם במהרש"א, אם אני זוכר טוב, שאז נתעברה ממנו, ומעיבור זה נולד כורש שהוא נתן רשות לבנות את בית המקדש, וע"כ אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי שמתחיל להתנוצץ אור בית המקדש בעולם על כן אמר עד חצי המלכות ולא בית המקדש, ודו"ק היטב

ישי כתב:מעודי תמהתי שמצינו לענין כמה דברים רצה אחשורוש לסעודת המלך מאפיינים של בית המקדש: בגדי כהונה (מגילה יב.), כלי המקדש (מגילה יא: ורש"י אסתר ט, כו), אכילה מרובה משתיה (מגילה יב.), חיפשתי אבל עדיין לא מצאתי דברים ברורים בזה, אשמח לקבל חומר בעניין.

מעבר לדברים הצודקים של הרב גור-אריה (וכן 'שברי לוחות', וי"ל בכמה אנפי), עי' גם מגילה יא: "בימים ההם כשבת המלך, וכתיב בתריה: בשנת שלש למלכו, אמר רבא: מאי 'כשבת'? לאחר שנתיישבה דעתו, אמר בלשצר חשב וטעה אנא חשיבנא ולא טעינא... כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו".

וראה גם בוויקישיבה ערך "מגילת אסתר"; וכן באשכול סמוך.