פורום אוצר החכמה

הקשה גאון אחד שליט"א, בכל ערי הספיקות, שאין אנו יודעים אם היתה בהם חומה אם לאו, או שאין אנו יודעים אם היתה בימות יהושע בן נון, למה לא נדון בהם דין חזקה דמעיקרא, שהרי העולם נברא בלא חומה, וממילא השתא היא דילדה. ויש לפלפל. תן לחכם וכו' וכו'.

הויא חזקה דאיתרע שהרי נבראו הרבה חומות.
ובראשונים הכריעו מצד רוב, ובזה יש לדון אמאי לא אמרינן דכל קבוע כמחצה על מחצה [ואולי נתכוונו מצד רובא דליתא קמן].

והלום ראיתי בבית יוסף שהביא שיטה לדון מצד שאין איקבע איסורא וכמו בספק חלב ואין לפניו שומן כלל, וצ"ע.

סופר כתב:הויא חזקה דאיתרע שהרי נבראו הרבה חומות.

אפילו כדבריך (שאינו מוכרח כלל) הרי זה נכון אולי במקום שחומה לפנינו, ואין אנו יודעים מאימתי היא, אבל בעלמא שיש לנו ספק בעיר פלונית אם היה כאן חומה או לא, בודאי אין שום ריעותא בחזקה.

סופר כתב:ובראשונים הכריעו מצד רוב, ובזה יש לדון אמאי לא אמרינן דכל קבוע כמחצה על מחצה [ואולי נתכוונו מצד רובא דליתא קמן].

קושיא נודעת. עיין שעה"מ פ"א מגילה בשם מופה"ד מהרח"א ועוד. ואנו אל חדשות עינינו.

איש_ספר כתב:הקשה גאון אחד שליט"א, בכל ערי הספיקות, שאין אנו יודעים אם היתה בהם חומה אם לאו, או שאין אנו יודעים אם היתה בימות יהושע בן נון, למה לא נדון בהם דין חזקה דמעיקרא, שהרי העולם נברא בלא חומה, וממילא השתא היא דילדה. ויש לפלפל. תן לחכם וכו' וכו'.

אולי י"ל, שכאשר נברא העולם הרי גם לא היו הכרכים, ואנו יודעים שנשתנה מכמות שהיה שהרי נבנה הכרך, ואנו יודעים שכשבונים כרך בונים פעמים רבות גם חומה, ומספקא לן איזה סוג כרך בנו מוקף או לא.
כמובן תירוץ זה נכון לערים שהיו ודאי בנויים בזמן יהושע רק אנו מסופקים אם היו מוקפים.

לענ"ד אפשר, דחזקה כזו נופלת תחת הגדר של חזקה העשויה להשתנות - שאינה חזקה.
ובמיוחד אחר דור ההפלגה שבנו מגדל ביחד, ולאחריו לא היו בשפה אחת, וכל אחד בנה לעצמו ערים ומבצרים וכדומה, ותן לחכם ויחכם עוד.

צפנת פענח'ל. חזקה העשויה להשתנות שמה חזקה. אמנם חזקה חלשה אבל שמה חזקה. כמו חזקת חי וכמו בבוגרת. בקיצור גיא לערנען א שב שמעתתא.

הקושיא היא קושיית אביו של השואל ומשיב, מהדורא ד סי' קצג. ועיין שם בארוכה.
הנה הוא:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9 ... S&page=229

וראה עוד בספר משברי ים:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=363

יצג תודה רבה מאד!

אני התכוונתי לגאון רבי אביגדור נבנצאל בספרו ביצחק יקרא (יכנס לאוצר בקרוב) שם בסי' ס"ב, דן בקושיא זו, והוא חוכך אם נקרא חזקה שלא נתבררה בשעתה, או שמא לא אמרינן חזקה שלא נתבררה אין שמה חזקה, רק באופן שאי אפשר במציאות לברר (וכגבינות ובהמה), אבל בנידו"ד שאם היינו רוצים לברר אז היה אפשר, שפיר הוי חזקה.

ואני לכשעצמי חשבתי לתרץ לפי"ד הגר"ח הנודעים, הובאו דבריו בנאות יעקב (לאחי הדבר אברהם, סי' י) שתירץ בדין ספק קדמה בהרת לשער לבן, ספק שער לבן לבהרת, דמטהרינן משום חזקת הגוף דברהת הגיע אחר השער, וקשה דכמו שיש חזקה על הבהרת כך גם השער נימא שהגיע עכשיו ונטהר (וזה רק למאן דאמר דאם באו שער לבן ובהרת בבת אחת טהור כמובן), ואמר הגר"ח דכיון דשער לבן לעצמו אין בו שום דין א"כ לא אמרינן בו חזקה, משא"כ בהרת שגם בלי שער לבן דינו בהסגר דנים בה משום חזקה. ע"כ.

ואולי עד"ז י"ל, דחומה מימות יב"נ אין בה דין לעצמה, רק דתלינן דין ד'קריאת המגילה בחומה מימות יב"נ (ליתן כבוד לאר"י וכו'), והיא לכשעצמה אין בה שום דין כלל, ואולי ל"ש לדון בה משום חזקה.

אשמח לשמוע אם מתקבלים הדברים.

נראה דהספיקות אינן ספק במציאות האם היה חומה אם לאו
אלא הספק הוא בדין האם חומה זו היתה טובה כבטבריא שצידה אחד ים
אולם כהיום עדיין יקשה דיש מקומות שמסופקים לדידן האם היו מוקפים ובזה עדיין י"ל חזקה, ושמא באמת טועים אנן.

עוד נראה דכבר בזמן תקנת המגילה היה ספק על כמה ערים
ותקנו דליקרו בהם פעמיים ורק ביד עם ברכה
ולא מדין ספק אלא חלות תקנה חדשה היא על הספק דינהגו בספק
והטעם דלא סמכו על חזקה בעיקר תקנת הקריאה הוא משום דחזקה אינו בירור אלא רק הנהגה כנודע ולהכי בעיקר התקנה תקינו לקרא פעמיים

יצג כתב:הקושיא היא קושיית אביו של השואל ומשיב, מהדורא ד סי' קצג. ועיין שם בארוכה.
הנה הוא:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9 ... S&page=229

וראה עוד בספר משברי ים:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=363

מה הם מתרצים?

נתגלגלתי לאשכול זה על ידי ההשגחה העליונה ובהפנייתו של הרב איש ספר, ואעלה את הנלע"ד בפני באי הפורום. אשמח לשמוע הערות כדרכה של תורה.
הרב איש ספר. כת"ר כנראה הבין שכוונת הגר"ח היא שעל דבר שאין דין בחפצא שלו אין דין חזקה, ולכן כתב שכיוון שהדין הוא לא בעיר המוקפת או לא מוקפת חומה אלא בזמן קריאת המגילה, אליבא דהגר"ח אין כאן דין חזקה.
לענ"ד אין זאת כוונת הגר"ח, ובהקדים: הנה יסוד דין חזקה אינו לומר שהשינוי מהמצב הראשון היה כמה שיותר מאוחר,כפי שניכר מריסי כתיבתך, אלא לומר שעל כל נקודת זמן שנסתפק בה האם היה שינוי מהמצב הקודם נכריע שלא היה שינוי והוא נשאר על כנו. אלא שכתוצאה מכך ממילא גם נכריע שהשינוי בא אחר כך.
ובמאמר המוסגר: גם זה עצמו נתון במחלוקת גדולה בין רבותינו האחרונים דדעת האבני נזר, החזו"א, והבית אפריים שלא אומרים מכח ההכרעה שלא היה שינוי בזמן המוקדם שממילא השינוי בא אחר כך. ובביאור הדברים צריך לומר שגם אי נימא שיסוד דין חזקה קמייתא הוא הכרעה כשיטת הנתה"מ סימן ע"ה, ולא הנהגה, כשיטת הגרש"ש, סוף כל סוף בירור על המציאות אין כאן עד כדי שנוכל להוליד שמכך שהשינוי לא היה מוקדם שהוא התרחש אחר כך, אלא יש רק הכרעה שעניינה הוא כיצד הגברא צריך להתבונן על המציאות וצריך להאריך יותר בביאור הדברים אך אין כאן מקומו.
אמנם רעק"א והט"ז ס"ל לא כיסוד האבני נזר בזה אך לא משום שחולקים ביסוד דין חזקה אלא משום שסוברים שאם התורה אמרה לגבי פרט מסויים להחזיק אותו בצורה מסויימת אז גם כל מה שנובע מפרט זה משתנה לאור החזקתנו אותו.
{על שיטת האבני נזר ידוע כבר להקשות מתוספות בכתובות דף ט ע"א והאבני נזר בעצמו עמד על כך וכן מתוספות רי"ד ב"ק מ"ו. וביישוב התוספות בכתובות על פי האבנ"ז יש מהלך ידוע בישיבות ואכמ"ל רק אציין שהמהלך בנוי על כך שלא נקבל את יסודו של הגר"ח}
נחזור לענייננו: כיוון שמצבו הבסיסי של הגברא הוא מצב של טהרה ושיער שצומח לפני בהרת לא יוצר שום שינוי בדין אומר על זה הגר"ח שעל דבר שאין בו נפק"מ לדינא לא חידשה התורה דין חזקה
ולכן: דין חזקת הגוף, אם יהיה כאן, הוא רק לומר שלא היה שיער לפני הבהרת אלא שממילא כתוצאה מכך נכריע שהשער צמח אחרי הבהרת. אבל מכיוון שהשאלה אם היה שיער או לא לפני שבאה הבהרת היא חסרת משמעות דינית, כי אם כבר היה שיער זה רק ממשיך מצב קודם שהגברא טהור ולא יוצר שום שינוי, וגם אם לא היה שיער לפני הבהרת זה לא מוליד שום דין טומאה, דדין הטומאה הוא לא כתוצאה מזה שלא היה שיער לפני הבהרת אלא כתוצאה מזה שצמח שיער אחרי הבהרת, לא חידשה כאן התורה דין חזקה שנוכל במסתעף ממנו לומר שכיוון שהכרענו על פי חזקה קמייתא שלפני הבהרת לא צמח שיער ממילא נכריע שהוא צמח אחר כך.
לסיכום: כפי הבנתי כוונת הגר"ח שעל דבר חסר משמעות הלכתית חיובית לא חדשה התורה דין חזקה. {ובעיקר היסוד הקדים את הגר"ח הישועות יעקב ביורה דעה והביא ראיה לדבריו ממשנה בכתובות י"ג. }
על פי זה מובן שאין מקום ליישב את קושיית השואל ומשיב על פי הגר"ח. כיוון שלהכרעה שבזמן יהושוע בן נון העיר המסופקת לא היתה מוקפת חומה מכח חזקה קמייתא יש ויש משמעות הלכתית לעניין קביעת זמן חיובה במגילה.
ובעיקר הקושייה נראה ליישב בשני אופנים: א. על פי יסוד מהר"א אבולעפיה שדבר התלוי במעשה בני אדם לא אמרינן בו חזקת הגוף ובניית חומה תלויה במעשה בני אדם. אכן אף על פי שבסברה אפשר לבאר את דבריו, אלא שנלאיתי מלעשות זאת, לכאורה הם נסתרים מדברי התוספות הנ"ל בכתובות.

והעיקר לענ"ד הוא שבניית החומה איננה שינוי בקרקע העיר אלא תוספת מלאכותית ששוכנת עליה ולכן אין כאן כלל מקום לדין חזקה קמייתא.

איש_ספר כתב:הקשה גאון אחד שליט"א, בכל ערי הספיקות, שאין אנו יודעים אם היתה בהם חומה אם לאו, או שאין אנו יודעים אם היתה בימות יהושע בן נון, למה לא נדון בהם דין חזקה דמעיקרא, שהרי העולם נברא בלא חומה, וממילא השתא היא דילדה. ויש לפלפל. תן לחכם וכו' וכו'.

ילמדנו רבינו אי"ס, האם אין מקום דיון זה ב'בית המדרש'?

נלענ"ד שקושיות חריפות המעוררות עניין רב מקומן כאן...

החזקת אב ובתו המבוארת בקידושין פ. דמדין איתחזק אמרינן דהם אב וביתו ושורפין ע"ז ומבואר בקרית ספר דהוא מדין בית המנוגע
האם יש בזה איזה "דין" האין זה החזקת מציאות ואעפ"כ אמרינן חזקה?

זאת מציאות שיוצרת דין של חובת כיבוד אב איסורי עריות וכל המסתעף מזה לעניין חיובים ועונשים שיש בתורה ולכן וודאי שאמרינן על זה חזקה

סליחה על הבורות(?) אבל מניין פשוט שהעולם נברא ללא חומה לכאורה לפחות בגן עדן די ברור שהיה חומה וגם בשאר המקומות מידי ספק לא יצאנו אולי כן נבראו עם חומה?!

מה?! הערים נבראו בבריאת העולם?! בני האדם בנו אותם! כמו שמפורש במקרא (בראשית ד יז): "ויהי בונה עיר". ועוד פסוקים כיוצא באלו.

במחשבה שניה, יש משהו בדבריך.
דאיתא במדרשות, שכיפת הרקיע יורדת למטה וכאילו העולם מוקף מחיצות, חוץ מצד צפון, שהשאירו הקב"ה פתוח ומשם יוצאים מזיקין וכו' (עי' לדוגמא, פרקי דר"א). אך כמובן, ש'מחיצות' אלו אינן נחשבות לחומה של ממש.

לא התכוונתי כמובן לחומות המדרשיות אלא כפשוטו שלא כל כך ברור לי שאדה"ר שחי בכל טוב בג"ע כדאיתא שמלאכי השרת מסננים לו יין וכו היה בכל אופן גר תחת כיפת השמים וכו ומסתמא היה לו בית וכו וכו עד לחומה
ואם תשאל מי בנה לחומה אולי המלאכים שסננו יין אולי נבראו וכו. אין נפק"מ לענייננו.
בקיצור אין ודאות שלא היה חומה מאז בריאת העולם.
מסתמא יש עוד תשובה לשאלה "חריפה" שכזו בכל אופן באתי רק להעיר.

חשבתי להציע אולי להגדיר את הספק באופן אחר, וממילא לא שייך לדבר על חזקות. היינו שהספק שלנו אינו אם נבנה לעיר זאת חומה, שאז יש לדון מכח חזקה. אלא ידוע שיש רשימה סופית שאי אפשר להוסיף עליה של ערים מוקפות חומה (וכידוע מהגר"א שכל הערים המוזכרות בספר יהושע היו מוקפות, ואכמ"ל לדינא בזה), ושיש ערים אחרות שאינן מוקפות חומה. ואם כן, הספק כאן אינו אם לעיר זו בנו חומה, אלא איזו עיר זאת, האם זו עיר פלונית שידוע לנו שהיא מוקפת, או עיר אלמונית שאינה.

צh33 כתב:לא התכוונתי כמובן לחומות המדרשיות אלא כפשוטו שלא כל כך ברור לי שאדה"ר שחי בכל טוב בג"ע כדאיתא שמלאכי השרת מסננים לו יין וכו היה בכל אופן גר תחת כיפת השמים וכו ומסתמא היה לו בית וכו וכו עד לחומה
ואם תשאל מי בנה לחומה אולי המלאכים שסננו יין אולי נבראו וכו. אין נפק"מ לענייננו.
בקיצור אין ודאות שלא היה חומה מאז בריאת העולם.
מסתמא יש עוד תשובה לשאלה "חריפה" שכזו בכל אופן באתי רק להעיר.

אכן במדרשים מובא שסביב גן עדן ישנו חומה, אך כיצד ניתן ללמוד מכך, שכל העולם (או עיר מסויימת בה) היה מוקף חומה מבריאת העולם?!
דרך אגב, הארכיאולוגיים טוענים שהעיר הקדומה ביותר, שהוקפה חומה, היתה יריחו.

א. וכי ניתן ללמוד שלא?! (כלומר אין מושג מה בדיוק נברא בשעת הבריאה ולמה דווקא אותו דבר וכו' ואיך אפשר כבר לבנות על חזקה ולקרוא את המגילה וכו' ריצה קצת מהירה..)
ב. וכי ידוע לך המיקום המדויק של גן עדן?

לא כ"כ מובנת השאלה מעיקרא היתה קרקע שוממה ובאו אנשים ובנו בה עיר ואנו מסופקים איזה סוג עיר בנו עיר מוקפת חומה או עיר פרוזה, מה שייך כאן חזקה?

צ33,
מצטער, לא מבין אותך!
אני רק מוסיף, שלגישתך, נבראו בבריאת העולם גם: שולחנות וכיסאות, מטה וארון, מנורה, ואף תחנת כוח גרעינית....
מדוע לא בעצם?...

חכם באשי כתב:צ33,
מצטער, לא מבין אותך!
אני רק מוסיף, שלגישתך, נבראו בבריאת העולם גם: שולחנות וכיסאות, מטה וארון, מנורה, ואף תחנת כוח גרעינית....
מדוע לא בעצם?...

כיון שראיתי תשובתו הפשוטה של אוצר החכמה (קרי: שהרי לא עסקינן בספק סתמי על פיסת קרקע אם היה שם חומה אלא בידוע לנו פרטים כלשהם המעוררים ספק ומה הקשר חזקה שפעם לא היה הרי לא זה הספק בכלל.) אינני רואה צורך הרבה להוסיף.
ומכ"מ שלא תעשני כטועה אשיב . אני לא באתי לטעון שידוע לי בודאי מה נברא ומה לא אלא רק אמרתי שכיון שכל השאלה בנויה על ההנחה שיש חזקה אתמה אני מהיכן יצאה חזקה זו לדעתי יש צד גדול להבין שאכן הקב"ה ברא לאדה"ר בתים וגנים מפוארים בגן עדן עם הרבה כסאות ושולחנות. וזה הפשט לדעתי כיון שידוע שהגזירה של בזיעת אפיך התחדשה רק אחרי החטא הוי אומר שכל הצטרכויותיו של האדם היו קודם החטא קיימים מאליהם או על ידי מלאכים וא"כ די ברור שהיו כמה חומות באיזהו מקומן בכדור הארץ ואיך ידע היודע שבמקום פלוני יש חזקה דמעיקרא שלא היתה חומה מעולם?!
נ.ב לטעמי חומה זה לא אקט דווקא של שמירה והגנה אלא דרך כבוד שאנו נוהגים בדברים מסוימים. וק"ל.
(אולי התכוונו להקשות שיש חזקה דמעיקרא כיון שכל הנבראים הינם מחודשים א"כ חזקה שפעם לא היתה חומה. אבל אני כתבתי על הנוסח שנזכר לעיל. ובלא"ה דברי אוצר החכמה פשוטים.)

אוצר החכמה לא הבנתי מדוע לא שייך כאן חזקה והלא מעיקרא הקרקע היתה חסרת חומה ואם כן יש כאן חזקת הגוף לקרקע שהיא בלי חומה

אבל הספק לא אם הקרקע הצמיחה חומה אלא אם היה מישהו שבנה שם. והרי לא כל קרקע היא כרך המסופק.

נכון אבל לכל קרקע יש חזקת הגוף שאין לה חומה וכל בניית חומה על הקרקע בידי אדם או בידי שמיים הוי שינוי מחזקת הגוף

א. החומה לא מיוחסת לקרקע אלא לעיר, אם יש ספק אם בהמה המליטה ולד אחד או שנים האם אפשר לומר שלקרקע יש חזקת הגוף שלא נמצאים עליה בהמות ולכן יש להוכיח שנולד רק אחד?
ואפילו במקרה שאדם בנה מקווה ואנו מסופקים אם היה בו שיעור כלומר מספקים אם היה רחבו אמה או שתים לא נראה שיש כאן חזקה של הקרקע שמבררת שבנה את הקטן מן השנים.
אבל אם הדיון הוא על הקרקע, למשל אם אנחנו מסתפקים מה היה רוחב בית הכנסת לעניין לאסור למכור את הקרקע לתשמישים אחרים אז יש מקום לדון על חזקת הקרקע.

ועוד יותר מזה שכאן אינך דן בכלל אם הקרקע היתה פנויה כי אם לא בנה חומה אולי בנה בתים וא"כ מה שייכות חזקת הקרקע לעניין בכלל.

הימצאות בהמות בקרקע איננה שינוי בקרקע ולכן אין מקום לדון על חזקת הגוף שיש לקרקע שאין עליה בהמות. מה שאין כן בניית חומה אפשר לומר,ולפום קושטא לא ברירא לי כלל כפי שציינתי בתגובתי הראשונה, שהיא מהווה שינוי בקרקע ולכן יש לה חזקת הגוף שאין עליה חומה.
לגבי הטענה אם לא בנה חומה אולי בנה בתים, לא הבנתי, הרי וודאי שבנה חומה אלא שאנו מסופקים מתי נבנתה ועל זה אמרינן שמדין חזקת הגוף אנו מכריעים שעל הזמן שעליו אנו מסופקים שהוא ימות יהושוע בן נון יש חזקת הגוף שהקרקע הייתה נעדרת חומה.

ברור נתתי דוגמה קיצונית כדי להבהיר את הטענה שגם כאן כיוון שאין הדיון על הקרקע אלא על העיר אין אנו דנים אם היה שינוי בקרקע.

לגבי ההיגיון העומד מאחורי דבריך אני אביא לך תנא דמסייע אבל בשורה התחתונה אינני בטוח בהם ואפרש שיחתי: הנה דבריך מבוססים על שלוש הנחות: א. שהמושג עיר לעניין פרוזים ומוקפים איננו קרקע העיר ב. לעיר עצמה, אין חזקת הגוף שלא היתה לה חומה ג. הכרעה על קרקע העיר שמדין חזקת הגוף לא הייתה לה חומה בימות יהושוע לא יוצרת הכרעה לגבי העיר. לכאורה ההנחה השלישית תמוהה שהרי כיוון שההיכי תימצי היחידה לעיר מוקפת חומה הוא שעל קרקע העיר תהיה חומה אם הכרענו שלקרקע העיר לא הייתה חומה ממילא הכרענו שלעיר אין חומה. אכן בדברי הגרעק"א יור"ד סימן כ"ה מבואר לא כך. רעק"א דן שם בעגל שהתעורר ספק אם נשחט ביום השביעי או השמיני ללידתו. ובתחילה כתב שיש לומר שכיוון שלפרה יש חזקת מעוברת ממילא יש להכריע ש שלפני שמונה ימים הייתה מעוברת והעגל איננו בן שמונה אך מייד הדר ביה וכתב שכיוון שהנידון איננו על הפרה אם הייתה מעוברת או ריקנית אלא על הוולד אם היה בבטן אימו או מחוצה לה ולוולד אין שום חזקה קמייתא שהיה עובר, {וכנראה למד רעק"א שהמעבר מעובר לעגל איננו שינוי בעובר אלא רק מעבר מקום וצ"ע}, לא אומרים מכח ההכרעה שהפרה הייתה מעוברת שהעגל היה עובר, וסיים רעק"א שזהו חילוק דק. ובביאור הדברים צריך לומר על פי מה שכתבתי בתגובתי הראשונה בביאור האבנ"ז שחזקה איננה בירור אלא הנהגה או הכרעה יעיי"ש, ואע"פ שבנידון האבנ"ז רעק"א פליג עליה וכפי שמבואר למעיין ברעק"א הנ"ל ביור"ד יש לחלק בין הנידונים ואכמ"ל. הרי לנו משענת חזקה כסלע ואיתנה כארז לסברת הרב אוצר החכמה.
ובשם הגר"א גניחובסקי שליט"א איבדר בבי מדרשא המחשה לסברה הנ"ל שלא ייתכן לומר שאדם ששכח יעלה ויבוא, והוא מסופק אם נזכר לפני שעקר רגליו או אחרי שעקר רגליו ,שמכח חזקת חיים שיש לנמלים שעל הריצפה נכריע שברגע שנזכר הם היו עדיין חיים וכיוון שההיכי תימצי היחידה לכך הוא שהאדם לא פסע אחורה נכריע גם שהוא לא עקר רגליו באותו רגע שנזכר שלא אמר יעלה ויבוא, ודפח"ח.
אלא שידוע להעיר שמדברי התוספות בכתובות ט' ע"א מבואר לכאורה שלא כרעק"א, יעויי"ש, ועמד על זה הגרנ"ט שם וכן בחידושי הגרש"ר עמד על כך יעויי"ש מה שתירצו. {אכן דברי הגרש"ר סתומים וקשה לרדת לסוף כוונתו בעניין וראיתי לאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו שרמז לזה. ובעניין תירוץ הגרנ"ט לצערי לא הבנתי דלכאורה בא ליישב סברת רעק"א היפך סברת רעק"א ובמשך זמן רב תליתי החסרון בי "ואם ריק הוא מכם" אלא שלאחרונה מצאתי לי חבר ששותף לתמיהתי ה"ה הרב ישראל לנדאו שליט"א שעמד על כך בספרו פיתוחי חותם על כתובות. שמעתי שלאחרונה מונה לר"מ בעטרת ישראל הלא כן?}
אלא שאינני בטוח בשאר הנחותיך דאע"פ שאין ספק שהמושג עיר לא נוצר על ידי קרקע גרידא אלא על ידי מגורי אנשים בעיר בניית בניינם וכדומה ובקיצור על ידי הפיכת השטח למקום יישוב מכל מקום מגורי האנשים מחילים שם עיר על השטח עליו שוכנת העיר והקרקע היא חלק מהעיר ולכן שפיר הנידון גם על הקרקע בהיותה חלק מהעיר וכיוון שיש חזקת הגוף לקרקע שהיא חסרת חומה בימות יהושוע הדרא קושיין לדוכתא