פורום אוצר החכמה

בחו"ל קורין המגילה ליל פורים אחר צום תענית אסתר האם מותר לטעום ולשתות לפני קריאת המגילה או לא?

לא רק בחו"ל, אלא בכל ערי הפרזות, ועיין:
http://tablet.otzar.org/pages/?&restore ... book=50466

דיוניםבהלכה כתב:בחו"ל קורין המגילה ליל פורים אחר צום תענית אסתר האם מותר לטעום ולשתות לפני קריאת המגילה או לא?

אולי כדאי שטרם פותחים 'דיונים בהלכה',
לפתוח ספר הלכה בסיסי בשם 'שולחן ערוך'.
ולעיין בדבריו ובנו"כ שעמו.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצב סעיף ד.
מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לב"ה וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כ"כ, יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה. הגה: אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סימן ק"ט).

ראשית כל אם אפשר להוריד המאמר שציינתם באוצר החכמה מאחר שלא זכיתי לראות מה שציינתם - ע"ד מש"כ בשו"ע ידעתי גם ידעתי מה שכתב בשו"ע והלכה זו נוגע גם לקריאת שמע כל לילה שאתם אוכלים לפני שאתם קורין קריא"ש - וכן הרבה אוכלים לפני תקיעת שופר - ובודאי מצוה דרבנן של קריאת מגילה לא עדיף מדאורייתא

עתניאל בן קנז כתב:

דיוניםבהלכה כתב:בחו"ל קורין המגילה ליל פורים אחר צום תענית אסתר האם מותר לטעום ולשתות לפני קריאת המגילה או לא?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצב סעיף ד.
מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לב"ה וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כ"כ, יכול לשמוע קריאתה מבע"י מפלג המנחה ולמעלה. הגה: אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סימן ק"ט).

עיין מ"ב שם לגבי טעימא בעלמא.
ועיין עוד שם שמשווה בין איסורנאכילה לפני ק"ש לדין מגילה.
ועיין במ"ב רלה שמגדיר טעימא כמיני פירות, ופת עד כביצה.

לנשים בפרט יתכן בכך קושי מיוחד, היות שישנן רבות שנשארות בבית לשמור על הקטנים בעוד הבעל בביהכ''נ, ורק כשהוא חוזר הן יוצאות לשמוע קריאת מגילה בקריאה המיוחדת לנשים. נמצא שהן חוזרות לבתיהן אחרי שמיעת המגילה למעלה משעתיים אחרי צאת הצום.

רוב נשים אינן מתענות (כידוע האמירה שאם אשה אינה מעוברת ולא מניקה - אז מסתמא היא חולה...).

ישנן הרבה פעמים שאשה לא מעוברת וגם לא מניקה באופן משמעותי, ואז היא חייבת להתענות (מצד פשטות הדין), והשאלה הזאת מעשית מאד.

דיוניםבהלכה כתב:בחו"ל קורין המגילה ליל פורים אחר צום תענית אסתר האם מותר לטעום ולשתות לפני קריאת המגילה או לא?

למה אתה מתכוון בשאלה שלך?
חצי כדור הדרומי?
או שעון קיץ באמריקה?

לא מובן למה השאלה נתעקם לשאלה אחרת לגמרי אם נשים מתענות בתענית אסתר או לא - השאלה פשוט כפשוטו האם מותר לחלק למתפללי ביהמ"ד מיד אחר מעריב לפני מגילת אסתר מזונות וקאוו"ע כדי להפסיק התענית ולחזק כוחותיהם כדי שישמעו המגילה בקל ובשמחה - בפשטות במג"א נראה דטעימה מותר - ושמעתי מהרבה רבנים שכהיום מאחר דכולם נמצאו בביהמ"ד נחשב כמו שומר ומותר לטעום לפני המגילה ולא גרע משופר ועוד

דיוניםבהלכה כתב:לא מובן למה השאלה נתעקם לשאלה אחרת לגמרי אם נשים מתענות בתענית אסתר או לא - השאלה פשוט כפשוטו האם מותר לחלק למתפללי ביהמ"ד מיד אחר מעריב לפני מגילת אסתר מזונות וקאוו"ע כדי להפסיק התענית ולחזק כוחותיהם כדי שישמעו המגילה בקל ובשמחה - בפשטות במג"א נראה דטעימה מותר - ושמעתי מהרבה רבנים שכהיום מאחר דכולם נמצאו בביהמ"ד נחשב כמו שומר ומותר לטעום לפני המגילה ולא גרע משופר ועוד

במאמר שציינת אליו מספר 'ברכת מועדיך' מבואר שיש ענין בעצם המשכת הצום בשעת הקריאה, ולא רק מפני שמא יימשך ולא יקרא, עיי"ש.
ולמעשה, שמעתי שבשטיבלאך דחסידי גור נוהגים כהצעתך לחלק קפה ועוגות קודם הקריאה, ושמעתי שמנהג זה נובע מכח מעשה שהיה לפי עשרות שנים באחד שהתעלף באמצע הקריאה. כך שמעתי, ומעתה מוזמנים חסידי גור שבינינו לאמת או להכחיש שמועה זו.

אני לא חסיד גור אבל אכן כך נוהגים בגור, כמדומה שהם אפילו הולכים הביתה לאכול ממש.

ר

לכאו' הדבר תמוה מאוד על המנהג שלא לאכול לפני המגילה, דהרי הכל מיוסד על ד' התרוה"ד ושם מדבר רק על חולה שנמצא בביתו אבל אנו הנמאים בביהמ"ד ובמקום רבים מידכר דכירי ועוד עדיף טפי משומר וכמבואר בתשובות והנהגות ח"ג לענין אכילה לפני תקיעת שופר על כן למה נחמיר ע"ז - על כן לדעתי עדיף לאכול לפני קריאת המגילה כדי שהכל יאזינו לקריאת המגילה כראוי

אכן בענין הזה יש תמיהה, וכפי שתמהו למעלה שרבים נוהגים לאכול לפני תקיעת שופר דאורייתא, ואילו לפני המגילה מקפידים לא לאכול.
ועכ"פ כל הענין לאסור טעימה לפני המצוות הוא חומרא כמבואר בפוסקים שמעיקר הדין קי"ל דשרי, ובשעת הדחק כ' המג"א והמ"ב שמותר.

באשכול אחר הביא הרב משנ"נ ד' הא"ר שבמוצאי הצום חיישי' שיבא להמשיך, אבל זה מחודש ומהכ"ת להמציא חששות חדשים, וגם למי שרוצה להחמיר בזה אפשר לחלק בבית כנסת שתייה ופירות וכדומה באופן שאין כל חשש.
ובודאי מי שקשה לו כגון ילד או זקן וכ"ש אשה שצריכה לחכות זמן רב בבית כו' למה להחמיר עליהם?

הרבה ראשונים ואחרונים האריכו כדי למצוא היתר לקרוא לפני הלילה ויש שכ' אפי' ביג' משום שיש שקשה להם התענית ואף אחד לא חשב למצוא היתר לטעום לפני המגילה?
(בינתים ראיתי רק בערוך השולחן שדחה ההיתר של קריאה לפני הלילה,וכ' שאפשר לטעום קודם.)

עליך עיננו כתב:הרבה ראשונים ואחרונים האריכו כדי למצוא היתר לקרוא לפני הלילה ויש שכ' אפי' ביג' משום שיש שקשה להם התענית ואף אחד לא חשב למצוא היתר לטעום לפני המגילה?
(בינתים ראיתי רק בערוך השולחן שדחה ההיתר של קריאה לפני הלילה,וכ' שאפשר לטעום קודם.)

אני לא יודע מה הכוונה "הרבה ראשונים".
הנידון מתחיל אצל התרומת הדשן. והתה"ד שם כותב שטעימה אסורה, ולכן יש את הנידון הזה. הוא מחמיר גם בק"ש. אבל אנן קי"ל שלפני ק"ש מותר טעימה, וה"ה מגילה.

המג"א על המקום כותב את החשבון הזה, אבל למעשה כתב שרק בשעת הדחק יש להקל. אבל ודאי שמי שקשה לו הצום, הרי זה שעת הדחק.

כ"כ הראב"ד בהשגותיו על בעל המאור שכ' שנהגו בנרבונא לקרוא ביג' כדי להקל לבחורים שלא להתענות יותר מדאי.וכן כ' האורחות חיים בשמו ,וכן בכל בו וכן הוא במאירי מגילה ב' וכן הביא הב"י בריש סי' רפז' להקל לקרוא ביג' מחמת התענית

דורשי יחודך כתב:

עליך עיננו כתב:הרבה ראשונים ואחרונים האריכו כדי למצוא היתר לקרוא לפני הלילה ויש שכ' אפי' ביג' משום שיש שקשה להם התענית ואף אחד לא חשב למצוא היתר לטעום לפני המגילה?
(בינתים ראיתי רק בערוך השולחן שדחה ההיתר של קריאה לפני הלילה,וכ' שאפשר לטעום קודם.)

אני לא יודע מה הכוונה "הרבה ראשונים".
הנידון מתחיל אצל התרומת הדשן. תה"ד שם כותב שטעימה אסורה, ולכן יש את הנידון הזה. הוא מחמיר גם בק"ש. אבל אנן קי"ל שלפני ק"ש מותר טעימה, וה"ה מגילה.

המג"א על המקום כותב את החשבון הזה, אבל למעשה כתב שרק בשעת הדחק יש להקל. אבל ודאי שמי שקשה לו הצום, הרי זה שעת הדחק.

כ"כ הראב"ד בהשגותיו על בעל המאור שכ' שנהגו בנרבונא לקרוא ביג' כדי להקל לבחורים שלא להתענות יותר מדאי.וכן כ' האורחות חיים בשמו ,וכן בכל בו וכן הוא במאירי מגילה ב' וכן הביא הב"י בריש סי' רפז' להקל לקרוא ביג' מחמת התענית

אני שומע. ייש"כ על המקורות.
אולי הם סוברים שטעימה אסורה לפני כל מצוה, גם ק"ש? איני יודע.
ואולי מדובר שטעימה לא תספיק?
בכל אופן, מה עוד ניתן לומר? שחמור מגילה יותר מק"ש? מה המקור לזה בגמרא או ראשונים? כמדומה שגם זה גם נסתר מן הגמרא שמשוה לולב לק"ש.

איך שלא יהיה, המ"ב פוסק שמי שמתענה והתענית קשה לו יכול לטעום לפני קריאת המגילה. לכאורה כמעט כל אדם הוא בגדר זה לקראת סוף התענית, לא כתוב שצריך אפילו מקצת חולי אלא "צורך גדול."

קשה מאד לשנות מנהג הפשוט בכל ישראל מהכרעת הדעת בדברי הפוסקים. וק"ל.

שומע. זה בהחלט שיקול.
השאילה כשיש גם שיקולי נגד. אני מבין את הסוברים כמוך עד הסוף אבל אני גם יכול להבין מי שיכניס שיקולים אחרים.

ברור שבשעה"ד וצורך גדול (כפשוטו, לא באופן שכולל כל ישראל בגדר זה...) ניתן להקל,
אך לבטל את המנהג כליל - קשה מאד, כאמור.

לא מדובר על הכרזה בריש גלי עם רם קול - מותר לטעום לפני מקרא מגילה.
כל אחד יכול לבחון את עצמו, אם זה לא מקשה עליו במיוחד, שלא יטעום. אבל אם הוא חש שזה קשה לו, לכאורה מותר לו לטעום.
בפרט שכפי שמה שהבנתי אנשים מתקשים היום בצומות יותר מאשר בדורות עברו.

זו כוונתי במ"ש 'שכולל כל ישראל בגדר זה'.
ניתן להקל לנשים וחלושים, אך לא לרוב העם.

לכאורה כל מי שחש שקשה לו התענית, כלשון המ"ב, יכול להקל.

בדיוק ע"ז כתבתי לעיל:

לבי במערב כתב:קשה מאד לשנות מנהג הפשוט בכל ישראל מהכרעת הדעת בדברי הפוסקים. וק"ל.

[הדיון מתחיל לחזור על־עצמו. אם לא יהיו חדושים של ממש, הריני פורש בזאת בל"נ].

לא צריך להתרגש.
קיבלתי את הטיעון שלך באופן כללי, שלא נכון באופן גורף להכריז שמותר ולנהוג כן בתור ציבור.
כעת אני מנסה למצוא את הנקודה המדוייקת.
לענ"ד יש שטח באמצע בין לשמר את המנהג הקיים על ידי שלא מבטלים אותו, לבין מה שאתה כותב שרק לנשים וחלושים ניתן להקל.
זכותך המלאה לפרוש, אני אמשיך לנהל את הדיון עם כל מי שחפץ בכך, או עם עצמי. עכ"פ ייש"כ על תרומתך החשובה לדיון.

בסדר.

הרב יעקב יוסף היה איש הלכה מובהק. ובשנה מעין זו היה מביא לבהכ"נ בננות וקלמטינות כדי שיקראו המגילה בישוב הדעת.
היה ממתין לזמן ר"ת לקריאת המגילה.

שימחתני.
אכן הענין של ישוב הדעת הוא מרכיב חדש בנידון. כי חוץ מעצם הקושי של הצום, מה שיוצא למעשה בהרבה מקומות הוא שכולם אצים רצים לסיים את המגילה כדי ללכת ולסעוד את לבם. וממילא גם הבעל קורא מאיץ את הקריאה כדרישתם. איה הוא ה"קרייתא זהו הילולא"? פרסומי ניסא מתוך שמחה ונחת מה תהא עליה?
עם זה אני מבין את ההסתייגות של הרב לבי שכפי הנראה מבטאת את דעתם של הרבה מהרבנים.

זו הייתה טענת הרב זצ"ל שיהיה ישוב הדעת במגילה ולא יחשבו על הבורקס בעת הקריאה(:)

לפענ"ד יש להיזהר כשמכלילים ואומרים שכל מי שמתענה הוא בגדר של "צורך גדול", ומשני כיוונים:
א. כולם צמים את שבעה עשר בתמוז (או ליושבי חצי הכדור הדרומי: עשרה בטבת) שהוא הרבה יותר ארוך, ובעונה הרבה יותר חמה, ולא צריך לעשות בלגן גדול מעוד שעה של צום.
ב. אם נגיד שכולם באותו מצב - אז ברור שאין לאכול, כי הרי על זה דיברו האוסרים ואמרו שלא לאכול (צריך לזכור שברובא דעלמא ברוב השנים - קוראים את המגילה בתענית (מלבד קביעות אחת בערי הפרזות, וכנגדה יש קביעות אחת למוקפין שבה גם הם קורים בתענית כמונו), ולכן כשכתבו הפוסקים שלא לאכול לפני המגילה בערב - הם דיברו על מוצאי התענית).

א. אני לא טוען שכל מי שמתענה הוא בגדר צורך גדול, אלא כלשון המ"ב "והתענית קשה לו." כלומר אם זה לא מעלה ולא מוריד כ"כ, זה לא צורך גדול.

לגבי הכיוון הראשון שכתבת, לא לגמרי הבנתי, אז אתייחס לטיעון השני.
זה נשמע חזק מבחוץ אבל לענ"ד אם מעיינים במקורות אין שום ראיה.

איזה פוסקים כתבו שלא לאכול - או יותר נכון שלא לטעום?
התה"ד אוסר לטעום בגלל שסובר שגם טעימה אסורה מעיקר הדין.
הרמ"א כותב "אסור לאכול לפני המגילה אפילו התענית קשה עליו." והמג"א רוצה לפרש שבדוקא כתב לאכול, אבל לטעום מותר. וכן הגר"א.
אלא שהמג"א כותב שמ"מ גם טעימה אין להקל אלא לצורך גדול, וביאר המ"ב על פי דרך החיים שזה כולל מי שהתענית קשה עליו.

ומעתה, היכן הם הפוסקים - הסוברים שטעימה מותרת לפני כל המצוות, כמו שקי"ל להלכה - שאסרו בסתמא גם למי שמתענה? הרי הם כתבו להיפך, שבעצם טעימה מותרת, אבל אין להקל אא"כ מתענה והתענית קשה עליו. ואם נאמר שרוב העולם כך, מה בכך?

(אגב, מענין שהדרך החיים - שהוא מקור ד' המ"ב כמבואר בשעה"צ - כותב "התענית קשה עליו מאד". המ"ב השמיט תיבת "מאד." יש לעיין אם זה בדוקא.)

לבי במערב כתב:רק הערה כללית:
יש קהלות בהן עדיין נהוג עד עצם היום הזה שלא לאכול קודם מ"ע הבאות מזמן לזמן, כתק"ש ולולב ואף ק"ש שבכל יום.

ראה באשכול viewtopic.php?f=56&t=32217
ואולי לכן איננו מבינים איש את רעהו - מי שהורגל כל ימיו לקרוא מגילה בתענית (מלבד אם חל פורים במוצ"ש) - קשה לו להבין את אלו שעושים רעש מעוד שעה של צום...

אני כנראה מה"עושים רעש". גדלתי בחו"ל, ולא בשושן...

בס' האשכול (האמיתי) הל' תענית עמ' 137

ואני הכותב אומר כי לא נתקן זה התענית אלא כדי שיהיו זריזין לשמוע מקרא מגלה, לפיכך קבעו תענית שלא לאכול [קודם] מקרא מגילה.

(ויל"ע לדבריו במוקפין, וכן כשחל בשבת למה מקדימין)