שבעים הימים לפני האיגרות שניות

[גימפעל]

משתה אסתר והריגת ותליית המן היה בט"ז ניסן, וכתיבת האיגרות שניות היה בכ"ג בסיון,
ושם (ח, י,) כתוב ששלחו את האיגרות ביד הרצים והאחשתרנים וברש"י שם שהם ממהרים לרוץ, וכן בהמשך (ח, יד,) הרצים ייצאו מבהלים מפרש רש"י להקדים רצים הראשונים,

והשאלה שלי מה היה בשבעים הימים אחרי תליית המן שעיכב האיגרות שניות.

השאלה שלי היא לפי פשוטו של מקרא ולפי רש"י.

[כדכד]

הגר"א אומר שחיכו לשובם של הרצים הראשונים.
נדמה לי שכבר דנו כאן בשאלה דומה.
מה שברור הוא שהיה צורך לחכות להסכמה של אחשורוש שיכתבו אותן ונראה מ המגילה שזה לא היה פשוט (ותוסף אסתר.. ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו) ויתכן שזה לקח זמן

[עזריאל ברגר]

הגר"א אומר שחיכו לשובם של הרצים הראשונים.

לא מתאים עם פירש"י, דאליביה הוינן.

[כדכד]

השאלה שלי היא לפי פשוטו של מקרא ולפי רש"י.

ו' לחלק
לכן הבאתי את הגר"א

[כרמי שלי]

תועלות הרלב"ג:

התועלת הארבעים ושבעה הוא במדות. והוא להודיע שכאשר יבקש דבר מהמלכות והשיג קצת מבוקשו אין ראוי שימהר לבקש הנשאר עד עת ראוי ואופן ראוי כי אולי יכעס המלך עליו אם יכביד לשאול ממנו כל זה יחד כל שכן כ״ש בראותו שהשיג למלך ההוא מן הכעס הפעלות רב על דבר בקשתו כי הוא צריך שימתין שתשקוט חמת המלך ואז ימצא מקום לבקש הנשאר. ולזה תמצא כי כשנתלה המן והיה בזה קצת קורת רוח לאסתר ולמרדכי לא החזיקה אסתר בבקשתה שאמרה תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי עד שעברו כמו שני חדשים או יותר ואז מהרה והתירה עצמה למיתה בראותה כי לא נקראת לבא לפני המלך ליראתה שמא יעבור העת ולא יוכן לה דבר הצלתה היהודים בכל המלכות לגודל המלכות ההוא והנה אף על פי שנתבאר לה בהתחלה שלא ישר הדבר שעשה המן בעיני המלך שבה להזכיר עתה שאם הוא טוב בעיני המלך וכשר הדבר בעיניו ותהיה אסתר מוצאת חן בעיני המלך וטובה בעיניו יכתב להשיב מחשבת המן כי רצון המלך יתכן שישתנה ולא הזכירה בדבריה אלה שיהיה פחדתה אליה כי אולי יאמר לה המלך שאין ראוי שתפחד מזה או אולי יתן לה מה שתשמר היא בו ותמנע מפני זה בקשתה על עמה ולזה הזכירה עוצם צרתה אם יאבדו עמה ומולדתה שלא תמלט מזה אלא כשילקח דרך על הצלתם:

[הוגה ומעיין]

קדמו רס"ג בפירושו הארוך לאסתר הנדמ"ח כעת. קטע זה לא הגיענו במקור הערבי אלא בתרגום קדמון (ולכן הלשון לא קולחת), וז"ל:

ללא שם.jpg (283.03 KiB) נצפה 2015 פעמים