פורום אוצר החכמה

למה אין טועמים לפני קריאת המגילה, האם אין בזה משום יושב בתענית ביו״ט?

כיוון שאינו מכוון לשם תענית - אין בזה חשש כלל.
ובפרט יו"ט דרבנן קיל (כמבואר בסוגיית השלמת תענית בע"ש בגמ' עירובין).
ובפרט ליל פורים - דהא ימי משתה כתיב.

וכי מותר לצום בפורים כשאין מתכוון לשם תענית? ומניין שכשאין מתכוון מותר לצום?
מה שכתוב ימי משתה זה שחיוב סעודה היא ביום, אבל לא שמותר לצום בלילה.

איני מבין את קושיייתך, שתיה מותר הרי לשתות. כל שאלתך זה לגבי אוכל, והרי כך הדין גם גבי כל המצוות שתיכף כשמגיע זמנם אסור לאכול כמו נר חנוכה ובדיקת חמץ, וכי דעתך שאי איסור אכילה בגלל צום זה דוחה את הכל? ומה תענה על תקיעת שופר שהתחבטו רבים וטובים עד שכתב המשנ"ב שר"ה זה שונה?

עזריאל ברגר כתב:כיוון שאינו מכוון לשם תענית - אין בזה חשש כלל.

מלבב כתב:וכי מותר לצום בפורים כשאין מתכוון לשם תענית? ומניין שכשאין מתכוון מותר לצום?

לכאו' נראה דאשתמיטתי' שו"ע הרב או"ח סי' רפח ס"א, וזלה"ק:

א צריך למהר לאכול סוף שעה ששית שאסור להתענות בשבת עד חצות אפילו אם אינו מתכוין לשום תענית אלא שנמנע מחמת עסקו בדבר אחר אפילו הוא דבר מצוה כגון שקורא ומתפלל אסור אלא אם כן אינו חפץ לאכול עדיין והאיחור הוא עונג לו כמו שיתבאר (והוא הדין אם מתענג בקריאה ותפלה יותר מבאכילה) . .

[ועיי"ש ס"ג, דמשמע שאין חילוק בין ש"ק החמורה לפורים (וי"ט) דרבנן].

עזריאל ברגר כתב:ובפרט ליל פורים - דהא ימי משתה כתיב.

עד שהשיב כת"ר על הלילה, מה נעשה כשידובר ביום - שאף בו נוהגים שלא לאכול (ולשתות) קודם קריאתה? והלא יש בזה משום יושב בתענית ביום טוב.
דרך אגב, כמדומני שישנן (עכ"פ - חלק מה)קהלות הנוהגים אף שלא לשתות קודם קריאתה.

איני מבין את קושיייתך, שתיה מותר הרי לשתות. כל שאלתך זה לגבי אוכל, והרי כך הדין גם גבי כל המצוות שתיכף כשמגיע זמנם אסור לאכול כמו נר חנוכה ובדיקת חמץ, וכי דעתך שאי איסור אכילה בגלל צום זה דוחה את הכל? ומה תענה על תקיעת שופר שהתחבטו רבים וטובים עד שכתב המשנ"ב שר"ה זה שונה?

דברים מפורשים בסוגיא זו - שו"ע או"ח סי' תרנב סעיף ב ובבאר היטב ומשנ"ב שם.

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:ובפרט ליל פורים - דהא ימי משתה כתיב.

עד שהשיב כת"ר על הלילה, מה נעשה כשידובר ביום - שאף בו נוהגים שלא לאכול (ולשתות) קודם קריאתה? והלא יש בזה משום יושב בתענית ביום טוב.
דרך אגב, כמדומני שישנן (עכ"פ - חלק מה)קהלות הנוהגים אף שלא לשתות קודם קריאתה.

ביום - אין זה תענית כלל, דמאי שנא מאיסור טעימה לפני התפילה? וכי בשבת אתה אוכל יותר מוקדם מפורים?!
אבל בליל פורים, שקוראים את המגילה בהמשך לתענית אסתר - שם היה קצת יותר צד להחמיר, אבל מצד שני - אין מצוות סעודה בליל פורים.

עזריאל ברגר כתב:ביום - אין זה תענית כלל, דמאי שנא מאיסור טעימה לפני התפילה? וכי בשבת אתה אוכל יותר מוקדם מפורים?!
אבל בליל פורים, שקוראים את המגילה בהמשך לתענית אסתר - שם היה קצת יותר צד להחמיר, אבל מצד שני - אין מצוות סעודה בליל פורים.

יעויין בסי' רפח שציינתי.
מ"מ, תבנא לדינא - שיש לסיים (ובדוקא) התפלה ביום הפורים קודם חצות (ולטעום איזה דבר תיכף), שלא להתענות ביו"ט.
ולכאו' רבים וכן שלמים אינם מקפידים בזה כ"כ [ובפרט עדת חסידי חב"ד, אשר כת"ר נמנה עליהם - מחמת טרדתם בזיכוי הרבים. ואף כי שבח הוא להם שאלו 'עברותיהם', ראוי שיטעמו איזה דבר קודם חצות היום].

ראה מכאן ואילך (לעתים בהפסק כמה הודעות באמצע) - ע"ד אכילה קודם קריאת המגילה [מדובר שם, לכאו', (רק) על ליל פורים].