פורום אוצר החכמה

מצד אחד, כתב החתם סופר שכל עוד שאין למקבל כדי אכילת הסעודה, כל מה שיתנו לו יהא נחשב למתנות לאביונים. ברגע שיש לו כדי סעודה, מכאן והילך הוי משלוח מנות.
מצד שני, לפי הגדרה זו לא נקיים מצוות מתנות לאביונים בזמננו כשלכולם יש כבר סעודה מוכנת מראש, אלא מאי, ננקוט כהא דאמרי שכל עוד שהמקבל הינו עני לפי ההגדרות של מצוות צדקה, נוכל לקיים אצלו מצוות מתנות לאביונים.
דהיינו, כל אדם שאין לו כסף כדי לכלכל את שנתו הבאה, שזהו מאתיים זוז דזמננו כמ"ש הפוסקים, נחשב לעני.
לפי"ז אדם רגיל מהשורה, כל מה שניתן לו, יהא זה נחשב למתנות לאביונים. כיצד איפה, נקיים משלוח מנות?
ושמא יש הידור לשלוח דווקא לאדם מ"המעמד הבינוני" שיש לו פק"מ בבנק כדי מחיתו שנה שלימה, ובו נקיים משלוח מנות כהילכתו.
האומנם?
מוזר לומר שהגדרה אם מנות אם מתנות תלוי בדעת הנותן.

אם הבעיה שלא נוכל לקיים מתנות לאביונים, אכן צרתינו צרה (ויותר נכון לומר, 'הודו לה' כי טוב'), אבל ההגדרה ההלכתית לא תשתנה.
מקסימום אפשר לעשות כאותו שחטף מישהו והטמינו במחסן ביתו ללא אוכל ושתייה כדי שייחשב אביון מהודר.

מחייה לשנה, מה הכוונה? האם לא מספיק מחיה מינימלית? האם צריך דווקא מזומן? והאם צריך גם לכל אנשי ביתו?
באם התשובה שלילית לכל השאלות או חלקן, הרי שרוב האנשים אינם עניים (כמובן שראוי להדר לדרוש מה'חפצא דקיום מצווה' הצהרת הון מאושרת על ידי רו"ח מוסמך עובר לעשייתן).

ואולי באמת משום כך נתפשט המנהג במקומות מסויימים שכל אחד מאנשי הקהילה מביא משלוח מנות אישי לרב מרא דאתרא, שכן 'חזקה' עליו שהוא בודאי מסודר לכל השנה הבאה...

דרומי כתב:ואולי באמת משום כך נתפשט המנהג במקומות מסויימים שכל אחד מאנשי הקהילה מביא משלוח מנות אישי לרב מרא דאתרא, שכן 'חזקה' עליו שהוא בודאי מסודר לכל השנה הבאה...

זוהתה חומרה חדשה!

זאנגאלאך כתב:מצד אחד, כתב החתם סופר שכל עוד שאין למקבל כדי אכילת הסעודה, כל מה שיתנו לו יהא נחשב למתנות לאביונים. ברגע שיש לו כדי סעודה, מכאן והילך הוי משלוח מנות.
מצד שני, לפי הגדרה זו לא נקיים מצוות מתנות לאביונים בזמננו כשלכולם יש כבר סעודה מוכנת מראש, אלא מאי, ננקוט כהא דאמרי שכל עוד שהמקבל הינו עני לפי ההגדרות של מצוות צדקה, נוכל לקיים אצלו מצוות מתנות לאביונים.

ההנחת בסיס מוטעית בחלט.
זה לא שלפי החתם סופר כל עוד שאין סעודה מוכנה זה מתנות לאביונים, אלא אדרבה כל שאין סעודה מוכנה זה לא יכול להחשב למשלוח מנות.
דהיינו נקודת החידוש היא לא ב'מתנות לאביונים' אלא ב'משלוח מנות'. וקאמר החת"ס דאם שלחת למי שעדיין אין סעודתו מוכנה אין לזה הגדרה של משלוח מנות - כיון שעניינה הוא הוספה על הסעודה.

ואגב, גם כתב סופר (סי' קל"ט) ברור דלא חייש לשיטת זאנגאלאך.

אם כך זה תמוה מהא דמחלפו סעדתייהו אהדדי