פורום אוצר החכמה

ראיתי בס' חו"ב (להגרחש"ג זצ"ל) שכ' דהוי רק כעין תשלומין, ואם אח"כ ביום הפורים יזדמן להם קריאת המגילה, קוראים אותה בברכה.

מה תוכלו להוסיף על חידוש זה?

עושה חדשות כתב:ראיתי בס' חו"ב (להגרחש"ג זצ"ל) שכ' דהוי רק כעין תשלומין, ואם אח"כ ביום הפורים יזדמן להם קריאת המגילה, קוראים אותה בברכה.

מה תוכלו להוסיף על חידוש זה?

סימן תרפח סעיף ז: גבי המפרש בים ואינו מוצא מגילה דיקראנה גם בי'א בלי ברכה.
ואם נזדמנה לו אחר כך מגילה בי'ד חוזר וקורא.
והמשנה ברורה ס'ק כ'ב כתב שגם מברך 'דהא זמנה היא'.
והלא אם יצא ידי אותה מצוה בדיוק, גם מספק, למה יברך, הא כבר יצא.
אלא א'כ נבאר על דרך החו'ב וכיוצ'ב

עושה חדשות כתב:ראיתי בס' חו"ב (להגרחש"ג זצ"ל) שכ' דהוי רק כעין תשלומין, ואם אח"כ ביום הפורים יזדמן להם קריאת המגילה, קוראים אותה בברכה.

מה תוכלו להוסיף על חידוש זה?

זה פלא עצום, ופתחתי וראיתי שמביא ראיה מהגמ' בדף יט ע"א, אך ע"ש בתוס' וברשב"א ובריטב"א שמבואר היפך דבריו, וכ"ש לדעת המאירי ותוס' הרא"ש שם.

אולי יש להוסיף בזה את מש"כ בקובץ מוריה (שנה י"ד גליון א-ב (קנז-קנח) עמ' מח-מט) שדן הגאון בעל שפע חיים זצ"ל בקו' אמאי נקט התנא מגילה נקראת וכו', ולא קתני קורין את המגילה, וביאר שיש לומר שלבני הכפרים לא תקנו חובת קריאה אלא חובת שמיעה בלבד, והוסיף שכן מוכח בריטב"א שביאר דקתני מגילה נקראת משום שאחד בקריאה וכולם בשמיעה, משא"כ בקריאת שמע נקט התנא קורין את שמע שכל אחד חייב לקרותה, ע"ש. ובהג' כור לזהב הק' דלק' כ,א נקט התנא אין קורין את המגילה וכו', וביאר השפע חיים שבריש מגילה דמישתעי להדיא בבני העיירות ובבני הכפרים נקט מגילה נקראת לפי שאין חיוב בני הכפרים אלא בשמיעה ולא בקריאה, אבל לק' דסתם התנא אפשר דמיירי רק בבני העיירות ולכך תני אין קורין, ע"ש. וכ"כ בנו של הגאון בעל כלי חמדה (בהג' במפתחות על ספר חמדת ישראל ח"א) שחיוב קריאת המגילה לא מתקיים אלא בזמנו דהיינו י"ד וט"ו אבל בני הכפרים אינם מקיימים אלא חיוב שמיעה

עושה חדשות כתב:ראיתי בס' חו"ב (להגרחש"ג זצ"ל) שכ' דהוי רק כעין תשלומין, ואם אח"כ ביום הפורים יזדמן להם קריאת המגילה, קוראים אותה בברכה.

מה תוכלו להוסיף על חידוש זה?

מדוע אתה קורא לזה חידוש?
הלא זו היא גמרא מפורשת

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יט עמוד א
ואמר רבא: בן כפר שהלך לעיר - בין כך ובין כך קורא עמהן. מאי טעמא? האי כבני העיר בעי למקרי, ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין. הני מילי - כי איתיה בדוכתיה, אבל כי איתיה בעיר - כבני עיר בעי למקרי.
רש"י מסכת מגילה דף יט עמוד א
בן כפר - שהקדים וקרא ליום הכניסה, ואחר כך הלך לעיר והיה שם לילי ארבעה עשר.
בין כך ובין כך - אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום - קורא עמהן בלילה.
כבני העיר בעי מקרי - כל הפרזים זמנם בארבעה עשר, בין כפרים בין עיירות, ורבנן הוא דאקילו עלייהו להקדים ליום הכניסה.
והני מילי - דאקילו עלייהו דאין צריך לחזור ולקרות בארבעה עשר - כי איתיה בכפר.

ואם הוא נשאר שם ביום, אז יקרא גם ביום.
ואכן התוספות תמהו למה שיקרא פעמיים, אבל עם זאת כתבו שזהו הפירוש לדברי הגמרא.

יתכן שיש עוד פירושים בראשונים, אבל זה הפירוש הפשוט, לכאורה.

יוצא פוניבז' כתב:זה פלא עצום, ופתחתי וראיתי שמביא ראיה מהגמ' בדף יט ע"א, אך ע"ש בתוס' וברשב"א ובריטב"א שמבואר היפך דבריו

מה ראית ברשב"א?

מבואר בראשונים הנ"ל כי אם בני הכפרים נמצאים בעיר ביום י"ד אינם חייבים בקריאת המגילה. ורק כשנמצאים מהלילה אז חייבים.

וז"ל הרשב"א (למי שהספר אינו מצוי תח"י):

בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהם. פרש"י ז"ל אף על פי שקרא כבר ביום הכניסה, והא דאמרי' דכפרים מקדימין ליום הכניסה ומפרשינן טעמא מפני שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכין כלומר ולעיירות דאלמא אף על פי שהן בתוך העיר בי"ד אפי' הכי פטורין התם בשלא היו שם לילי י"ד אבל אם היו שם בלילי י"ד קורין עמהם.

יוצא פוניבז' כתב:מבואר בראשונים הנ"ל כי אם בני הכפרים נמצאים בעיר ביום י"ד אינם חייבים בקריאת המגילה. ורק כשנמצאים מהלילה אז חייבים.

וז"ל הרשב"א (למי שהספר אינו מצוי תח"י):

בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהם. פרש"י ז"ל אף על פי שקרא כבר ביום הכניסה, והא דאמרי' דכפרים מקדימין ליום הכניסה ומפרשינן טעמא מפני שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכין כלומר ולעיירות דאלמא אף על פי שהן בתוך העיר בי"ד אפי' הכי פטורין התם בשלא היו שם לילי י"ד אבל אם היו שם בלילי י"ד קורין עמהם.

לא הבנתי את דבריך.
אם בן כפר (אחרי שכבר קרא ביום הכניסה) הגיעה בכניסת ליל י"ד לעיר, והוא נשאר שם כל הלילה וגם בבוקר נשאר שם, אז הוא קורא בי"ד בלילה, ואחר כך קורא בי"ד ביום (וזאת למרות שכבר קרא ביום הכניסה).
על זה שואל הרשב"א, והרי תמיד בני הכפרים נמצאים בעיר בי"ד (ודווקא בגלל זה הקילו עליהם, שיקראו ביום הכניסה ולא בי"ד). ועל זה הוא משיב, שבאופן הרגילה הם מגיעים לעיר ב9:00 בבוקר. כלומר, לא נמצאים שם בלילה ולא בכניסת יום י"ד. ולכן לא חלה עליהם החובה שחלה על שאר בני העיר. אבל אם היה שם בלילה, אז מתחייב שנית.

וממילא לא שייך לומר שקריאת בני הכפרים זה מדין אנוסים, ושאם נזדמנה להם אפשרות לקרוא ביום י"ד חייבים לקרוא שוב.

במאירי כתב שאם בני הכפר קוראין את המגילה ביום י"ד "תבוא עליהם ברכה".