פורום אוצר החכמה

מאמר מעניין מאד, אבל מסקנתו שיש להסתפק אם יהודי אתיופיה חייבים בפורים מפני שמעולם לא קבלוה עליהם - וע"כ יקראו את המגילה בלא ברכה, תמוה מאד, וכי נאמר שהם פטורים גם מכל מצוות וגזרות דרבנן? פשוט שתקנות הסנהדרין חלות על כל היהודים גם על מי שלא היה בקשר עם שאר היהודים באותו הזמן.

הוא לא המציא את הטיעון הזה, כבר קדמוהו הקראים... ורס"ג חולק בנחרצות, ראה פירושו הארוך של רס"ג לאסתר שנדפס בשנה שעברה. כעת לפני רק המקור הערבי: ערפנא אן כ֗[ב]ר בעץ' אלאומה יגב קבולה עלי באקי אלאומה אד֗א הם נקלוה אליהם לאן אהל שושן אנמא הם אלגז אליסיר מן אלאומה. וכד֗לך כל נבוה כאנת פי אלגלות נבוה יחזקאל וחגי וזכריה ומלאכי ואכ֗באר דניאל ואכ֗באר עזרא ומא את֗בתוה פי דברי הימים ממא בעץ' גמיע ד֗לך כאן פי בלד אלעראק ובעצ֗ה [כ]א[ן] פי בלד אלשאם בל בעץ' מנה אנמא אליסיר מן אלאומה נקלה אלי אלבאקי ווגב עלי אלבאקי קבולה פקבלוה. והד֗א מן עט֗ים אלרד עלי מכ֗אלפי אלריבונין ז״ל אלד֗ין יקולון לא יגב קבול כ֗בר אלא מא נקלתה אלאומה באסרהא.

הוגה ומעיין כתב:ערפנא אן כ֗[ב]ר בעץ' אלאומה יגב קבולה עלי באקי אלאומה אד֗א הם נקלוה אליהם לאן אהל שושן אנמא הם אלגז אליסיר מן אלאומה. וכד֗לך כל נבוה כאנת פי אלגלות נבוה יחזקאל וחגי וזכריה ומלאכי ואכ֗באר דניאל ואכ֗באר עזרא ומא את֗בתוה פי דברי הימים ממא בעץ' גמיע ד֗לך כאן פי בלד אלעראק ובעצ֗ה [כ]א[ן] פי בלד אלשאם בל בעץ' מנה אנמא אליסיר מן אלאומה נקלה אלי אלבאקי ווגב עלי אלבאקי קבולה פקבלוה. והד֗א מן עט֗ים אלרד עלי מכ֗אלפי אלריבונין ז״ל אלד֗ין יקולון לא יגב קבול כ֗בר אלא מא נקלתה אלאומה באסרהא.

شكرا جزيلا لك

נהר שלום כתב:מאמר מעניין מאד, אבל מסקנתו שיש להסתפק אם יהודי אתיופיה חייבים בפורים מפני שמעולם לא קבלוה עליהם - וע"כ יקראו את המגילה בלא ברכה, תמוה מאד, וכי נאמר שהם פטורים גם מכל מצוות וגזרות דרבנן? פשוט שתקנות הסנהדרין חלות על כל היהודים גם על מי שלא היה בקשר עם שאר היהודים באותו הזמן.

הטענה היא ספציפית על מגילת אסתר שתלויה בקבלה..

כעת תח"י התרגום. והוא:

הודיענו שענין של מקצת האומה, צריך להקבל על שאר האומה, כי הם מסרוהו אליהם. שהרי אנשי שושן הם החלק המועט מן האומה. וכך גם כל נבואה שהיתה בגלות, נבואת יחזקאל וחגי וזכריה ומלאכי וענייני דניאל וענייני עזרא ומה שכתבוהו בדברי הימים, שחלק מכל זה היה בארץ בבל וחלק מזה היה בארץ ישראל, ולא עוד אלא שחלק מזה לא היה אלא המעט מן האומה, מסרו אל השאר וחובה על השאר לקבלו, וקיבלוהו . וזו תשובה עצומה לחולקים על הרבניים ז"ל שאומרים שאין חובה לקבל מסורת, אלא מה שקבלה האומה בכללותה .

עושה חדשות כתב:

הוגה ומעיין כתב:ערפנא אן כ֗[ב]ר בעץ' אלאומה יגב קבולה עלי באקי אלאומה אד֗א הם נקלוה אליהם לאן אהל שושן אנמא הם אלגז אליסיר מן אלאומה. וכד֗לך כל נבוה כאנת פי אלגלות נבוה יחזקאל וחגי וזכריה ומלאכי ואכ֗באר דניאל ואכ֗באר עזרא ומא את֗בתוה פי דברי הימים ממא בעץ' גמיע ד֗לך כאן פי בלד אלעראק ובעצ֗ה [כ]א[ן] פי בלד אלשאם בל בעץ' מנה אנמא אליסיר מן אלאומה נקלה אלי אלבאקי ווגב עלי אלבאקי קבולה פקבלוה. והד֗א מן עט֗ים אלרד עלי מכ֗אלפי אלריבונין ז״ל אלד֗ין יקולון לא יגב קבול כ֗בר אלא מא נקלתה אלאומה באסרהא.

شكرا جزيلا لك

חזק כמו תמיד!
רציתי לתרגם זאת לערבית אבל לא צריך

מתוך כתבי הגה"צ רבי שלמה רוזנר זצ"ל. [כצלמו וכדמותו מכ"י].
פורים משולש תשל"ז
(אסתר ט', כ"ז) קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם
ובתרגום פי' "ועלוי כל דיירי דמתוספין עליהון" דהינו הגרים, וכן פירש"י. ויש להבין מדוע הוצרכו קבלה מיוחדת משא"כ בשאר חגים, וכן בחנוכה לא מצינו שהוצרכו קבלה מיוחדת עבור הגרים.
ונראה דס"ד דפורים הוא יום הודאה גרידא שתיקנו להודות בו על הנס שאירע, וא"כ גרים שלא היו באותו נס פטורים וכעין מה דאיתא בברכות נ"ד "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה" ע"כ ובהאי ברכה ודאי גר פטור וס"ד דה"ה בפורים קמ"ל דאף על הגרים קיבלו. כיון דאינו יום הודאה גרידא אלא יום שקבעוהו כשאר חגים אשר גם הגרים חייבים בהם.

הוגה ומעיין כתב:כעת תח"י התרגום. והוא:

הודיענו שענין של מקצת האומה, צריך להקבל על שאר האומה, כי הם מסרוהו אליהם. שהרי אנשי שושן הם החלק המועט מן האומה. וכך גם כל נבואה שהיתה בגלות, נבואת יחזקאל וחגי וזכריה ומלאכי וענייני דניאל וענייני עזרא ומה שכתבוהו בדברי הימים, שחלק מכל זה היה בארץ בבל וחלק מזה היה בארץ ישראל, ולא עוד אלא שחלק מזה לא היה אלא המעט מן האומה, מסרו אל השאר וחובה על השאר לקבלו, וקיבלוהו . וזו תשובה עצומה לחולקים על הרבניים ז"ל שאומרים שאין חובה לקבל מסורת, אלא מה שקבלה האומה בכללותה .

לא הרי הדיון בו עסקו הרס"ג והגאונים, כהרי הדיון של מחבר המאמר.
ובכלל, יש להעיר על הסתירה בין כותרת המאמר אשר מדברת על 'קהילות ישראל שלא היו באותו הנס', ואילו כותרות המשנה מדברות על 'יהודים שלא היו באותו הנס'.

המגילה עצמה העידה בפירוש כי היהודים בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה חוגגים את ימי הפורים. ברם, אלו מבני ישראל, או אלו אשר מייחסים את עצמם ככאלו, ובכל אופן אינם יהודים, כגון הכותיים יושבי שומרון שמייחסים א"ע לשבט אפרים, או אלדד הדני שיחס א"ע לשבט דן, וכן הפלשים שהתייחסו כך לפי מנהג ועדות הרדב"ז ומהריק"ש, הרי מיניה וביה להדיא הוחרגו ע"י בעל המגילה מקהילות היהודים אשר אמורים לנהוג ולקיים את קבלת ימי הפורים....

והשאלה שעולה היא כמובן, האם לפי ההלכה הנהוגה בימינו שייך יצור כלאים מוזר כזה, מי שמזהה א"ע כישראלי שאיננו יהודי.

הרב והקייס שרון שלום - שיודע גם לדבר ביידיש - מספר בשם רנ"א רבינוביץ שהתיר לו להסתמך על דעת יחיד שבשו"ע בכדי לקיים את מנהגי ההימנות של יהודי אתיופיה, ואילו הרב דניאל שפרבר נחרץ שבודאי אין שום משמעות לקבלת השו"ע בשביל יהודי אתיופיה ! וכמה הדברים עצובים וגם מבדחים, בערב יום הפורים.

וכמובן שספק זה מיישב את גם שאר ההנהגות המוזרות והמנוגדות להלכה עליהן ממליץ שרון שלום. שכן גם לא קבלו על עצמם את ה"הדר קבלוה בימי אחשורוש", וממילא עדיין קיים להם התירוץ של "מודעא רבה לאורייתא".

נהר שלום כתב:מאמר מעניין מאד, אבל מסקנתו שיש להסתפק אם יהודי אתיופיה חייבים בפורים מפני שמעולם לא קבלוה עליהם - וע"כ יקראו את המגילה בלא ברכה, תמוה מאד, וכי נאמר שהם פטורים גם מכל מצוות וגזרות דרבנן? פשוט שתקנות הסנהדרין חלות על כל היהודים גם על מי שלא היה בקשר עם שאר היהודים באותו הזמן.

לא דמי, כי גזירת חז"ל היה על כל כלל ישראל, משא"כ חג פורים קבלו רק היהודים, וברש"י פירש שרק גולי גלות יהודה נקרים יהודים, אבל מסתבר שכיון שאין הם קהילה בפני עצמה כיון שאין להם מסורה, לכן הם בכלל על הנלוים עליהם.

נזכר כאן ר"ש שלום וספרו "מסיני לאתיופיה". ובכן כדי שלא נזדקק להניח דברים בפיו, הרי דבריו בספרו.

חלמישצור כתב:נזכר כאן ר"ש שלום וספרו "מסיני לאתיופיה". ובכן כדי שלא נזדקק להניח דברים בפיו, הרי דבריו בספרו.

1.png

הפחד מהגויים יכול להיות סיבה להימנעות משמחה פורצת גבולות.
אבל לא הבנתי מדוע לא קיימו את מצוות היום באופן בסיסי.

חלמישצור כתב:נזכר כאן ר"ש שלום וספרו "מסיני לאתיופיה". ובכן כדי שלא נזדקק להניח דברים בפיו, הרי דבריו בספרו.

1.png

כנראה כדי להצדיק את הצדיק דמעיקרא, קובע שרון שלום ש"חג הפורים לא היה מוכר עד שלהי הבית השני" (רוצה לומר, וכמובן שגם האתיופים המקוריים והקדומים לא קיבלו אותו). ומאיפה לו חידוש זה, המנוגד לדברי הפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה: וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם"?
שמא יעלה לנו הרב חלמישצור גם את המקורות הממוספרים?

הרב מקדש מלך, לבקשתך, בהע' הרלוונטיות הוא מציין לספרו של הרמן, "מעגל החגים".

תודה רבה

אמנם הספר אינו תחת ידי, אבל לא נורא. מן הסתם (כרגיל בדברים כאלו) לא מתחיל ולא נגמר.

לפי זה, יש להם עדיין אפשרות ל"מודעה רבה"...

תרגימא כתב:לפי זה, יש להם עדיין אפשרות ל"מודעה רבה"...

אם אי פעם אמרו 'נעשה ונשמע'...

לגבי תענית אסתר, שמובא לעיל בקובץ של הרב שרון שלום שנהגו יהודי אתיופיה לצום שלושה ימים בחודש ניסן.
ראב"ע מביא את המנהג לצום שלושה ימים כמנהג "המכחישים" (שזה בד"כ הקראים).

ראב"ע א' אסתר ט, לא:
וטעם קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות – על דעת רבים: על יום תענית אסתר. והמכחישים אמרו כי על שלשה ימים שהתענו בניסן הכתוב מדבר, וכל ישראל ראויין להתענות כן תמיד.
ולפי דעתי שחכמינו ז"ל קבעו התענית יום הפחד, וטעם דברי הצומות – על הנזכרים בספר זכריה (זכריה ח':י"ט) שהן בתמוז ואב ותשרי וטבת. והטעם כי קיימו היהודים על נפשם לשמח בימי הפורים כאשר קיימו על נפשם ועל זרעם להתענות בימי אבלם כאשר הובקעה העיר ונשרף הבית. כי הנביא לא ציום שיתענו כאשר אפרש במקומו. ואנחנו חייבין שלא נסיג גבול ראשונים.

יש ע"ז מאמר בסיני, אינני זוכר איזה גליון.

לגופו של ענין, שמצות הפורים ישראל קבלו עליהם, רצו"פ מאמר מר' דוד הנשקה.

פעם שמעתי שכוש התנכי"ת היא אתיופיה (ואולי הכוונה גם לכל המדינות באזור שם כמו סודאן). ומהמגילה משמע שהיהודים היו מפוזרים בכל מלכות אחשוירוש. וא"כ יתכן שגם יהודי אתיופיה קיבלו עליהם את ימי הפורים.
ובכלל כמדומה שמהמגילה אנו למדים על התפשטות היהודים בתקופה קצרה יחסית, על פני אזורים גדולים.