פורום אוצר החכמה

דעת רוה"פ שבפרזים אומרים תחנון בט"ז ובמוקפין אין אומרים. השאלה היא בבן עיר שהלך לכרך בט"ז שאינו נוהג בפורים (כך מסתבר, שכן זה רק יום תשלומין, אם כי הפוסקים לא דיברו בזה), האם יאמר שם תחנון או לא? (במתפלל ביחיד ובמנין), וכשתמצי לומר שלא, דלא גרע מיש חתן בביהכנ"ס שאין הציבור אומרים תחנון, מה הדין במוקף שנסע לעיר ביום זה, האם כולם לא יגידו תחנון בגללו?

"הכל כמנהג המדינה". הוא בא בגבולם, הם לא באו בגבולו.

עני בן פחמא כתב:דעת רוה"פ שבפרזים אומרים תחנון בט"ז ובמוקפין אין אומרים. השאלה היא בבן עיר שהלך לכרך בט"ז שאינו נוהג בפורים (כך מסתבר, שכן זה רק יום תשלומין, אם כי הפוסקים לא דיברו בזה), האם יאמר שם תחנון או לא? (במתפלל ביחיד ובמנין), וכשתמצי לומר שלא, דלא גרע מיש חתן בביהכנ"ס שאין הציבור אומרים תחנון, מה הדין במוקף שנסע לעיר ביום זה, האם כולם לא יגידו תחנון בגללו?

אשמח לדעת באמת מי הם "רוב הפוסקים"

אברךפשוט כתב:

עני בן פחמא כתב:דעת רוה"פ שבפרזים אומרים תחנון בט"ז ובמוקפין אין אומרים. השאלה היא בבן עיר שהלך לכרך בט"ז שאינו נוהג בפורים (כך מסתבר, שכן זה רק יום תשלומין, אם כי הפוסקים לא דיברו בזה), האם יאמר שם תחנון או לא? (במתפלל ביחיד ובמנין), וכשתמצי לומר שלא, דלא גרע מיש חתן בביהכנ"ס שאין הציבור אומרים תחנון, מה הדין במוקף שנסע לעיר ביום זה, האם כולם לא יגידו תחנון בגללו?

אשמח לדעת באמת מי הם "רוב הפוסקים"

כל הפוסקים (שראיתי) מלבד דעת הגרש"ז אויערבך.

תודה. אכן מהעיון נראה שהגרע"י שבט הלוי והרב אלישיב כתבו או ספרו עליהם לומר תחנון, והגרשז"א (והרב שריה דבליצקי שנשאר בהכרעתו לא לומר בעקבות הגרשז"א) הורו שלא לומר.
לגבי הרשימה שאני ראיתי עדיין לא נראה לי שהייתי מגדיר את זה רוב הפוסקים, אבל אני מניח שעיינת בדבר יותר מהחיפוש הקל שעשיתי.
תודה רבה!

סקר: מה עשו אצלכם?
אצלנו לא אמרו [בשחרית ובמנחה בשתי בתי כסיות שהייתי].