פורום אוצר החכמה

נהגו העולם שלא לאכול קודם מעריב בסיום התענית ולא ידענו מקורם את אחינו נבקש לגלות

בפשוטו יסוד המנהג הוא משום שמתפללים מעריב קודם הזמן

במקום שבו אני מתפלל הכיבוד מוגש לקהל לפני תפלת ערבית, כדי שלא יחטפו את התפלה. [מלבד ביו"כ שמקדימים להתפלל ערבית]
כנראה שתשובתו של 'חבר', היא הנכונה.

כך נהגו בישיבת קלם, לאכול מעט תחילה, כדי שיוכלו להתפלל אח"כ מעריב במתינות גדולה.
מקורות לעובדה זו:
א. ספר תנועת המוסר ח"ב (מהד' ישנה עמ' 213 מהד' פלדהיים עמ' 174)
ב. ספר לקט רשימות למשגיח מלייקווד ימים נוראים עמ' קלו

וכך נוהגים בכו"כ קהילות חשובות.

במנהגי "החתם סופר" כתוב שבעל הח"ס נהג: "בתשעה באב אחרי צאת הכוכבים קודם תפלת ערבית שתה משקה קאפפע."

ומה עם הבדלה ?

(ובמיוחד בהאי שתא כשחל יו"כ בש"ק)

לא דובר על יו"כ אלא על שאר ימי תענית.

גם בת"ב יש לפעמים בעיה כשחל ת"ב במוצ"ש דאז מבדילין במוצאי ת"ב

ועל כך כאמור לא דובר.

לגופו של ענין אפשר להבדיל גם קודם ערבית
וכפי הנראה באמת אין טעם למנהג כי אם זה שנהגו להתפלל ערבית מבעו"י, ותו לא מידי

מותר להבדיל לכתחילה על היין לפני "אתה חוננתנו"?

כעין זה נוהגים שלא לטעום לפני תפילת מעריב וקריאת המגילה, למרות שמעכב משמעותית את הצום, וגם נכנס לפורים מעונה

מענין לענין מדוע בקידוש לבנה חייב לטעום קודם?
(אולי משום שלא יאה להקביל את המלך כשהוא מעונה?).

חשוב מאד:
שמעתי מחכם אחד שביו"כ עד שלא מבדילים יש דעות שתוספת יו"כ חלה מעצמה והשותה נכשל. יש לזכור כי מותר לכתחילה לשתות מים [ורק מים] לפני הבדלה, ולכן מי שלפני מעריב במוצאי יו"כ מרגיש צמא ורוצה להתפלל בישוב הדעת יכול לומר "ברוך המבדיל" [חייב לומר], ולשתות כמה שרוצה

למה א"א גם לאכול קצת שיהיה יישוב הדעת למעריב, ולא במרוצה כמנהג העוילם..? עד כמה שהוא הבדיל, הרי אינו בתענית כבר, ומה הפשרה של מים ולא שאר דברים?

למה א"א גם לאכול קצת שיהיה יישוב הדעת למעריב, ולא במרוצה כמנהג העוילם..? עד כמה שהוא הבדיל, הרי אינו בתענית כבר, ומה הפשרה של מים ולא שאר דברים?[/quote]

מה לא ברור? הבדלה היא על הכוס, ולפניה מותר רק לשתות ורק מים. כלום לא יותר. ומה שאמרתי שיגיד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" הוא כדי לצאת מתוספת יוה"כ שממשיכה מדאוריתא לכמה פוסקים עד שיבדיל [אפי' בפה].

פשוט וקל

מה שכתבו כאן כמה רבנים שנוהגים להתפלל ערבית במוצאי יוהכ"פ לפני הזמן (ומטעם זה אין נוהגים לאכול לפני ערבית)
א. לכאו' הדברים מפורשים נגד דברי המחבר סימן רצג שכתב שם: מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש. ובסעיף ג' שם: מי שהוא אנוס כגון וכו' יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ע"ש.
ב. עד כמה שזכור לי כרגע, המתפלל מעריב במוצאי שבת מבעוד יום שוב אינו יכול להמשיך עליו תוספת שבת, שהרי כבר אמר ברכו, ואתה חוננתנו, והרי ביוהכ"פ לדעת כל הראשונים עליו להמשיך תוספת יום הכיפורים, ולא יתכן כדבר הזה שיאמר ברוך המבדיל, ברכו, ואתה חוננתנו, ואח"כ ימשיך עליו תוספות יוהכ"פ.
ג. במידה ומתפלל ערבית לפני הזמן יש לו בעיה עם המלך הקדוש - דאפשר שגם אם המדובר בתפילת ערבית השייך למחר מ"מ הרי הוא עומד עדיין בימי דין ויתכן שצריך לומר המלך הקדוש.

תולעת ספרים07 כתב:מה שכתבו כאן כמה רבנים שנוהגים להתפלל ערבית במוצאי יוהכ"פ לפני הזמן (ומטעם זה אין נוהגים לאכול לפני ערבית)

לא שמת לב, אבל לא דובר על מוצאי יו"כ, כי אם על שאר הצומות

בספר איש ודורו שזה עתה הופיע על הגה"צ רבי מרדכי קופרמן זצ"ל מופיע שנהג לאכול קודם ורק אחר כך התפלל ביחידות! בכדי שתהא תפילתו מתוך ישוב הדעת

יאיר כתב:מותר להבדיל לכתחילה על היין לפני "אתה חוננתנו"?

בשש"כ מדייק מדברי המשנ"ב בשעה"צ שכל עוד לא הבדיל בתפילה אין הבדלה על הכוס מתירתו באכילה (כמובן שאם שכח בתפלתו לומר אתה חוננתנו כבר פרחה ממנו מצוה זו). הגר"ש וואזנר בשבט הלוי, לא מסכים עם זה ומבאר את דברי השעה"צ באופן אחר (אך דבריו של השעה"צ לכאו' נוטים יותר לאיסור, ויתכן שהרב וואזנר לא בא אלא ליישבם ואפי' בדוחק, אך מהם בנה פינה להתיר)

עמכם הסליחה שאין מ"מ תח"י.

שי אבי דוד כתב:בספר איש ודורו שזה עתה הופיע על הגה"צ רבי מרדכי קופרמן זצ"ל מופיע שנהג לאכול קודם ורק אחר כך התפלל ביחידות! בכדי שתהא תפילתו מתוך ישוב הדעת

הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זיע"א

חידושי מרן רי"ז הלוי

עמכם הסליחה שאין מ"מ תח"י.

או"ח סי' רצ"ט כן משמע במשנ"ב ס"ק א' בסופו ויעויין בשעה"צ ס"ק ה'. [ואף שמביא שהפמ"ג חולק משמש שבמשנ"ב בא להכריע כמ"א.]

במשנ"ב לא מפרש איסור אכילה לפני מעריב משום הבדלה בתפילה ואולי מפני שאסור לאכול לפני תפילת ערבית ולאו דווקא במוצ"ש.

במשנ"ב, מפורש איסור אכילה לאחר הבדלה בתפילה קודם הבדלה על הכוס!!!

סליחה אני התכונתי למו"מ אם מותר לאכול לאחר הבדלה על הכוס ולפני הבדלה בתפילה שע"ז הביא שיבר דיוק מהמשנ"ב והוא בסו"ס רצט ס"ק לה, אך לאכול אחר הבדלה בתפילה קודם הבדלה על הכוס מאן דכר שמיה ?

יאיר כתב:מותר להבדיל לכתחילה על היין לפני "אתה חוננתנו"?

למה לא ?
ומה עם שכח לומר "אתה חוננתנו" בחונן הדעת ונזכר אחר שאמר השם של ברכת חונן הדעת דפסקינן דאינו חוזר כיון דיבדיל על הכוס !!!

יש נושא נוסף בתענית אסתר קודם קריאת המגילה לקוראים בי"ד
שם יש שמקפידים מטעם מצווה דמגילה
אכן הדברים צ"ע דהאיסור הוא בכביצה וגם אז יעמיד שומר ומ"ש מכל תפילת מעריב
ויש בזה אריכות דברים וסתירות במשנ"ב לגבי כמה מצוות

שבטיישראל כתב:

יאיר כתב:מותר להבדיל לכתחילה על היין לפני "אתה חוננתנו"?

למה לא ?
ומה אם שכח לומר "אתה חוננתנו" בחונן הדעת ונזכר אחר שאמר השם של ברכת חונן הדעת דפסקינן דאינו חוזר כיון דיבדיל על הכוס !!!

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 449#p56985
ראייתך אינה ראיה משום שאני שאלתי על לכתחילה.
[במילים אחרות: מותר להבדיל לכתחילה לפני תפילת ערבית?].

שוב, איני רואה שום סיבה שלא יהי' מותר לעשות כן

כדי להבדיל על הכוס (לפני תפילת ערבית) צריך להדליק את הנר ולפני שמדליק הנר יהיה צריך לומר "ברוך המבדיל וכו'".
ומדברי הקיצוש"ע לכאורה משמע שלא ראוי לעשות כן לכתחילה ונסתפקתי בכך בדבריו לפני שנים וכך הוא כותב בסימן צו:

סעיף א':
"נוהגין שמאחרין תפלת ערבית, ובאמירת והוא רחום וברכו ממשיכין בנגון כדי להוסיף מחול על הקודש. בתפלת ערבית אומרים אתה חוננתנו, ואם שכח ולא אמר, אם נזכר קודם שאמר את השם מן הברכה, אומרו במקום שנזכר וגו' אומר וחננו וכו', אבל אם נזכר עד לאחר שאמר את השם גומר את הברכה חונן הדעת, ואינו חוזר שהרי יבדיל אחר כך על הכוס, רק שיזהר מאד שלא לעשות שום מלאכה ושלא יטעום כלום קודם שיבדיל על הכוס, ואם עשה מלאכה או טעם צריך לחזור ולהתפלל (ומי שאין לו כוס להבדיל עליו, ושכח לומר אתה חוננתנו יש לו דינים אחרים)."

ובסעיף ה' כותב:
"גם מלאכה אין לעשות קודם הבדלה, והנשים שצריכין להדליק נרות קודם הבדלה יאמרו תחלה "ברוך המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואם חל יום טוב ביום ראשון יסיימו המבדיל בין קודש לקודש".

האם לדעתו, מותר למי ששכח להבדיל בתפילה לומר "ברוך המבדיל וכו'" קודם שיבדיל על הכוס, כדי לעשות מלאכה או לא יעשה מלאכה עד שיבדיל
על הכוס ומישהו אחר ידליק בשבילו את הנר? (או שמא יברך בפה"ג ואח"כ ידליק הנר).