פורום אוצר החכמה

ראיתי באיזה ספר שהעץ שהכין המן ואח"כ נתלה עליו, היה מעץ הדעת.

מי מכיר?

אומנם כך דרשו רז"ל המן העץ ואמרו שכתוב במהר"ל אור חדש על חמישים אמה

תודה רבה.

ועתה מצאתי בספר הרוקח ריש הל' פורים:

נחש גרם שאכלו מעץ הדעת חטה (ברכות מ.), שבוקעת נ' אמה בארץ (ירושלמי ברכות ט, ב), [לכן] המן נתלה על [עץ] נ' אמה.

ועיין בילקוט שמעוני בפרשת בשלח עה''פ ויוריהו ה' עץ שכתב שם שהעץ הביא פרשנדתא מתיבת נח עיי''ש

ועיין בספר יערות דבש בדרוש ט שכתב וז''ל: הנה האר"י ז"ל דרש בהספדו למהרמ"ק כי יהיה באיש חטא משפט מות, פירוש
שיחסר טעם משפט מות, כי לא פעל רע ולמה ימות, ותלית אותו על העץ, מחמת עץ הדעת שגזר מיתה בשביל כך מת, וכך במרדכי היה צדיק כמשה בדורו, לא נמצא בו חטא להמיתו, ויעצו לו יועציו של המן לתלותו בחטא עץ הדעת, והיה שורשו להשיג חמשים שערי בינה כמש"ל, וזהו יעשו עץ גבוה חמשים אמה לתלותו עליו, ובזה ימצאו מקום לעורר דין על מרדכי ולגרום לו מיתה, ולכך רמזוחז"ל המן מהתורה מנין דכתיב המן העץ וכו' והיינו כמ"ש דהתכוון לתלות מרדכי על עץ הדעת, והוא גבוה חמשים אמה, ולהיות על ידי חטא אדם הראשון נאמר קוץ ודרדר תצמיח והיינו כי הוא ביקש להשיג שער החמישים, שהוא כתרן של אותיות וקוצן, המורה על גבוה מעל גבוה, לכך בקללה נאמר וקוץ ודרדר, ולכך עץ של המן היה ג"כ קוץ כמבואר במדרש ופיוט.

נוכחתי לדעת, כי מה שחיפשתי בהודעתי הראשונה, נתכוונתי לגליון עלים לתרופה (פ' צו תשע"א) בשם מדרש תלפיות, והנה ההעתקה:

אמנם כשיצאתי לחפש בפנים במדרש תלפיות, מצאתי בדפוס אחד גירסא "שהיה מעץ מעותד", ובדפוס אחר "מעץ הועד".

בדקתי בדפוס איזמיר תצ"ו (הנמצא באוצר) ושם הגירסא "מעץ ועד", ולהלן שם "שמעץ אשר" - דבר שאין לה פירוש.

אמנם ראה זה מצאתי בדפו"ר, קושטא ת"ף לערך (הנמצא בספרייה הלאומית, ורצוי להכניסו לאוצרנו הנפלא) "מעץ אטד"!, ולהלן שוב "שמעץ אטד"!:

ועתה שאלתי ובקשתי, אם נמצא באיזה דפוס של מדרש תלפיות הגירסא "מעץ הדעת"?

אגב, דברי המדרש תלפיות שהעץ גבוה חמשים אמה היה "מעץ אטד" (שהיא שם מין עץ קוץ) מקורו טהור להדיא במדרש (אסת"ר ט, ב) על הפסוק (אסתר ה, יד) וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ, מאיזה עצים היה אותו העץ, אמרו חכמים, בשעה שבא [המן] להכינו, קרא הקב"ה לכל עצי בראשית, מי יתן עצמו ויתלה רשע זה עליו וכו', באותה שעה אמר הקוץ לפני הקב"ה, רבש"ע, אני שאין לי על מה לתלות, אתן את עצמי ויתלה טמא זה, שאני נקרא שמי קוץ, והוא קוץ מכאיב, ונאה שיתלה קוץ על קוץ, וממנו מצאו ועשאו, וכיון שהביאוהו לפניו, הכינו על פתח ביתו, ומדד עצמו עליו, להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו, השיבתו בת קול, נאה לך העץ, מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית, ע"כ.

כותב כתב:אמנם ראה זה מצאתי בדפו"ר, קושטא ת"ף לערך (הנמצא בספרייה הלאומית, ורצוי להכניסו לאוצרנו הנפלא)

טרם יקראו...
הספר עלה בעדכון 10 עם עוד מאות ספרים מהספה"ל

בשורה טובה תדשן עצם!