פורום אוצר החכמה

ידוע שערי חומה המוקפות מימות יהושע קדושות טפי
ובגמ' סוף ערכין משמע דמהאי טעמא דינן שונה ויש דיני מכירת בתי ערי חומה

ועתה אבוא בשאלתי ואל עמי בבקשתי
הידוע אי מי הכותב שזהו טעם הקריאה בט"ו בפורים?

וידעתי בני ידעתי כי אף בחו"ל קוראים בט"ו במוקף מימות יהושע, אך מ"מ עומד אני בשאלתי.

ראה תוס' מגילה ג,ב ד"ה והתניא שסובר דלמ"ד דקדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל כרך שחרבו חומותיו אינו נחשב לעיר מוקפת חומה לענין מגילה. (וזהו כשיטתו בכל הסוגיא שם שדין כרכין דמגילה מיתלי תלי בדין בתי ערי חומה יעו"ש).
וכבר האיר בהגהות תפארת למשה (בסוף הגמ') שם דהא אפילו בחו"ל כרכין המוקפין קוראין בט"ו, עיי"ש מה שתירץ.
ומסתמא מדברים מזה עוד מפרשים שם
ועכ"פ שם הוא מקור הדבר.

יצויין שכל דין ירושלים בזה"ז תלי בנידון זה, שהרי ירושלים שהיתה בימי יהושע, כלו' עיר יבוס, הלא היא מה שנקרא היום עיר דוד, והיא לא נתקדשה בקדושה שניה לכאו', [ולכן אין בה דין ירושלים לאכילת קדשים ומעש"ש], וא"כ למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעת"ל יש לנהוג בה פורים בי"ד.

וכל זה מקופיא, בלי שעיינתי בסוגיות, ויתכן שיש כאן שגיאה.

למה לא נתקדשה בקדושה שניה?

כי היא היתה חרבה אז, ולא נבנתה מחדש בעליית עזרא.

למען ירושלים לא אשקוט....

לדעת הרמב"ם ורוב הראשונים (חוץ מהראב"ד) קדושת ירושלים והמקדש לא פקעה מעולם, ולא היו צריכים כלל לקדושה שניה. ולכן אין פודים מע"ש בירושלים.
ואכילת מע"ש (וקדשים) תלויה במזבח קיים ולכן אף שירושלים בקדושתה אי אפשר לאכול.

לבד דברי א"ס הברורים, [ר"מ בה"ב ו' ט"ז]
מנין לך שלא היה ישוב שם בבית שני.
ישנה כתובת ידועה על בית כנסת שהיה שם אך זה קשור לאשכול של ח"ב על ביה"כ חוץ לעיר.
לעצם הנידון עי' ביאור הגר"א תרפ"ח סק"ב שמבואר דמדמה אהדדי.

רבינו אי"ס ואליהו

יישר כח ששיברתם
באמת יצאו דברי מגומגמים והעידו על בורותי כי רבה.

אבל בעיקר דברי אי"ס שטען שהרי כתב הרמב"ם שקדושת ירושלים והמקדש לא פקעה, נראה דאין זה עניין לתורת עיר מוקפת חומה לעניין מגילה לדעת התוס', שהרי אף שקדושת ירושלים לא פקעה מ"מ קדושת א"י פקעה אף בירושלים, ולכן לא חייבים בה בתרומות ומעשר.
והרי הנידון של קדושת ערי החומה אינו שייך לקדושת ירושלים המסויימת כמובן, אלא הוא דין כללי בכל ערי ארץ ישראל, ובזה קאמרינן דכל שנחרב קודם עליית עזרא לא נתקדש שוב ואינו חשיב בן כרך לפורים.

אכן מה שתפס עלי אליהוא
לא אדע מה להשיב לו
דבודאי גרו בימות בית שני בעיר התחתונה (מחוץ לחומה הדרומית של ימינו), אבל היה מונח בזכרוני שזה היה בחלק העליון של העיר התחתונה, שהוסיף שלמה על ירושלים, מה שנקרא בימינו גבעת העופל וכן בהר ציון שהוסיף דוד כמדומה, אבל לא בעיר דוד עצמה, שהיא היא יבוס שמימות יהושע בן נון, שהיא נשארה חרבה בזמן הבית השני.
אבל ניסיתי להזכר ממי שמעתי דבר זה, ולא עלתה בידי,
ומכיון שאין כלי זייני (אוצר המנוצר) עלי
נאלצתי להעזר במנועי החיפוש הכלליים
ולא מצאתי שום איזכור לקביעה זו שכתבתי.
[אני זוכר שמישהו אמר לי שהמשמעות ההלכתית היחידה שנותרה היום לעיר דוד היא בזה שהיא הקובעת לענין מגילה בט"ו מכיון שהיא לא נתקדשה שנית (והיינו כמובן כדעת הראב"ד שהזכיר אי"ס). אבל לפי איך שאני מכיר את עצמי זה יכול להיות בהחלט איזה הגיג של מדריך הטיולים בעיר דוד...].
בקיצור, כנראה שהכל המצאת זכרוני הכוזב
אבל בכל זאת אמתין לאוצר המחודש והמעודכן שאקבל בעז"ה בקרוב
ואנסה למצוא מזור למכתי.

ראה שפת אמת על התורה (פורים תרל"ה) שמקשר דין קריאת המגילה במוקפין לקדושתה, ז"ל:
'מוקפין נראה שחשובין יותר. כי עיר המוקפת חומה בעת מלחמת יהושע הי' תחת קליפה יתירה ממלכי כנען. וזה סימן שיש בה קדושה יתירה. לכן כשנכבשה הארץ הי' בעיר המוקפת חומה קדושה יתירה. כדאיתא עשר קדושות הן. ולכן כיון שניצולו היהודים המוקפין ולא נתעורר קליפת העיר ע"י המן וסייעתו הוא שמחה יתירה'.

היא שיחתי כתב:ידוע שערי חומה המוקפות מימות יהושע קדושות טפי
ובגמ' סוף ערכין משמע דמהאי טעמא דינן שונה ויש דיני מכירת בתי ערי חומה

ועתה אבוא בשאלתי ואל עמי בבקשתי
הידוע אי מי הכותב שזהו טעם הקריאה בט"ו בפורים?

וידעתי בני ידעתי כי אף בחו"ל קוראים בט"ו במוקף מימות יהושע, אך מ"מ עומד אני בשאלתי.

עיין בספר "זכרון בספר" עמ"ס מגילה [לר"ש קוידר - נמצא באוצר].

אברהם כתב:אבל בעיקר דברי אי"ס שטען שהרי כתב הרמב"ם שקדושת ירושלים והמקדש לא פקעה, נראה דאין זה עניין לתורת עיר מוקפת חומה לעניין מגילה לדעת התוס', שהרי אף שקדושת ירושלים לא פקעה מ"מ קדושת א"י פקעה אף בירושלים, ולכן לא חייבים בה בתרומות ומעשר.
והרי הנידון של קדושת ערי החומה אינו שייך לקדושת ירושלים המסויימת כמובן, אלא הוא דין כללי בכל ערי ארץ ישראל, ובזה קאמרינן דכל שנחרב קודם עליית עזרא לא נתקדש שוב ואינו חשיב בן כרך לפורים.

עתה ראיתי את הדברים, אבל כמונח בזכרוני הנוסח בראשונים שלענין ירושלים לא בטלה קדושה ראשונה, (אולי כי אי אפשר לקדושת ירושלים בלא קדושת אר"י)

כוונתך שמה שגדל בירושלים חייב בתרומות ומעשרות אף בזמן שבשאר א"י תו"מ דרבנן?

מעשרות בלא"ה דרבנן לפי שאין רוב יושביה עליה, כדברי הרמב"ם וכמובא בשו"ע.

הגרצפ"פ אכן יצא לחדש דבירושלים להרא' דהטעם דבזה"ז תרומ"ע דרבנן משום דבטלה קדושת הארץ דירושלים שאני וכבר נתוכחו עמו דהם תרי קדושות שאינם שייכות זל"ז

בכרם ציון? כנראה שמשם זכרתי את זה, נ"ל שגם בהר הקודש של הגאון הירושלמי שפירא (שכחתי שמו, ששחל"ח לפני איזה זמן, מדבר ע"ז) אבל כאמור בלא"ה אין בזה כ"כ נפק"מ שהרי קי"ל כהרמב"ם דגם לתרומ"ע בעינן רוב יושביה עליה

איש_ספר כתב:בכרם ציון? כנראה שמשם זכרתי את זה, נ"ל שגם בהר הקודש של הגאון הירושלמי שפירא (שכחתי שמו, ששחל"ח לפני איזה זמן, מדבר ע"ז) אבל כאמור בלא"ה אין בזה כ"כ נפק"מ שהרי קי"ל כהרמב"ם דגם לתרומ"ע בעינן רוב יושביה עליה

הג"ר משה נחום זצ"ל, חיבר בנוסף גם ספר משנת כסף על שמיטת כספים.

איני מונח בעניין כלל
אבל יש להסתפק לפי שיטת התוס' דקריאת כרכין תליא בקדושת הארץ
האם מהניא היתר מכירה למ"ד יש קניין להפקיע
לגרום שיקרא בי"ד...