קונטרס נעימת המגילה - אוצר פירושים וביאורים נפלאים <להורדה>

[איש_ספר]

נתקבל בתיבת הניהול.
נתחבר ע"י הרה"ג רא"ז פרידמן שליט"א.
הרהמ"ח ישמח לקבל הערות וביקורת מכל סוג שהוא.

נעימת.pdf

(1.27 MiB) הורד 812 פעמים

[חיימקה]

ייש"כ גדול
קראתי מעט החכמתי הרבה

[נאשער]

הוא כותב בהקדמתו תי' המהרמ"ש למה לא היה כלי זמר.
יש איזה תירוץ מהמנות הלוי הרה"ק ר"ש אלקבץ ע"ז, אני מצליח להיזכר, וזה השלמה יפה לנכתב?

[בגולה]

הוא כותב בהקדמתו תי' המהרמ"ש למה לא היה כלי זמר.
יש איזה תירוץ מהמנות הלוי הרה"ק ר"ש אלקבץ ע"ז, אני מצליח להיזכר, וזה השלמה יפה לנכתב?

הענין כבר נידן בבית מדרשנו - כאן: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=8577&p=77036&hilit=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94#p76409

[ויש לומר]

הקונ' הוא הפלא, מלא ענינים יקרים, ועל הרבה דברים שנידונים כאן בפורמי האוצר יש הוספות, ולאשר יום הפורים ממשמש ובא אכתוב רק הערה אחת, כ' שם בקונ' נעימת המגילה עמ' נ"ז

יש לציין חידוש פלא מה שראיתי ברש"ש שכ' לולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש והוא שכששולח אחד לחבירו קיימו שניהם הנותן והמקבל מצות משלוח מנות, כיון שע"י שניהם נעשתה המצוה, והכי דייק לישנא דקרא ומשלוח מנות, ולא קאמר לשלוח מנות

, והנה אף שהרש"ש כ' שהוא 'דבר חדש', כבר כ' כעינ"ז בדברי הב"ח סי' תרצ"ה לבאר דברי הגמ' מגילה ז' ע"ב מחלפי סעודתייהו להדדי, ופרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חבירו עמו, והב"י שם נתקשה בזה, וכ' הב"ח

כיון דטעם משלוח מנות הוא כדי שהיא שמח ושש עם אוהביו וריעיו ולהשכין ביניהם אהבה ואחוה וריעות, א"כ אם הסועד יחד עם חבירו ורעהו, הרי הם בשמחה ובטוב לב משתה יחד, ופטורים הם מעתה מחיוב משלוח מנות

, וצל"ע אי כוונת הב"ח גם למעשה, או רק לפרש דברי רש"י, [ועי' גם במג"א שהעתיק שי' רש"י להלכה למעשה, אך יש לו פי' אחר בדבריו, שהכוונה רק למי שלא הכין כלום לעצמו עי"ש]

[נוטר הכרמים]

הקונ' הוא הפלא, מלא ענינים יקרים, ועל הרבה דברים שנידונים כאן בפורמי האוצר יש הוספות, ולאשר יום הפורים ממשמש ובא אכתוב רק הערה אחת, כ' שם בקונ' נעימת המגילה עמ' נ"ז

יש לציין חידוש פלא מה שראיתי ברש"ש שכ' לולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש והוא שכששולח אחד לחבירו קיימו שניהם הנותן והמקבל מצות משלוח מנות, כיון שע"י שניהם נעשתה המצוה, והכי דייק לישנא דקרא ומשלוח מנות, ולא קאמר לשלוח מנות

, והנה אף שהרש"ש כ' שהוא 'דבר חדש', כבר כ' כעינ"ז בדברי הב"ח סי' תרצ"ה לבאר דברי הגמ' מגילה ז' ע"ב מחלפי סעודתייהו להדדי, ופרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חבירו עמו, והב"י שם נתקשה בזה, וכ' הב"ח

כיון דטעם משלוח מנות הוא כדי שהיא שמח ושש עם אוהביו וריעיו ולהשכין ביניהם אהבה ואחוה וריעות, א"כ אם הסועד יחד עם חבירו ורעהו, הרי הם בשמחה ובטוב לב משתה יחד, ופטורים הם מעתה מחיוב משלוח מנות

, וצל"ע אי כוונת הב"ח גם למעשה, או רק לפרש דברי רש"י, [ועי' גם במג"א שהעתיק שי' רש"י להלכה למעשה, אך יש לו פי' אחר בדבריו, שהכוונה רק למי שלא הכין כלום לעצמו עי"ש]

ראיתי היום את דברי הרש"ש בקונטרס אחרון לטורי אבן, וגם את דברי הב"ח, ואף שהצליל דומה, הרעיון שונה לגמרי. בדברי הב"ח כתוב חידוש קטן, שהיות ומטרת משלוח מנות הוא ריבוי אהבה וריעות, זה מתקיים בשופי ע"י אכילה בצוותא, וא"צ שדווקא ישלח לו מנות, ולכן במקרה כזה הוא פטור מלקיים משלוח מנות.

וביתר ביאור, המשלוח מנות הוא ענף מהמשתה ושמחה, ששולח מסעודתו לחבירו, ואם אוכל יחד עמו, מה צריך יותר מזה.

בדברי הרש"ש כתוב חידוש עצום בדין משלוח מנות, שישנו קיום דין משלוח מנות גם ע"י המקבל בכך שהוא מקבל את המשלוח, ומשכך הוא נפטר מלשלוח בעצמו, וזה דבר שלא מצאנו לו חבר, וכמו שציין הרש"ש בעצמו, שזה נגד גדולי הפוסקים!!!