היא שיחתי כתב:כן שמעתי להקשות על המבואר בפרקי דר"א דעץ שתלו בו המן מקודש הקדשים היה
הבונה כתב:היה תמוה לי כיצד מגיע עץ לבית קה"ק?
[טו] וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים: [טז] וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּותֵי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: [יז] וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי: [יח] וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים ופְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה.
בברכה המשולשת כתב:אבל לא עצים של חמישים אמה
מיללער כתב:בענין התלייה של המן, יש בתרגום אסתר דברים ארוכים בעצת זרש אשתו למה בחרה דוקא להרגו בתליה ולא בדברים אחרים, ומנתה כל מיני מיתות משונות שכבר ניצלו ממנה גדולי ישראל כמו משה מחרב פרעה, דוד מסקילת גליית הפלשתי, חנניה מישאל ועזרי' מכבשן האש ודניאל מגוב האריות וכו' אבל מתלייה לא נמצא מי שניצול הימנה.
ומסיים התרגום את דברי זרש: אלא צליבא רבא אתעבד ליה ועל בבא דביתיה דמיה ישתפך, קומתיה תתרמי על צליבא ויחזון יתיה כל יהודאי.
לפי דברי התרגום עשה המן והכין את התלייה על שער ביתו של מרדכי ולכאורה הדבר צריך ביאור, למה דוקא שם. עפ"י הפשט אפשר לומר עפ"י דרכו של הגר"א פירש שלכן עשה את העץ גבוה חמשים אמה, שרצה שיתראה העץ מבית המלך שכשיהיה בבית המלך יוכל להראות את אחשורוש את התלייה, ואינו דומה שמיעה לראייה. ולפי"ז נכונים דברי התרגום, שהרי מרדכי יושב בשער המלך ולכן דוקא שם על פתח ביתו יעשו העץ, כדי שיתראה העץ מבית המלך.
"העץ נתון לך, הכונה דאמרו רז"ל דלקח עץ מבית המקדש והכין העץ למרדכי, ואפשר דיען הוא כתב בשטר שהוא עבד של מרדכי דאם ימרוד בו יתנסח אע מביתיה וזקיף יתמחא עלוהי (היינו, דאם ימרוד במרדכי, יעקר עץ מביתו של המן ויתלה עליו). בההוא פחדא הוה יתיב ובקש עץ שאינו שלו. אכן רוה"ק אומרת העץ נתון לך והרי הוא שלך, ויתקיים מ"ש בשטר וכמשפטך אתה חרצת. וזהו כונת התוספתא אשר הכין לו - תנא לו הכין, כלומר דבהכנה זו הוציאו לחולין וקנאו להיות שלו, ויתקיים מ"ש בשטר שכתב על עצמו".
ונמצא אם כן שאף אם היה קדושה על עצי קודש הקדשים, מכל מקום כאשר השתמש המן בעץ למדוד עצמו ולהראות עבדיו כיצד יתלה מרדכי, אם כן יצא העץ לחולין, וכיון שכן תו ליכא בו איסור מעילה, ושפיר יכול היה מרדכי לתלות את המן עליו."וכיון שהביאוהו לפניו, הכינו על פתח ביתו ומדד עצמו עליו, להראות עבדיו היאך יתלה מרדכי עליו" (אסת"ר, שם).
"ולדעתי לא קשיא, דהא המלך אמר תלוהו עליו דהיינו על העץ שהכין למרדכי, וכיון דאין איסור בדבר אלא משום לאו אורח ארעא שפיר היו יכולין לקיים מצות המלך בזה".
בברכה המשולשת כתב:אבל לא עצים של חמישים אמה
היא שיחתי כתב:בברכה המשולשת כתב:אבל לא עצים של חמישים אמה
הכרחי שהיה עץ אחד ארוך? אולי חוברו כמה? יעשו עץ גבוה חמישים אמה היינו יחברו כמה עצים יחדיו
הוגה כתב:כולם מביאים בזה נפלא, משו"ת יד אליהו לר' אליהו מלובלין (סי' נ', נדפס תע"ב), ע"פ הגמ' בע"ז ס"ב ע"א ובאו בה פריצים וחיללוה, שכלי קודש שנשתמשו בהם זרים כיון שפרצום נעשו חול,
לפי"ז המן נענש מדה כנגד מדה, שהוא סבר בדעתו להכשיל בזה את ישראל במשתה אחשורוש, וג"כ סבר להכשיל את מרדכי ולתלות אותו על עץ שיש בו משום מעילה,
אבל הוא לא ידע שכיון שבאו גוים - הוא עצמו בהכנתו, באמת פקע קדושתייהו, ונענש בזה עצמו ותלו אותו על אותו עץ - רק בגלל שהכין והיה מותר...
ופירש בזה יפה, מה שאמרו במד"ר: "לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו - תנא לו הכין", והיינו כנ"ל, דההכנה של המן הועילה לו להמן לתלות אותו עצמו, כי אילו לא היה מכין לא היו תולים אותו משום מעילה...
היא שיחתי כתב:בברכה המשולשת כתב:אבל לא עצים של חמישים אמה
הכרחי שהיה עץ אחד ארוך? אולי חוברו כמה? יעשו עץ גבוה חמישים אמה היינו יחברו כמה עצים יחדיו
יעשו עץ גבוה חמשים אמה והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה, אלא קורה שהיתה בתוך ביתו לפי שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא ונטל נסר אחד מתיבותא של נח שהיה ארכו של נסר חמשים אמה שעשה הקב"ה זכרון בעולם שידעו דורות העולם שבא מבול לעולם שכן כתיב זכר עשה לנפלאותיו
מיללער כתב:בענין התלייה של המן, יש בתרגום אסתר דברים ארוכים בעצת זרש אשתו למה בחרה דוקא להרגו בתליה ולא בדברים אחרים, ומנתה כל מיני מיתות משונות שכבר ניצלו ממנה גדולי ישראל כמו משה מחרב פרעה, דוד מסקילת גליית הפלשתי, חנניה מישאל ועזרי' מכבשן האש ודניאל מגוב האריות וכו' אבל מתלייה לא נמצא מי שניצול הימנה.
ומסיים התרגום את דברי זרש: אלא צליבא רבא אתעבד ליה ועל בבא דביתיה דמיה ישתפך, קומתיה תתרמי על צליבא ויחזון יתיה כל יהודאי.
לפי דברי התרגום עשה המן והכין את התלייה על שער ביתו של מרדכי ולכאורה הדבר צריך ביאור, למה דוקא שם. עפ"י הפשט אפשר לומר עפ"י דרכו של הגר"א פירש שלכן עשה את העץ גבוה חמשים אמה, שרצה שיתראה העץ מבית המלך שכשיהיה בבית המלך יוכל להראות את אחשורוש את התלייה, ואינו דומה שמיעה לראייה. ולפי"ז נכונים דברי התרגום, שהרי מרדכי יושב בשער המלך ולכן דוקא שם על פתח ביתו יעשו העץ, כדי שיתראה העץ מבית המלך.
הוגה כתב:כולם מביאים בזה נפלא, משו"ת יד אליהו לר' אליהו מלובלין (סי' נ', נדפס תע"ב), ע"פ הגמ' בע"ז ס"ב ע"א ובאו בה פריצים וחיללוה, שכלי קודש שנשתמשו בהם זרים כיון שפרצום נעשו חול,