פורום אוצר החכמה

התמיהה ברורה, "על כן קראו לימים האלה פורים, ע"ש הפור", מה עקרוני בזה בגזירת המן בכך שהפיל פור, וגם אם כן מדוע לא נקרא ככל הניסים על שם ההצלה והישועה, אלא על שם ההוה אמינא והגזרה.
וכבר תמה בזה בבני יששכר (חודש אדר מאמר ד'), והאריך.
וכאן בדיון על "פורים באמסטרדם" הובאה תשובה יפה בשם השירת דוד לר"ד הקשר זצ"ל, מצד שפור מסמל על מקריות, וענינו של פורים ומגילת אסתר לגלות שכל זה בעצם נס והשגחה.
וגם ר' צדוק הכהן בפרי צדיק כתב לבאר את הפסוק "הפיל פור הוא הגורל":
פרי צדיק:
"המן מתחילה הטיל גורל שהיה סומך על המקרה, שזה קליפת עמלק דכתיב (דברים כ"ה, י"ח) אשר קרך, לתלות הכל במקרה. ובמדרש רבה (אסתר רבה ח', ה') על פסוק (אסתר ד', ז') את כל אשר קרהו בן בנו של קרהו בא עליכם וכו'
וזה שנאמר הפיל פור הוא הגורל, ולפשוטו דפור לשון פרסי ומתרגמו הוא הגורל וכמו שכתב האבן עזרא הוה ליה לומר הוא גורל בלא ה'?
אבל המכוון, שבאמת בעכן או בחלוקת ארץ ישראל שהיה יהושע המטיל גורל בודאי היה הגורל מעתיקא קדישא, מה שאין כן כאן דהמן היה המטיל גורל אמר הכתוב הפיל פור שהוא רצה להעמיד הדבר על מקרה, אבל באמת הוא הגורל בה' הידיעה, הגורל הידוע מעתיקא רצון העליון, שבאמת נהפך פור המן לפורינו".

נודה אם יהיו מחכמי הפורום שיש להם ספרי מחשבה או ביאורים למגילה, או רעיונות יפים מעצמם, לבאר שם החג, הנראה תמוה מבחינה ראשונה.

נראה שה"פור" היה תחילת הנס, שאם לא היה עולה בדעתו של המן לעשות פור, היה הורג את כל היהודים בו ביום שקיבל מאחשוורוש את העם לעשות בו כטוב בעיניו, ולא היה שהות בידי מרדכי ואסתר לבוא אל המלך ולפעול להשיב את גזירת המן כמו שהיה לבסוף. ונמצא דעיקר ותחילת הנס הוא ה"פור, שמשום מה (ומאת ה' הייתה זאת) החליט המן להפיל. וע"כ קראו לימים האלו פורים ע"ש הפור.

ישנו מאמר מעניין בנושא זה בס' היובל לר"מ שפירא מלובלין (קיים באוצר) עמ' קסז, בשם "פורים", מאת ר' יהודה ל' גרויברט, מי יכול להעלות?

ואם בפורים עסקינן, לכאורה קשה 'פורים' למה נקרא בלשון רבים. אכן יתיישב בפשיטות על פי מה שכתב היערות דבש שהמן עשה שני גורלות, אחד על החדשים והשני על ימי השנה, ובשניהם עלה 'אדר' - 'י"ג אדר'.

ראה בשפת אמת פורים תרל"א, בייוב ב' הקושיות

ועיין בדרשות חתם סופר דף ר"ה דמבואר מדבריו דהטעם שנקרא פורים היא לקיים ונוהפוך היא דהיינו היפך מחשבת המן הרשע שכתב וז"ל: אבל
כי המן חשב לאבד כל היהודים, ולא ישאר זכר בעולם וחשש דלאחר זמן, לא ידעו מה
פעל ועשה בעולם, כי לא יזכר שמם עוד, ע"כ גזר שיקראו שם הימים גורלות בלשון הקודש
ע"ש שהיתה אומה בעולם, שדברה בזה הלשון ונעקרה ע"י המן כך חשב, וזהו
שאמר לעיל מיני' כי המן בן המדתא, חשב על היהודים לאבדם והפיל פור
הוא הגורל להומם ולאבדם, פי' על שחישב לאבדם ע"כ הפיל פור, ואמר הוא
הגורל שלא להזכיר פור לשון פרסי, אלא גורל לה"ק, והיינו דכתיב הוא הגורל
לפני המן, שהוא גזר לומר שם גורל וע"כ כשנהפוך הוא, והשיבו לו גמולו
בראשו, קראו לימים האלה ימי פורים, במקום שהוא רצה לקרותם ימי גורלות,
נקראים ימי פורים, ואולי היינו תמחה זכר עמלק, לא תשכח, כשנזכה למחות
זכר עמלק, ולא ישאר לו שם ושארית בעולם, מצוה לעשות שום זכר שלא
נשכח מה שהיה עכ"ל

גם בהליכות שלמה לגרשז"א עמ' שלב בהערה עסק בשאלה זו, עיי"ש

ביאור נפלא לכך עיין ב'לקוטי שיחות' - מהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל - ח"ו עמ' 189 ואילך.

עיין אוהב ישראל לשבת זכור

עיין ביערות דבש דברים נפלאים בענין זה.