פורום אוצר החכמה

אשתי שאלה אותי הרי יש מ"ד שחטא אדם הראשון היה ביין (חוה סחטה ענבים ועשתה מזה יין לאדם הראשון)

והרי באכילת (שתיית) אדם הראשון את היין נכנסה בו דעת להבחין בין טוב לבין רע

והרי בפורים היין גורם את ההיפך שזה עד דלא ידע בין ארור המן כו'

איך הדברים מסתדרים?? לי לא היתה תשובה ברורה בענין.

לא הבנתי את השאלה.
מה הבעיה לומר שהוא לא שתה כמות שמשכרת? כמות כזאת כן מביאה לדעת. לא?

בסנהדרין ע.
רב כהנא רמי: כתיב תירש וקרינן תירוש, זכה - נעשה ראש, לא זכה - נעשה רש. רבא רמי: כתיב +תהלים ק"ד+ ישמח וקרינן ישמח, זכה - משמחו, לא זכה - משממהו. והיינו דאמר רבא: חמרא וריחני פקחין.

וברש"י:
זכה - כלומר אם זכה וידע להזהר בעצמו מלשתות יותר מדאי - משמחו, שמפקח את הלב.
פקחין - עשאוני פקח.

ובגמ' שם מובא המ"ד שחטא אדה"ר ביין, יעוי"ש שסברתו רק שהיין מביא יללה לעולם [וברש"י], וברמ"ה שהוא הנהגה של העולם שיין מביא קללה, ויש בזה במהר"ל]

לגבי ההשוואה שם לנח צ"ל שהמכוון שהיה צריך להיזהר ביותר מחמת הנהגה זו שביין להביא קללה, אך אין כאן השוואה בתופעה שמהיין, שהרי אכן אדה"ר לא השתכר

יוסףלוי כתב:לא הבנתי את השאלה.
מה הבעיה לומר שהוא לא שתה כמות שמשכרת? כמות כזאת כן מביאה לדעת. לא?

כי לפי זה יצא שאם הוא היה שותה יותר מכמות משכרת אז הוא לא היה מקבל דעת וזה לא מסתבר

נויירא כתב:בסנהדרין ע.
רב כהנא רמי: כתיב תירש וקרינן תירוש, זכה - נעשה ראש, לא זכה - נעשה רש. רבא רמי: כתיב +תהלים ק"ד+ ישמח וקרינן ישמח, זכה - משמחו, לא זכה - משממהו. והיינו דאמר רבא: חמרא וריחני פקחין.

וברש"י:
זכה - כלומר אם זכה וידע להזהר בעצמו מלשתות יותר מדאי - משמחו, שמפקח את הלב.
פקחין - עשאוני פקח.

ובגמ' שם מובא המ"ד שחטא אדה"ר ביין, יעוי"ש שסברתו רק שהיין מביא יללה לעולם [וברש"י], וברמ"ה שהוא הנהגה של העולם שיין מביא קללה, ויש בזה במהר"ל]

לגבי ההשוואה שם לנח צ"ל שהמכוון שהיה צריך להיזהר ביותר מחמת הנהגה זו שביין להביא קללה, אך אין כאן השוואה בתופעה שמהיין, שהרי אכן אדה"ר לא השתכר

אז למסקנה התרוץ הוא שלמ"ד שחטא אדה"ר היה ביין פרושו של דבר שיין הוא תמיד שלילי ולפי אותו מאן דאמר אין מצוה להשתכר בפורים?? (אם לא, אז מה התרוץ למסקנה)

לא הבנתי כוונתך, התירוץ הוא שתלוי כמה שותים, כמפורש שם בגמ' וברש"י
בנוסף מבואר שם שגם כשבא לשתות מעט, יזהר לא לשתות יותר מדי!!!, וזה היה המסר לנח

לגבי פורים נושא לכשעצמו

נניח ששותים הרבה, אז לפי אותו מאן דאמר אי אפשר להגיע למצב של זכה נעשה ראש??

וכי זה תלוי בכמות או בצורה שבה שותים?

גם נראה שפורים וחטא אדם הראשון זה אותו ענין

הקשר בין פורים לעץ הדעת מפורש בדברי חז"ל "המָן מן התורה מניין?... המִן העץ".
יש שכתבו ששתיית היין בפורים באופן של "דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן", שאינו מבדיל בין טוב לרע - הוא תיקון לחטא עץ הדעת שעניינו הידיעה בין טוב לרע.

ידידי היקרים, לא הבנתי מה המו"מ בנידון?!

לאותם ענבים הייתה סגולה מיוחדת משום שגדלו על עץ הדעת. גם אם מיד בשתייתו, השתכר אדה"ר, הדעת של עץ הדעת נכנסה בו להבחין בין טוב לרע.