תורה תמימה כתב:אולי יש לחלק בין אורז לתבלין
כתבתי בלי לעיין במקורותיו של המ"ב כלל רק לחדד את הנושא
מה שנכון נכון כתב:תורה תמימה כתב:אולי יש לחלק בין אורז לתבלין
כתבתי בלי לעיין במקורותיו של המ"ב כלל רק לחדד את הנושא
אין זה החלוק. הפר"ח הוא בסימן תנג וקאי אאורז. וע"ע במחה"ש תנג סק"ד ותנה סק"יז.
מה שנכון נכון כתב:
ובאמת שגם לענין קטניות לא יצאנו מידי סתירה, דיעוין במ"ב סימן רח ס"ק מג מז ובבשעה"צ סק"מה שפסק לענין ברכת המזון על תערובת דגן עם דוחן וקטניות [דגם בזה השיעור שיהיה בתערובת כזית דגן בכא"פ] שצריך לאכול את כל הפרס. וצ"ע לישב ד"ז עם מש"כ בסימן תנג, דלכאורה שם פת לענין מצה ובהמ"ז שוה.
היא שיחתי כתב:מה שנכון נכון כתב:בקושיה זו השנית כמדומה מתרצים דבברכות ליכא לדין טעם כעיקר וממילא לא שייך נהפך ובעי לאכול לכולה כזית
עי' שלמי ניסן ברכות בשם הגרח"ק שליט"א ועי' פמ"ג במ"ז רי"ס רב
מה שנכון נכון כתב:היא שיחתי כתב:מה שנכון נכון כתב:בקושיה זו השנית כמדומה מתרצים דבברכות ליכא לדין טעם כעיקר וממילא לא שייך נהפך ובעי לאכול לכולה כזית
עי' שלמי ניסן ברכות בשם הגרח"ק שליט"א ועי' פמ"ג במ"ז רי"ס רב
לא הבנתי מה ענין טעם כעיקר לכאן, דלא באנו להחשיבו לפת רק משום שיש בו טעם דגן אלא משום שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, והשאלה אם שיעור חשוב זה נותן שם פת לכל התערובת וע"כ סגי לאכול כזית ממנה, או שרק לחלק הדגן שמעורב יש דין פת וממילא צריך לאכול את כל הפרס.
ובכל אופן לדבריך יצא שעל מצה זו יברך מזונות ועל המחיה ואעפ"כ יצא בה ידי מצות מצה, והוו תרתי דסתרי כמבואר במ"ב סימן תסא סעיף ד. [אם לא נדחוק דמצות מצה מיחשיב ליה כקביעת סעודה על פהב"כ, וכ"ז לא נראה לענ"ד].
היא שיחתי כתב:כל הנושא שלא יצטרך לאכול כל הכזית דגן, הוא משום פלוגתת ראשונים, האם דגן המעורב באורז הוא משום דין גרירה או משום דין טעם כעיקר ונהפך, והיא סוגיא ארוכה בחלה
אין כזה דבר סתם 'נותן שם פת', זה לא עובד ככה, דעת הרמב"ן בהל' חלה דהוא משום גרירה ודעת ר' חיים כהן משום טעם כעיקר ונהפך וכמדומה הרא"ש מביא הפלוגתא
כמדומה שכל מצה היא מזונות משום פהב"כ לשיטה של נכסס, וזה רק משום שמחשיבים את זה בפסח לעיקר הלחם, הרבה פוסקים מחזיקים שכל השנה יברך מזונות
מה שנכון נכון כתב:היא שיחתי כתב:כל הנושא שלא יצטרך לאכול כל הכזית דגן, הוא משום פלוגתת ראשונים, האם דגן המעורב באורז הוא משום דין גרירה או משום דין טעם כעיקר ונהפך, והיא סוגיא ארוכה בחלה
אין כזה דבר סתם 'נותן שם פת', זה לא עובד ככה, דעת הרמב"ן בהל' חלה דהוא משום גרירה ודעת ר' חיים כהן משום טעם כעיקר ונהפך וכמדומה הרא"ש מביא הפלוגתא
כמדומה שכל מצה היא מזונות משום פהב"כ לשיטה של נכסס, וזה רק משום שמחשיבים את זה בפסח לעיקר הלחם, הרבה פוסקים מחזיקים שכל השנה יברך מזונות
במושג גרירה השתמש הרמב"ן לבאר מדוע חייב בחלה אע"פ שאין כזית בכדי אכילת פרס, וגם זה נאמר רק באורז בלבד [ולא בשאר קטניות] ועם חטים ושעורים בלבד [ולא שאר מיני דגן], אך אם יש כזית בכא"פ אי"צ לדין גרירה ואי"צ לדין טעם כעיקר [אע"פ שצריך שישאר טעם דגן], וממילא לאו דוקא אורז וחטים ושעורים ובהכי אירינן הכא. כ"ז מתבאר מדברי הרא"ש שצינת בהלכות חלה סימן טו.
מה שנכון נכון כתב:במושג גרירה השתמש הרמב"ן לבאר מדוע חייב בחלה אע"פ שאין כזית בכדי אכילת פרס, וגם זה נאמר רק באורז בלבד [ולא בשאר קטניות] ועם חטים ושעורים בלבד [ולא שאר מיני דגן], אך אם יש כזית בכא"פ אי"צ לדין גרירה ואי"צ לדין טעם כעיקר [אע"פ שצריך שישאר טעם דגן], וממילא לאו דוקא אורז וחטים ושעורים ובהכי אירינן הכא. כ"ז מתבאר מדברי הרא"ש שצינת בהלכות חלה סימן טו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים