איסורי הנאה אחר מקומם ושעתם

[סכינא חריפא]

המקדש את האשה בחמץ בפסח משש שעות ולמעלה אינה מקודשת [פסחים דף ז' א'] וצל"ע דמקדש בשעה שישית באר"י הרי בשעה זו יש היתר ליהודי אמריקה בחמץ, וממילא בין אי נימא דענין איסורי הנאה מפקיע תורת ממון מהחפץ הרי כאן עדיין לא חל שם איסורי הנאה כלפי כ"ע בכדי להפקיע שם ממון מהחפצא, ובין אם נימא דענין איסורי הנאה הוא העדר שוויות כ"ש שיש להקשות דסו"ס באמריקה י"ל שווי ועכ"פ ניחוש לחומרא וכדאמרינן בקידושין י"ב שמא שו"פ במדי.

[רחמים]

שמא שווה פרוטה במדי מועיל רק בדבר שיכול להתקיים עד מדי בדומה לתמרה אבל החמץ תכף יאסר גם באמריקה

חידושי הרמב"ן מסכת קידושין דף יב עמוד א

חיישינן שמא שוה פרוטה במדי. יש אומרים דדוקא בדבר המתקיים שכיון שאם נזדמן לו דרך למדי יכול להוליכו בידו ושם שוה פרוטה אף כאן הוו קדושין אבל בדבר שאינו מתקיים אף על פי שהוא שוה פרוטה במדי כאן אינו שוה כלום ואם תוליכנו למדי אינו שוה כלום והאיך נחוש לקדושין, זה דעת הרמב"ם ז"ל המחבר, ולדבריו יכולין היו לתרץ משנתינו דקתני שוה פרוטה בשאינו מתקיים אלא מילתא דרויחא ליה ודקושטא היא נקט והדברים קרובים ונראין.

דבר נוסף כיון שלבעלי החפץ הוא אסור הופקע מהחפץ שם ממון, ולא מועיל מה שלכל העולם החפץ מותר כי באמת הוא לא מותר להם אלא אם היה שלהם אבל כיון שהוא לא שלהם הוא אסור להם כמו לבעל החפץ.

[ניים ושכיב]

המקדש את האשה בחמץ בפסח משש שעות ולמעלה אינה מקודשת [פסחים דף ז' א'] וצל"ע דמקדש בשעה שישית באר"י הרי בשעה זו יש היתר ליהודי אמריקה בחמץ, וממילא בין אי נימא דענין איסורי הנאה מפקיע תורת ממון מהחפץ הרי כאן עדיין לא חל שם איסורי הנאה כלפי כ"ע בכדי להפקיע שם ממון מהחפצא, ובין אם נימא דענין איסורי הנאה הוא העדר שוויות כ"ש שיש להקשות דסו"ס באמריקה י"ל שווי ועכ"פ ניחוש לחומרא וכדאמרינן בקידושין י"ב שמא שו"פ במדי.

אם אסור בהנאה כלפי המתקדשת, איך מיקרי שקיבלה משהו?