הודעהעל ידי 5389090 » ב' מרץ 23, 2015 11:06 pm
מעניין לציין דבריו הקדושים של בעל הבני יששכר חודש ניסן מאמר ד' אודות התכנסות זו וזלה"ק.
ומעתה תבין שהיו אותן החכמים מסובין בבני ברק דייקא, כי מבני בניו של המן (מזרע עמלק כח מאדים ס"מ) למדו תורה בבני ברק [גיטין נו ע"ב] (דייקא, שהיא בחלקו של דן [יהושע יט מה] אשר ביניהם היתה בעוה"ר העבודה זרה הראשונה בארץ ישראל פסל מיכה [שופטים יז ה]), והנה תדע דמשום הכי מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה כי עשה המן את עצמו עבודה זרה [מגילה יט.] כי כחו הוא הס"מ א"ל אח"ר (בגימ' עמל"ק כנודע), ותמצא בנ"י בר"ק בגימטריא השט"ן, הוא השטן הוא וכו' דהוה ליה רשות לאסטוני על שהגבירו כחו בעבודה זרה בעוה"ר, והנה הפועל ישועות בקרב הארץ הוא המוציא יקר מזולל, כמו שיהיה לעתיד שהניצוץ הקדוש של הס"מ יוכלל בקודש היינו האל"ף החיות אשר בו מאלופו של עולם, והשאר דהיינו ק"ל מן שמיא נפל, וכן פתרו להמן אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו [אסתר ו יג], וזהו הרמז שגם לעתיד ב"ב יתבטל כחו של עמל"ק (א"ל אח"ר, ס"מ, מאדים) לגמרי, וישאר גם הוא לאלקינו (היינו הניצוץ הקדוש הטמון בתוכו), ואז יתבטלו כל הכחות החיצוניות ולכל בני ישראל יהיה אור, ליהודים היתה אורה זו תורה [מגילה טז ע"ב], וזהו עיקר החירות חירות הנפש השכליות, על כן אותן החכמים בספרם יציאת מצרים באותו הלילה (זמן גאולה הראשונה שהיה עיקר מכת בכורות בשליטת מזל מאדים ס"מ שרו של אדום ועמלק המקטרג בכל הגליות והוא השטן והוא וכו'), הנה היו מסובין (הראו במעשיהם עיקר החירות) בבני ברק (אשר שם כבר התנוצץ הישועה והחירות הזאת דייקא במקום הרשע מקום שבט דן אשר היה פסל מיכה ע"ז הראשונה אל אחר), ודוקא מקום המיוחד בנ"י בר"ק בגימטריא השט"ן, שם משורש צפעוני המן מזרע עמלק שעשה את עצמו ע"ז, שם מבני בניו למדו תורה בבני ברק ונתברר הכח החיות של הדעת דסט"א שהוא עמלק ונתברר כחו אל הדעת דקדושה בהתעוררות הדעת אל התורה, וזה עיקר החירות המקווה לנו:
והנה להיות שהיו מסובין בבני ברק דייקא, הנה מזה עשו עיקר מביטול כח ס"מ מאדים, שלא [שמא] תאמר שלא ספרו מן הטובה הגדולה שנעשה במצרים קודם שליטת מזל מאדים היינו קודם חצות כמש"ל שאז הוציא אותם הש"י מתחת טבע המזלות להורות שאין מזל לישראל כי חלק י"י עמו, לזה אמר שהיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה, רצ"ל שהיו מספרים גם מה שהיה נעשה קודם חצות, רק שהיו מסובין בבני ברק להורות החירות המופלג המקווה לעתיד (ויש לרמז שהיו מספרי"ם מלשון ספי"ר היינו שהיו מזהירים ומאירים בהגדה דיציאת מצרים כל אותו הלילה היינו כל ימי משך גלותינו החל הזה הדומה ללילה על ידי התגברות הס"ם הצר בקטרוגו, וכיון שהיו מספרים מה שהיה נעשה ביציאת מצרים בביטול כח מאדים, הנה האירו לישראל מתוך האפילה להראות להם אמונת אומן את אשר עשה ויעשה הפועל ישועות בקרב הארץ בעת אשר כביכול יבא מאדום חמוץ בגדים מבצרה אשר פורה ידרוך להוציא יקר מזולל השמן הטוב של הניצוץ הקדוש הטמון, והחרצנים והזגין עם כל הפסולת יושלכו אל ארץ גזירה במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם):
וזה ג"כ שיש להתבונן שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. דבר בעתו מה טוב, סימנא מילתא, להיות כל מגמתם בסיפור ובהסיבה בבני ברק להורות הביטול של אל אח"ר, שאז יהיה י"י למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד, ואז יהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם המיוחד, על כן באו אז תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית לקרוא בשם המיוחד י"י אחד ושמו אחד: