אפיית מצות על טס ברזל [המכונה בלשון ערב סאג']

[רחמנא ליבא בעי]

בעל אגרות משה כתב באו"ח ח"א סי' קנג, שהרוצה לאפות מצות על טס ברזל, צריך שלא תהיה המצה מגולה לאויר, לפי שהאויר מקרר ואפשר שמלמעלה תתחמץ עד שלא תאפה, ולכן צריך לעשות לתנור גג וכתלים.
בחיפוש בינוני לא מצאתי שו"ת נוסף שהזכיר תשובה זו, או שדן באותו ענין. אם יש מי מהחו"מ ומן הבקיאים במנהגי הקהילות שמכיר איזכור כזה, או עדות מקהילה כלשהי על אפיית מצות בחוץ כשהמצות חשופות לשמש, אודה לו אם יעלה לאשכול זה, כי יש חבורות מצות, שלדידם הדבר נוגע למעשה.

[עיק]

בשו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול האריך לחלוק על דברי האגרות משה בזה. ואומר שבכל ארצות המזרח נהגו לאפות את המצות גלויות מלמעלה, ומה שכתב האגרות משה הוא מפני שאצל האשכנזים השתכח עניין אפיית המצות המקובלות (שהיו רכות כידוע).
ושמעתי מקרוב משפחה של הר"ד שלוש (בעל שו"ת חמדה גנוזה) שהוא אופה מצות על טס מתכת שהוא מניח הכיריים בביתו.

[ישראל אליהו]

בהקלטה, אומר הגרב"צ שלדעתו הגר"מ פיינשטיין כתב מה שכתב כיון שלא ראה בעיניו איך נראה התנור הזה (סאג'), ולכן הבין שהגומא צריכה להיות בתוך חלל התנור.
ועורכי האול"צ (ח"ג י"א י') רמזו זאת ממש בעדינות.
[עיקר ראיית האול"צ היא מתס"א ב', ששם כתוב במפורש "לא שנא הסיקה מבפנים (דהיינו מתחת הטפקא) או מבחוץ (דהיינו מעל הטפקא)"].

בשו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול האריך לחלוק על דברי האגרות משה בזה. ואומר שבכל ארצות המזרח נהגו לאפות את המצות גלויות מלמעלה, ומה שכתב האגרות משה הוא מפני שאצל האשכנזים השתכח עניין אפיית המצות המקובלות (שהיו רכות כידוע).

הוא לא כותב שנהגו בכל ארצות המזרח לאפות כך מצות.
רק כותב שבארצות המזרח נהגו לאפות ע"ז (בשאר ימות השנה), ולכן הוא מכיר את סוג התנור הזה. ומה שכתב האג"מ, זהו מפני שלא הכיר תנור זה.

[עיק]

בהקלטה, אומר הגרב"צ שלדעתו הגר"מ פיינשטיין כתב מה שכתב כיון שלא ראה בעיניו איך נראה התנור הזה (סאג'), ולכן הבין שהגומא צריכה להיות בתוך חלל התנור.
ועורכי האול"צ (ח"ג י"א י') רמזו זאת ממש בעדינות.
[עיקר ראיית האול"צ היא מתס"א ב', ששם כתוב במפורש "לא שנא הסיקה מבפנים (דהיינו מתחת הטפקא) או מבחוץ (דהיינו מעל הטפקא)"].

בשו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול האריך לחלוק על דברי האגרות משה בזה. ואומר שבכל ארצות המזרח נהגו לאפות את המצות גלויות מלמעלה, ומה שכתב האגרות משה הוא מפני שאצל האשכנזים השתכח עניין אפיית המצות המקובלות (שהיו רכות כידוע).

הוא לא כותב שנהגו בכל ארצות המזרח לאפות כך מצות.
רק כותב שבארצות המזרח נהגו לאפות ע"ז (בשאר ימות השנה), ולכן הוא מכיר את סוג התנור הזה. ומה שכתב האג"מ, זהו מפני שלא הכיר תנור זה.

ישר כח. כתבתי את הדברים מהזכרון ולא דייקתי די הצורך.

[שמש]

אבל אה"נ גם מצות היו אופים כך כידוע.

[רחמנא ליבא בעי]

תודה רבה למלומדים על ציון המקור.
באמת דברי האג"מ מחודשים גם בפשט השו"ע וגם במציאות. ואולי יש להוסיף לזה שהאוויר אצלם [בארה"ב] קר יותר, מה שאי"כ בארצות החמות בהן היו נוהגים לאפות בסאג' [וכן פה בארה"ק].
אבל אחר כל זה, כשהצעתי שאלתי הלכה למעשה להגר"ש עמאר בדבר אפייה על סאג', אמר לי פא"י בזה"ל: 'והרי יש אגרות משה...', ושאלתיו אם צריך לחשוש לזה ואמר לי שכן.
וידועה ארץ מולדתו של הגר"ש עמאר, וגם ידיעותיו במנהגי הקהילות לא חסרות.
אמנם חשוב לציין שהיה זה כמה ימים לפני חג הפסח, והיה ניכר שהוא טרוד ולא היה לי האומץ להכביר בשאלות.

אבל אה"נ גם מצות היו אופים כך כידוע.

למי ידוע ומאיפה?

ושמעתי מקרוב משפחה של הר"ד שלוש (בעל שו"ת חמדה גנוזה) שהוא אופה מצות על טס מתכת שהוא מניח הכיריים בביתו.

משמע שהיה עושה כן בביתו ולא בחוץ?

[ישראל אליהו]

רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.

[עיק]

רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.

השאלה כאן היא לגבי אפיית מצות, לא אפיית לחם ששם זה ידוע.

[ישראל אליהו]

רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.

השאלה כאן היא לגבי אפיית מצות, לא אפיית לחם ששם זה ידוע.

האג"מ אמר שצורת האפייה בטפקא היא בתוך התנור, דהיינו שהכניסו את הטפקא לתוך התנור. והגרב"ץ אמר שהוא מכיר את התנור הזה, וטפקא היינו שאופים [בשאר ימות השנה] ללא דפנות וגג. [ומזה שהראשונים והשו"ע כתבו בסתמות, שמותר לאפות בטפקא, ולא סייגו את ההיתר שדוקא שיאפה עם דפנות וגג, משמע שהאפייה תהיה כשאר ימות השנה].
ולזה באה הראיה מהראשונים בגמ' שבת, שדרך האפיה היא ללא גג ודפנות.

[עיק]

רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.

השאלה כאן היא לגבי אפיית מצות, לא אפיית לחם ששם זה ידוע.

האג"מ אמר שצורת האפייה בטפקא היא בתוך התנור, דהיינו שהכניסו את הטפקא לתוך התנור. והגרב"ץ אמר שהוא מכיר את התנור הזה, וטפקא היינו שאופים [בשאר ימות השנה] ללא דפנות וגג.
ולזה באה הראיה מהראשונים בגמ' שבת, שדרך האפיה היא ללא גג ודפנות.

אתה צודק.

[שמש]

אבל אה"נ גם מצות היו אופים כך כידוע.

למי ידוע ומאיפה?

ידוע למי שראה (או שמע מהוריו) מנהג זקנינו בזה שהיו אופים בכל יום מימי הפסח מצות ע"ג התנור שבחצר (שהיה פתוח כנ"ל).

[ישראל אליהו]

רק שצריך להקפיד שיתחיל ליאפות מיד. דהיינו שממש בתוך כמה שניות ישתנה כל צבע המצה ללבן.

[ספרים וועלט]

האם יותר טוב שהטס הוא חם מדי, שאז הוא מתחיל לאפות תיכף, או שמא עי"כ נשרף תחתיתה של המצה ועליונה נשארה קר וכשיוציא את המצה תיכף יתחמץ?

[ישראל אליהו]

אם העליון קר, זה בעיה.
כל המצה צריכה להתחיל להיאפות בתוך כמה שניות.

[ספרים וועלט]

איפה כתוב שהמצה צריכה להאפות תוך כמה שניות?
אתה צודק שאם התנור קר זו בעיה, וכדבריך כתב האגרות משה ח"א סי' קנ"ג.
מ"מ אפילו לפי דעת האג"מ, אם יש חום מלמעלה אף שאיננו רותח מאד, הרי זה כשר.
השאלה ששאלתי היא מה יותר טוב, טס ברזל שנעשה רותח מאד, שבהכרח יוציא את המצה לאחר כמה שניות, ואז יש בעיה שעליונה של המצה לא נאפה כל הצורך. או שהתחתון לא יהיה רותח כ"כ כמו הברזל, ולהשאיר את המצה בתוך התנור לזמן יותר קצת.
מה עדיף?

[ישראל אליהו]

לא אמרתי שצריכה להיאפות בתוך כמה שניות.
אלא להתחיל להיאפות בתוך כמה שניות. עפ"י זכרוני זה לשון הראשונים, שתתחיל להיאפות מיד.
אחרת, הבצק מתחיל להחמיץ.

[ספרים וועלט]

דברי האור לציון.