אמירת קרבן פסח

[משולש]

מה המקורות לזה בפוסקים ובמנהגים?

יתכן שזה גם כלול בתקנה של המערבית לליל יו"ט ששם מוסיפים בהשכיבנו "אזכרה שנות" שמיוסד על הקרבת קרבן פסח. (במנהג אשכנז, וכמדומני שכן נהגו בפולין בדורות קדמונים, והיום לא נדפס).

[ביליצר]

נדפס כמה פעמים סדר אמירת קרבן פסח מהגר"א

[משולש]

נדפס כמה פעמים סדר אמירת קרבן פסח מהגר"א

בוודאי היה עוד לפני כן כמה עשרות או מאות שנים.

[בברכה המשולשת]

לשון סידור אזור אליהו:
מצאנו לראשונה כעין זה בס' סדר היום (דפו"ר ונציה שנ"ט) כליקוט הלכות (ולא כפסוקים) והעתיקו השל"ה בספרו. בסידורים מאוחרים הובא בתוספת אמירת רבון העולמים לפניו ומלך רחמן לאחריו שמקורו כנראה מסידור היעב"ץ ועוד סידורים שאחריו...

[מחולת המחנים]

מכון תורת הקרבנות

לכידה.JPG (54.15 KiB) נצפה 3398 פעמים

[אפרקסתא דעניא]

ישנן הגדות ש"הידרו" בעניין זה, והעתיקו כל פסוקי פסח חזקיהו ופסח יאשיהו ועוד כהנה. דבר זה גורם למיעוט האומרים, עקב אריכות האמירה. עיקר העניין יוצא אדם ידי חובתו בפסוקי הפסח שבתורה, ובסדר המלוקט מהמשנה המובא שם.

[בברכה המשולשת]

אמירת כל הפסוקים בעניין היא הנהגת אדוננו הגר"א ולא "הידור" של כמה הגדות

[אפרקסתא דעניא]

גם לדעת הגר"א אין זה כי אם הידור וסלסול, ואילו בהגדות אלו הכל מובא באותו אופן. היה עליהם להדגיש שמי שאין לו זמן יקרא רק הפסוקים מפרשת בא ומפר' ראה, ויעבור לסדר העבודה מהמשנה.

[משולש]

אמירת כל הפסוקים בעניין היא הנהגת אדוננו הגר"א ולא "הידור" של כמה הגדות

אם אפשר מקור. מעשה רב? אז אם כתוב שם שכל יום אחרי התפילה שלוש שעות בעיון (לא זוכר בדיוק) אז אולי מי שלומד כל יום כנ"ל הוא גם אומר את הסדר הארוך של קרבן פסח.

[בברכה המשולשת]

המקור גם במעש"ר.
הלימוד שלוש שעות זה בתומע"ר
ןאגב אמירת כל הפסוקים במתינות עם טעמים אורכת כעשר דקות בלבד

[יאיר1]

המקור גם במעש"ר.
הלימוד שלוש שעות זה בתומע"ר
ןאגב אמירת כל הפסוקים במתינות עם טעמים אורכת כעשר דקות בלבד

[צודק! אבל עשר דק' בערב פסח = בערך שלוש ארבע שעות ביום רגיל :)]

[בברכה המשולשת]

המקור גם במעש"ר.
הלימוד שלוש שעות זה בתומע"ר
ןאגב אמירת כל הפסוקים במתינות עם טעמים אורכת כעשר דקות בלבד

[צודק! אבל עשר דק' בערב פסח = בערך שלוש ארבע שעות ביום רגיל :)]

וע"ז נאמר החכם עיניו בראשו

[יאיר1]

המקור גם במעש"ר.
הלימוד שלוש שעות זה בתומע"ר
ןאגב אמירת כל הפסוקים במתינות עם טעמים אורכת כעשר דקות בלבד

[צודק! אבל עשר דק' בערב פסח = בערך שלוש ארבע שעות ביום רגיל :)]

וע"ז נאמר החכם עיניו בראשו

אני לא ממש מסכים איתך, אבל לא זה המקום.
זה שבערבי חגים וודאי ערב פסח אדם טרוד זו לא המצאה שלנו, ויש מקומות שהדבר קיבל ביטוי בהלכה, ודאי תוכל למצוא כמה דוגמאות לזה.
אבל לא נסיטאת נושא האשכול.

[נוטר הכרמים]

בסדר האמירה שבספר סדר היום איתא בסופו:

ואחר שיצאו כולן רוחצין העזרה ואפילו בשבת מפני לכלוך הדם שהיה בה וכיצד היתה הרחיצה אמת המים היתה עוברת בעזרה והיה לה מקום לצאת ממנו וכשרוצין להדיח את הרצפה סותמין מקום יציאתה והיא מתמלאת על כל גדותיה מפה ומפה עד שהמים עולין וצפין מכאן ומכאן ומקבץ אליה כל דם וכל לכלוך שהיה בעזרה ואח"כ פותחין מקום יציאתה הכל יוצא עד שנשאר הרצפה מנוקה ומשופה זהו כבוד הבית.

והגאון האדר"ת בספרו תפילת דוד כתב שכל זה מיותר, מאחר שאין זה מסדר שחיטת והקרבת קרבן פסח, אלא ניקוי העזרה וכבוד הבית.

ושמא יש ליישב בדרך פלפול, דהנה איתא בלשון רש"י (ערכין יג, ב):

אין לוי קטן נכנס לעזרה - לשום עבודה כגון לכבד את העזרה ולהגיף את הדלתות אלא בשעה שהלוים עומדים על הדוכן בשיר אז נכנסים לוים קטנים לשורר עמהן.

וכתב בספר מקדש דוד (קדשים סי' י) דנראה מדברי רש"י דבעבודת הלוים לבד משירה ולהיות שוערים יש גם כיבוד העזרה וצריך לזה דוקא לוים, ובעינן דוקא לוים גדולים ולא קטנים.
וכ"כ בספר טל תורה שם, והקשה "וצ"ע דאשכחן בפסחים ס"ד דכהנים היו מדיחין העזרה ואם זה הוא מעבודת לוים הרי הכהן אסור לעבוד עבודת הלוי".

ובשיעורי רבי דוד פוברסקי בפסחים כתב ליישב: ואפשר דהכא מה דהכהנים היו עושין זה, הוי משום דהלוים לא היו עושים מחמת דהוי שלא ברצון חכמים, והיכא דאין לוים לעשות שפיר עושין הכהנים. ולפי"ז א"ש דלהתנא של המשנה דסבר כר' נתן דהוי שלא ברצון חכמים, שפיר עשו הכהנים.

ויש לומר עוד, דהכהנים לא עשו זאת בתורת עבודת כיבוד העזרה בעלמא, שזו עבודת לויים, אלא כסיום של עבודתם בהקרבת הפסח, והיינו משום שרק מחמת הפסח היו נזקקין להדחה זו, ואין זו עבודה רגילה של נקיון וכיבוד העזרה.

ולכך נכללה גם עבודה זו בסדר האמירה של הקרבת קרבן פסח.

(זה התחלת כיוון, אני זקוק לביסוט והטעמה).

[יש תקוה]

השנה שער"פ חל בשבת, מתי יש לקרוא סדר קרפ"ס?

[פנחסויפלל]

מה שונה השנה מכל שנה?