'וירעו אותנו המצרים' - ווארט נאה

[אדג]

מתוך מכתב לא' מחברי הפורום שליט"א:

אציין אבל 'ווארט' אחד ששמעתי מאאמו"ר שליט"א, מה דכתיב "וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו גו' והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ועלה מן הארץ". ולכאו' קשיא מה ראיה יש מן הפסוק על הרעת המצרים לישראל, דהן אמת דזהו שורש וסיבת הצקת המצרים לישראל, אך לא ע"כ בא להביא ראיה!

והביאור: דהנה לא אמר "וירעו לנו", כי אם "וירעו אותנו", ר"ל שעשה אותנו רעים! המצרים החדירו בעם ישראל, שהם בטבעם בני אברהם - גומלי חסדים, ואינם גומלים רעה תחת טובה (וכידוע גבי גר מצרי, שאין לרחקו טפי כהוקרת הטוב, והדברים אמורים לאחר השיעבוד, צא ולמד קודם השיעבוד!), רשעות ורוע עד שיש חשש שמא יתנהגו בכפיות טובה עם המצרים ובעת צוקה וצרה של המצרים יעמדו לצד אויביהם. הנה זוהי הצרה והרעה הגדולה ביותר שעשו מצרים לישראל ועל-כך באה ההגדה בראיה מן הפסוק. ודפח"ח.

[נוטר הכרמים]

הווארט הנ"ל היה מרגלא בפומיה דמרן בעל החזון יחזקאל זי"ע כפי שמופיע בספרו עה"ת שנד' לא מכבר, וכמדומה ששמעתיו גם מהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל בשמו. אבל יסוד הדברים שזהו הביאור ב'וירעו אותנו' כבר נמצא בקדמונים, ראה בכל בו ומאירי על אבות פ"ו משנה טו. [וראה בפי' חן טוב בשם בעל הכתב והקבלה ובהגש"פ זכר יהוסף לר' יוסף זכריה שטערן משאוול].

[דראל]

מתוך מכתב לא' מחברי הפורום שליט"א:

אציין אבל 'ווארט' אחד ששמעתי מאאמו"ר שליט"א, מה דכתיב "וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו גו' והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ועלה מן הארץ". ולכאו' קשיא מה ראיה יש מן הפסוק על הרעת המצרים לישראל, דהן אמת דזהו שורש וסיבת הצקת המצרים לישראל, אך לא ע"כ בא להביא ראיה!

והביאור: דהנה לא אמר "וירעו לנו", כי אם "וירעו אותנו", ר"ל שעשה אותנו רעים! המצרים החדירו בעם ישראל, שהם בטבעם בני אברהם - גומלי חסדים, ואינם גומלים רעה תחת טובה (וכידוע גבי גר מצרי, שאין לרחקו טפי כהוקרת הטוב, והדברים אמורים לאחר השיעבוד, צא ולמד קודם השיעבוד!), רשעות ורוע עד שיש חשש שמא יתנהגו בכפיות טובה עם המצרים ובעת צוקה וצרה של המצרים יעמדו לצד אויביהם. הנה זוהי הצרה והרעה הגדולה ביותר שעשו מצרים לישראל ועל-כך באה ההגדה בראיה מן הפסוק. ודפח"ח.

עיקר הווארט כבר נאמר ע"י האברבנאל, האורחות חיים והרשב"ץ.
כתב הנצי"ב בפירושו 'אמרי שפר' להגדה של פסח (ובקצרה כתב כן גם בהעמ"ד דברים כו):
"וירעו אותנו - העלה המגיד שאין הפירוש שהרעו את חיינו, דאם כן וירעו לנו מיבעי, כדכתיב בפרשת חוקת (במדבר כ טו): 'וירעו לנו'; אלא 'וירעו אותנו' - עשו אותנו לרעים וכפויי טובה, עד שחשדו אותנו אותנו ואמרו: 'פן ירבה וגו' ונוסף גם הוא על שונאינו".

[אדג]

ייש"כ.

[אבא יודן]

ובאור החיים ;שלה (פסח קפט מהדורת יד רמה)

[מסתכל מן הצד]

יש להבחין פה בין שני פירושים שונים:

א. שהמצרים החדירו בנו מידות רעות.

ב. שהמצרים ראו אותנו כרעים.

[משה ובני ישראל]

ויש שרוצים גם להמחיש את הווארט הנפלא הזה ע"י קיום המנהג טעות הזה :

viewtopic.php?f=27&t=26861

[אוהב שלומות]

ואולי אפשר לקשר לפרפרת נאה זו, את דבריו של הסבא מקעלם:
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" - הרי שהוא בעצמו נהיה יותר משובח.
והיינו כנגד מה שבגלות מצרים הפכו הם אותנו לרעים, כך אנו ע"י ריבוי הסיפור מתקנים עצמנו להיות משובחים.

וביותר, דאי נימא דהרעת המצרים אותנו הייתה במידת כפיות טובה (שזו היא כנודע ממידת מצרים),
הרי לנו לשון הרמב"ם בפ"ז ה"ד, 'והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה. וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח'.
ומה היא פרשת ארמי אובד אבי - הבאת ביכורים, אם לא פרשה של הכרת הטוב, וכדברי רש"י שם וענית ואמרת אליו - שאינך כפוי טובה'.

נמצינו למדים שריבוי הסיפור ביציאת מצרים שהופך אותנו למשובח - סבא מקעלם, הוא בעיקר בפרשת הבאת ביכורים שהיא כולה עניינה הכרת הטוב. וכל זה הוא כנגד מידת הרוע של כפיות טובה שהשרישו בנו המצרים.