אקונומיקה ככלי לביעור חמץ: הלכה ומציאות

[לעומקו של דבר]

מה לעשות למנהג אמותינו ונשותינו שמקיימות עיקר מצוות ביעור חמץ בשפיכת אקונומיקה לכל מקום שמכניסים בו חמץ. והמתחכמים טוענים שסתם כלבים אוכלים חמץ גם עם אקונומיקה. ונפל הכל בבירא.

(יש אשכול ישן ע"ז שנסחף כבר למחוזות אחרים viewtopic.php?f=27&t=4551&p=35508&hilit=%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94#p35102)

[סגי נהור]

זכורני כד הוינא טליא ששמעתי ממגדל בעלי חיים, שבע"ח שבוטח באדם ומזונו ביד האדם עלול לאכול מה שנותן לו האדם, כולל פלסטיק וכדומה.
וסיפר שמבקרים בפינת החי לפעמים הורגים בע"ח כשנותנים לפניהם חומרים מסוכנים ומזיקים לאכול.

ולפי זה אולי גדר אכילת כלב הוא מה שאוכל הכלב מצד טבעו, כשלא ניתן לו ע"י אדם (מסתברא שכלבים אינם נוגסים סתם כך בחתיכות סבון).

[לעומקו של דבר]

זכורני כד הוינא טליא ששמעתי ממגדל בעלי חיים, שבע"ח שבוטח באדם ומזונו ביד האדם עלול לאכול מה שנותן לו האדם, כולל פלסטיק וכדומה.
וסיפר שמבקרים בפינת החי לפעמים הורגים בע"ח כשנותנים לפניהם חומרים מסוכנים ומזיקים לאכול.

ולפי זה אולי גדר אכילת כלב הוא מה שאוכל הכלב מצד טבעו, כשלא ניתן לו ע"י אדם (מסתברא שכלבים אינם נוגסים סתם כך בחתיכות סבון).

אוהה. הגדרה מחודשת ומעניינת. אי"ז פשטות הלשון "נפסל" מאכילת כלב.

[סגי נהור]

הלשון יש ליישב. הנקודה היא שאם יתברר שכלב יאכל כל מה שיגישו לו לפה (וגם ישתה את האקונומיקה עצמה), אזי צריך לכאורה להגדיר משהו כעין זה.

הערת אגב: פסילה מאכילת כלב מועילה קודם זמן איסורו, כשם שמועיל הפקר ומכירה וכו', אבל לעיקר מצוות ביעור חמץ בתוך זמן איסורו לא יועיל אלא צריך לבערו ממש. זו כמובן הערה שנוגעת מאוד למעשה, בחמץ שנמצא בתוך (או לאחר) הפסח.

[בברכה המשולשת]

זכורני כד הוינא טליא ששמעתי ממגדל בעלי חיים, שבע"ח שבוטח באדם ומזונו ביד האדם עלול לאכול מה שנותן לו האדם, כולל פלסטיק וכדומה.
וסיפר שמבקרים בפינת החי לפעמים הורגים בע"ח כשנותנים לפניהם חומרים מסוכנים ומזיקים לאכול.

ולפי זה אולי גדר אכילת כלב הוא מה שאוכל הכלב מצד טבעו, כשלא ניתן לו ע"י אדם (מסתברא שכלבים אינם נוגסים סתם כך בחתיכות סבון).

אוהה. הגדרה מחודשת ומעניינת. אי"ז פשטות הלשון "נפסל" מאכילת כלב.

ויהיה זה מעין המחלוקת על סבון?

[דרומי]

הרי היום עושים ביטול

וכל הטעם לבדיקה הוא מצד שמא יבוא לאוכלו או שמא ימצא גלוסקא יפה כו'

ובכן אם יש חמץ ונשפך עליו אקונומיקה אין חשש שמא יבוא לאוכלו וגם אין חשש שמא לא ביטל בלב שלם

ובפרט שבימינו לא שכיח כלל שיהיה כזית שלם של חמץ ורק לכל היותר פירור פה ופירור שם וע"ז וודאי מהני האקונומיקה

[לעומקו של דבר]

הרי היום עושים ביטול

וכל הטעם לבדיקה הוא מצד שמא יבוא לאוכלו או שמא ימצא גלוסקא יפה כו'

ובכן אם יש חמץ ונשפך עליו אקונומיקה אין חשש שמא יבוא לאוכלו וגם אין חשש שמא לא ביטל בלב שלם

ובפרט שבימינו לא שכיח כלל שיהיה כזית שלם של חמץ ורק לכל היותר פירור פה ופירור שם וע"ז וודאי מהני האקונומיקה

נמצא כבודו מחדש דין, שאחר הביטול, אין דין מדרבנן לפסול את החמץ מאכילת כלב, ומאכילת אדם דיו.
דין זה לא נכון, מה לעשות.

[דרומי]

כתבתי בחפזי אך סמכתי על מה שהיה בזכרוני משו"ע הרב סימן תמב סעיף כח בסופו:

"לפיכך אם הוא מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה - אין צריך לבערו, אפילו הוא עומד בעינו, כיון שאין בו כזית וכבר ביטלו".

וראה גם שם סימן תלג סעיף יט: "עיקר תקנת בדיקת החמץ אחר שביטלו אינה אלא משום גזירה שמא יבוא לאוכלו בפסח, וזה החמץ שהוא מונח במקום שאינו יכול להכניס ידו לתוכו בודאי לא יאכלנו בפסח".

ומן הסתם אין דין זה מוסכם על כל הפוסקים, ואין הזמן גרמא לבדוק ולעיין בכל הנושא. אך עכ"פ זה לא חידוש שלי...

[לעומקו של דבר]

כתבתי בחפזי אך סמכתי על מה שהיה בזכרוני משו"ע הרב סימן תמב סעיף כח בסופו:

"לפיכך אם הוא מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה - אין צריך לבערו, אפילו הוא עומד בעינו, כיון שאין בו כזית וכבר ביטלו".

וראה גם שם סימן תלג סעיף יט: "עיקר תקנת בדיקת החמץ אחר שביטלו אינה אלא משום גזירה שמא יבוא לאוכלו בפסח, וזה החמץ שהוא מונח במקום שאינו יכול להכניס ידו לתוכו בודאי לא יאכלנו בפסח".

ומן הסתם אין דין זה מוסכם על כל הפוסקים, ואין הזמן גרמא לבדוק ולעיין בכל הנושא. אך עכ"פ זה לא חידוש שלי...

יש"כ שמצאת.

[לעומקו של דבר]

דין זה הובא בפוסקים (לא ראיתי חולק) מחידושו של הגהות מיימוני חמץ ומצה ב' ט"ו

[ת] כתב רא"מ והוא שראוי לאכילה קצת אבל אם הוא פחות מכזית והוא מטונף קצת כיון דאיכא תרתי לריעותא אינו חייב לבער, ע"כ:

ולפי"ז אם יש הני תרתי - שהפירורים (בכל הכלי יחד) פחות מכזית, והם מטונפים קצת ואינם ראויים למאכל אדם אפילו קצת, אפשר להקל.
כמדומני שאם הפירורים על הרצפה, אין בזה תועלת כיוון שכשמכבדין הרצפה יכולים כל הפירורים להצטרף יחד לכזית.

ועדיין פש גבן האם משך זמן אחרי שפיכת אקונומיקה חשיב שאינו ראוי למאכל אדם אפילו קצת.

[סגי נהור]

דומה שבנקיונות לפסח הדבר הכי קטן שאנו חוששים לו הוא - שקד מרק.
שקד מרק הוא זעיר ביותר ויכול להתחבא בחורים וסדקים קטנטנים, ועם זאת הוא שומר על צורתו ועל היותו ראוי לאכילה.

[ע. התשבי]

זכורני כד הוינא טליא ששמעתי ממגדל בעלי חיים, שבע"ח שבוטח באדם ומזונו ביד האדם עלול לאכול מה שנותן לו האדם, כולל פלסטיק וכדומה.
וסיפר שמבקרים בפינת החי לפעמים הורגים בע"ח כשנותנים לפניהם חומרים מסוכנים ומזיקים לאכול.

ולפי זה אולי גדר אכילת כלב הוא מה שאוכל הכלב מצד טבעו, כשלא ניתן לו ע"י אדם (מסתברא שכלבים אינם נוגסים סתם כך בחתיכות סבון).

הבירור הפשוט הוא, האם הכלב אוכל חמץ שרוף כפשוטו כשניתן לו ע"י אדם...

[דעת_האברך]

שמעתי פעם מאמריקאי אחד ששמע את הג"ר משה פיינשטיין והגר"א הענקין מתווכחים על איזה דבר אם הוא נפסל לאכילת כלב, והגר"א הענקין אמר שהדבר לא נפסל והראיה, שהרי הוא עצמו ראה כלבים ברוסיה שאוכלים את זה. אמר לו הגרמ"ש, אתה צודק, אבל הכלבים של אמריקה לא אוכלים את זה... [איני זוכר את הפרטים המדויקים של הסיפור, אך זה הסיפור בגדול].