ורחץ -רחצה

[משה ובני ישראל]

זה שלנטילת כרפס קוראים ורחץ ולנטילת הסעודה קורים רחצה זה רק בגלל החרוז או שיש לזה עוד סיבות ?

[מרדכי וינטרויב]

זה שיבוש וצ"ל "רחץ" ולא "רחצה".

[פלגינן]

נאמרו בדבר כמה ביאורים [ליקוטי מהרי"ח, הליכות שלמה, רבבות אפרים] אבל ברור שלדעת הפייטן, הסיבה לכך היא משום החרוז..

[סגי נהור]

נאמרו בדבר כמה ביאורים [ליקוטי מהרי"ח, הליכות שלמה, רבבות אפרים] אבל ברור שלדעת הפייטן, הסיבה לכך היא משום החרוז..

בדיוק להפך. מצד החרוץ צ"ל רחץ, וכמדומה נידון כבר בפורום.
שהרי סדר החרוזים הוא כך:
קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחץ - מוציא מצה.
מרור כורך, שלחן עורך, צפון ברך - הלל נרצה.

[סגי נהור]

זה שיבוש וצ"ל "רחץ" ולא "רחצה".

כמפי הגבורה...

[משה ובני ישראל]

זה שיבוש וצ"ל "רחץ" ולא "רחצה".

יש לך אולי גם מקורות לכך או שזה רק מסברא ?

[פלגינן]

viewtopic.php?f=50&t=3962&p=29988#p29988

viewtopic.php?f=50&t=3962&p=290351#p192333

וראה עוד הגדה שלמה:

[סגי נהור]

אין כאן כמובן שום מקור לכך שהנוסח המקובל מאז ימות הראשונים (ואף נתפרש ע"פ הסוד בפע"ח) הוא "שיבוש", אלא לכל היותר שיש גורסים גם כך.

[משה ובני ישראל]

אין כאן כמובן שום מקור לכך שהנוסח המקובל מאז ימות הראשונים (ואף נתפרש ע"פ הסוד בפע"ח) הוא "שיבוש", אלא לכל היותר שיש גורסים גם כך.

ובאמת זה חידוש בשבילי ומעניין שלא שלא מדברים על זה כמו למשל גירסת הא לחמא עניא . (ראה אשכול בנושא).

[שבטיישראל]

אין כאן כמובן שום מקור לכך שהנוסח המקובל מאז ימות הראשונים (ואף נתפרש ע"פ הסוד בפע"ח) הוא "שיבוש", אלא לכל היותר שיש גורסים גם כך.

לא מדוייק.
ע"פ האריז"ל רק כשאומרים הסימנים בתחילת הסדר אומרים "ורחץ" אבל לפני הסימן יש להכריז "רחץ" ללא וא"ו, וכן מבואר בסידור.

[סגי נהור]

אין כאן כמובן שום מקור לכך שהנוסח המקובל מאז ימות הראשונים (ואף נתפרש ע"פ הסוד בפע"ח) הוא "שיבוש", אלא לכל היותר שיש גורסים גם כך.

לא מדוייק.
ע"פ האריז"ל רק כשאומרים הסימנים בתחילת הסדר אומרים "ורחץ" אבל לפני הסימן יש להכריז "רחץ" ללא וא"ו, וכן מבואר בסידור.

לא דובר כלל על הוא"ו של "ורחץ" אלא על הסימן "רחצה", שבפע"ח נתבאר למה נקרא כך בתוספת ה"א.

[002]

זה שלנטילת כרפס קוראים ורחץ ולנטילת הסעודה קורים רחצה זה רק בגלל החרוז או שיש לזה עוד סיבות ?

זה שיבוש וצ"ל "רחץ" ולא "רחצה".

ביאור נפלא על כך מצאתי בספר בריש גלי. לרבי ירוחם הכהן אב"ד דובסאר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146396&pageid=P0008
ובאבודרהם משמע שזה עניין של חרוזים.

[משה ובני ישראל]

ידידינו הרב קוגן כתב : ביאור נפלא על כך מצאתי בספר בריש גלי. לרבי ירוחם הכהן אב"ד דובסאר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146396&pageid=P0008
ובאבודרהם משמע שזה עניין של חרוזים.[/quote]

[סגי נהור]

ביאור נפלא על כך מצאתי בספר בריש גלי. לרבי ירוחם הכהן אב"ד דובסאר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146396&pageid=P0008
ובאבודרהם משמע שזה עניין של חרוזים.

ביאורו אינו מיישב השאלה לכאורה, כי הול"ל רַחַץ בלא וא"ו כמו שיש מגיהים. ולענין החרוז (ודברי בנו המשכיל) עיין לעיל.

[משה ובני ישראל]

ביאור נפלא על כך מצאתי בספר בריש גלי. לרבי ירוחם הכהן אב"ד דובסאר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?146396&pageid=P0008
ובאבודרהם משמע שזה עניין של חרוזים.

ביאורו אינו מיישב השאלה לכאורה, כי הול"ל רַחַץ בלא וא"ו כמו שיש מגיהים. ולענין החרוז (ודברי בנו המשכיל) עיין לעיל.

לא אני כתבתי אלא ידידינו הרב קוגן.

[השש בדברי תורה]

החרוז נתחבר בבית מדרשם של חכמי הצרפתים ובגלל הדבר הזה אין סימן למים אחרונים כיון שאין מלח סדומית מצויה בינינו.